ובינתיים בשטחים

אני כותב המון על תל אביב: הבילויים, ההופעות, המסעדות וההפגנות שלה. לא רחוק מפה, המציאות שונה לגמרי. הגיעה אליי עדותה ותמונותיה של אראלה דונייבסקי שביקרה מעבר לקו הירוק והביאה סיפור עדכני על כריתת עצי זית של פלסטינים על ידי מתנחלים. המשטרה כנראה לא תעשה עם זה כלום.

אני יודע שאין כאן ניוז. רובנו יודעים הרבה יותר על מה שקורה מעבר לים, נגיד בלוס אנג’לס, מאשר על מה שקורה פה ממול. חשוב להביא סיפור וקצת תמונות של מה שקורה בגדה.

עץ זית כרות

מכאן אראלה דונייבסקי:

האור הפנימי זורח על סוסיא, חנוכה 2007

יום שישי. נר רביעי של חנוכה. אהוד ואני נוסעים משובל לביקור שגרתי אצל ידידינו הפלשתינים בתואנה ובסוסיא, מהלך 40 דקות מזרחה. יום אפרורי בתום השבוע הראשון של דצמבר שעליו כתבו כנראה: “רוח ונשיאים וגשם אין”, ואנחנו תוהים על שנה ששוב מאימת להיות שחונה וליטול את לחמנו, שלא לדבר על לחמם, בנגב שלנו ובדרום הר חברון שלהם.

כשהגענו לסוסיא חיכתה לנו חלקת שדה כרותה בוואדי הקטנטן לא הרחק מאהלי המגורים של תושבי סוסיא הספורים. 32 עצי זית נותני פרי ומעובדים למשעי על-ידי
בעליהם-יאסר ראדי נוואג’עה – המתגורר ביאטה הסמוכה, נכרתו עד סמוך לקרקע. האירוע התרחש ככל הנראה בלילה שבין יום רביעי ליום חמישי (5-6.12.2007 ) .
באותו לילה חגגו כמה ממתנחלי סוסיא (ההתנחלות סמוכה לסוסיא הפלשתינית הקרויה גם היא סוסיא) במאחז קטן שנבנה על ידם לפני כשנתיים ממערב להתנחלות. מדורה
הדליקו, נגנו ושרו עד אחרי חצות, מספר מחמוד מסוסיא.

למחרת, יום ה’, בשלוש אחה”צ גילה מחמוד את מטע הזיתים הכרות, שעה שחיפש כמה מעיזיו שברחו לוואדי. מיד הזעיק לשטח את בעל המטע. הלה הגיש תלונה ובאו מן
המשטרה. איננו יודעים מי מן המתנחלים היתה ידו במעל והאם העמדה הצבאית (הממוקמת ממש בגבעה ממש מעל חלקות הזיתים שבוואדי) היתה מאוישת אותו לילה. רק 32 עצים כרותים וכמה לבבות שבורים ופיות רעבים מספרים שקרה דבר.

באנו לשם היום, יום שישי, נאצר בן המקום, אהוד ואני, חמזה בן ה-12 ובילאל אחיו בן ה-8, גם הם בני המקום. עמדנו המומים אל מול העצים הכרותים. הזעקה שרצתה
לצעוק והדמעות שרצו לבכות, הפכו לתחושת חוסר אונים שגם הפעם לא תÖ´Ö¼פÖ¼Ö¶רÖבע מן הפורעים בפעולת נקם קולקטיבית (ראה ערך פונדוק). המשטרה ודאי תחזיר את התלונה למתלונן מהעדר משהו (לא חשוב, הם כבר ימציאו).

המתנחלים ויש”ע יגידו ודאי שזו פרובוקציה של פעילי השלום, ואח”כ יהיה זה עוד אירוע שלא נודע כי בא אל קרבה של השתיקה.

אני נזכרת איך לפני שנה וחצי פרעו מתנחלי אלון מורה בעצי הזית של הכפר סאלם ובזקן חרוץ שטיפל בזיתיו . אז היה זה לכבוד יום