רדיו זה מגניב!

חווית השידור ברדיו היא סוג של הגשמת חלום. בתור חולה רדיו, תמיד סיקרן אותי איך זה נראה מהצד השני. זכיתי לא רק לראות איך זה נראה מהצד השני, אלא גם לדבר אל המיקרופון ולערוך (במשותף עם Islay) תוכנית רדיו. בני תבורי אירח אותנו בתוכניתו דה ז’ה וו ברדיו אמצע הדרך. היה ממש כיף.

הקונספט של התכנית היה “מוזיקה אלטרנטיבית עכשווית”. השמענו שירים של אמנים שונים אותם ראינו ושמענו, והזכרנו מקומות בהם אפשר למצוא מידע על הופעות, ביקורות על הופעות וכמובן את שירי האמנים במייספייסים שלהם. את זה הכנתי מראש וכבר פרסמתי כאן.

בהתחלה הייתי קצת נרגש, ואני מקוה שלא שמעו את זה בקול שלי. בהמשך, גם תודות לבחרובקה, השתחררתי, ודיברתי יותר בחופשיות.

Islay הצליחה להביא לאולפן את אלברט סופר ורועי ריק שניגנו באולפן מספר שירים חדשים וישנים של אלברט. לארח אמנים באולפן היא גם חוויה אדירה. קצת ראיינו את אלברט. הרגיש לי קצת מוזר לדבר להסתכל אליו כשאני שואל שאלה ובמקביל להמשיך להיצמד למיקרופון.

לפני התוכנית ישבנו להכין את הקטעים שנשמיע ואת הנושאים שנדבר עליהם. עבודת ההכנה לא נסתיימה לפני התוכנית, אלא גם תוך כדי התוכנית צריך להכין את השירים הבאים ולאלתר לא פעם. לקראת הסוף טעיתי בשם אחד השירים. אני מקוה שלקראת 2 בלילה המאזינים סלחו לי.

לצערי אין הקלטה של התוכנית, וגם את המצלמות שכחנו לשלוף. אבל החוויה הדהדה חזק בתודעה שלי בימים האחרונים. שוב תודה לבני תבורי.

בהמשך לתוכנית על מוזיקה אלטרנטיבית, הנה ההופעה הקרובה: עידן רבינוביץ’ מופיע בגנזך, אילת 22 ביום שישי הקרוב, 21 בדצמבר בשעה 22:00. אני אהיה שם.

The Middle East needs a Bob Marley

Annapolis will probably be remembered just as a photo op. The negotiations that follow the conference don’t bring too much hope. The main problem is that the leaders cannot deliver. They lack the political leadership that is needed to end the conflict.

Peace in the Middle East

Israeli PM Olmert was never a charismatic person. Since the war, which came at an early stage of his reign, he’s a lame duck. He is also still in trouble with allegations of corruption.

Mahmoud Abbas, the “Rais” of the Palestinian Authority, is even more lame. He lost control over Gaza. In the West Bank, he lacks a strong grip. If it weren’t for the IDF, I assume that Hamas would take over also there.

And President Bush? Well, the war in Iraq, and his stupidity in general, don’t make him a serious broker for a peace accord. With Bush as the leader of the free world, freedom is very shaky.

The Jamaican Example

Bob Marley making peace
Picture Source: Wikipedia

From 1976, there has been serious civil unrest in Jamaica. Prime Minister Michael Manley who came into power in 1972 made serious socialist reforms. This angered investors, political rivals and the CIA that backed the opposition leader Edward Seaga.

The political culture became violent. Gunmen hired by both parties were fighting on the streets and assassinating their rivals. The situation deteriorated and a civil war looked imminent.

In 1978, a big concert named One Love Peace Concert was organized. Bob Marley, by then a famous reggae musician was the main performer. During the song “Jamming”, he called both political opponents on stage. They didn’t really like it. He then forced them to shake hands. The song finished with Manley and Seaga holding hands together above Bob Marley’s head.

This historic and exciting moment calmed down the civil strife in Jamaica.

Open Positions: Political Leaders

We are in need of a leader in the magnitude of Bob Marley. Saadat, Begin, Rabin, Hussein and Clinton were such leaders. If you have someone in mind, I’ll be glad to hear.

In the meantime, you can see the exciting moment from the One Love Peace Concert, April 22nd, 1978:

Hanukkah

For those of you who are interested in some Jewish tradition, here’s a video featuring yours truly lighting the Hanukkah candles:

I’ve been to a house party on the 8th day of Hanukkah. The hostess, Gitit, insisted that we’ll put our beverages aside, stop chit-chatting for a few minutes and light the Hanukah candles. I volunteered to make the blessings, and Mr. Lerman captured the moment and Youtubed it.

I don’t like Hanukkah, since there’s no vacation from work!

סיכום השידור ברדיו

כבוד גדול היה לי לשדר ברדיו בתכנית מוזיקה לילת. הזמן: 12:00-02:00 בלילה בין חמישי לשישי. התדר: 90FM. התוכן: מוזיקה אלטרנטיבית. התוכנית: דה ז’ה וו. בעל הבית: בני תבורי. הקומבינה: Islay ששידרה אתי וארגנה את כל העייסק.

הפוסט נכתב לפני התכנית ובא לסכם את מה ששידרנו (או תיכננו לשדר) במהלך התכנית. יש כאן קישורים לכל האמנים והמקומות.

אני מקוה שיצא בסדר, הן מבחינת המוזיקה והן מבחינת הקשקושים באולפן. אני מקוה להביא סיכום שנעשה אחרי, ולא רק סיכום מוזיקלי שנעשה לפני השידור, ואותו אתם קוראים כאן. מפאת חשש מפדיחות, לא עשינו פרומושן לאירוע בבלוגים.

אוקיי, המוזיקה:

אלברט סופר
Immanence
דני הדר
Midnught Peacocks
The Girls
אייל ברוך והאריות מחיפה
נאג’ חמאדי
ג’ינה סנאף
אדום לבן
The Homesicks
Mad Bliss
Feel About

איך מוצאים הופעות?

ניימן
יאללה מי בא
טיימאוט
עכבר העיר

ביקורות הופעות:

עונג שבת – ה Hub של בלוגי המוזיקה בארץ. המון מידע מענין וקישורים לביקורות.
Veni Vidi
ניימן
כאן!

לייבלים:

פתקית
Hiss Records
Earsay

מקומות:

בלום בר
לבונטין 7
צוזאמן
קפה ביאליק
סאבליים
תמונע
סטאוט ז”ל

פסטיבלים:

אינדינגב
פולק’לה
חוצמיזה

זהו!
שוב מקוה שעבר בשלום…

ובינתיים בשטחים

אני כותב המון על תל אביב: הבילויים, ההופעות, המסעדות וההפגנות שלה. לא רחוק מפה, המציאות שונה לגמרי. הגיעה אליי עדותה ותמונותיה של אראלה דונייבסקי שביקרה מעבר לקו הירוק והביאה סיפור עדכני על כריתת עצי זית של פלסטינים על ידי מתנחלים. המשטרה כנראה לא תעשה עם זה כלום.

אני יודע שאין כאן ניוז. רובנו יודעים הרבה יותר על מה שקורה מעבר לים, נגיד בלוס אנג’לס, מאשר על מה שקורה פה ממול. חשוב להביא סיפור וקצת תמונות של מה שקורה בגדה.

עץ זית כרות

מכאן אראלה דונייבסקי:

האור הפנימי זורח על סוסיא, חנוכה 2007

יום שישי. נר רביעי של חנוכה. אהוד ואני נוסעים משובל לביקור שגרתי אצל ידידינו הפלשתינים בתואנה ובסוסיא, מהלך 40 דקות מזרחה. יום אפרורי בתום השבוע הראשון של דצמבר שעליו כתבו כנראה: “רוח ונשיאים וגשם אין”, ואנחנו תוהים על שנה ששוב מאימת להיות שחונה וליטול את לחמנו, שלא לדבר על לחמם, בנגב שלנו ובדרום הר חברון שלהם.

כשהגענו לסוסיא חיכתה לנו חלקת שדה כרותה בוואדי הקטנטן לא הרחק מאהלי המגורים של תושבי סוסיא הספורים. 32 עצי זית נותני פרי ומעובדים למשעי על-ידי
בעליהם-יאסר ראדי נוואג’עה – המתגורר ביאטה הסמוכה, נכרתו עד סמוך לקרקע. האירוע התרחש ככל הנראה בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי (5-6.12.2007 ) .
באותו לילה חגגו כמה ממתנחלי סוסיא (ההתנחלות סמוכה לסוסיא הפלשתינית הקרויה גם היא סוסיא) במאחז קטן שנבנה על ידם לפני כשנתיים ממערב להתנחלות. מדורה
הדליקו, נגנו ושרו עד אחרי חצות, מספר מחמוד מסוסיא.

למחרת, יום ה’, בשלוש אחה”צ גילה מחמוד את מטע הזיתים הכרות, שעה שחיפש כמה מעיזיו שברחו לוואדי. מיד הזעיק לשטח את בעל המטע. הלה הגיש תלונה ובאו מן
המשטרה. איננו יודעים מי מן המתנחלים היתה ידו במעל והאם העמדה הצבאית (הממוקמת ממש בגבעה ממש מעל חלקות הזיתים שבוואדי) היתה מאוישת אותו לילה. רק 32 עצים כרותים וכמה לבבות שבורים ופיות רעבים מספרים שקרה דבר.

באנו לשם היום, יום שישי, נאצר בן המקום, אהוד ואני, חמזה בן ה-12 ובילאל אחיו בן ה-8, גם הם בני המקום. עמדנו המומים אל מול העצים הכרותים. הזעקה שרצתה
לצעוק והדמעות שרצו לבכות, הפכו לתחושת חוסר אונים שגם הפעם לא תÖ´Ö¼פÖ¼Ö¶רÖבע מן הפורעים בפעולת נקם קולקטיבית (ראה ערך פונדוק). המשטרה ודאי תחזיר את התלונה למתלונן מהעדר משהו (לא חשוב, הם כבר ימציאו).

המתנחלים ויש”ע יגידו ודאי שזו פרובוקציה של פעילי השלום, ואח”כ יהיה זה עוד אירוע שלא נודע כי בא אל קרבה של השתיקה.

אני נזכרת איך לפני שנה וחצי פרעו מתנחלי אלון מורה בעצי הזית של הכפר סאלם ובזקן חרוץ שטיפל בזיתיו . אז היה זה לכבוד יום העצמאות 2006. בהחלט אפשר גם
לכבוד חנוכה 2007 לאור הנגוהות של האור הפנימי…

כמה עמוק הכאב.

כשיצאנו ברכב בדרכנו לשובל, בצומת היציאה לכביש 60 ליד ההתנחלות סוסיא עצר אותנו רכב צבאי. הקצין שאל איפה היינו. אצל חברים בסוסיא הפלשתינית אמרנו.
ותחזרו לשם גם מחר? שאל. כן, גם מחר ענינו, וברכנו לשבת שלום…

אראלה.

שדה זיתים
עוד תמונות של עצי זית כרותים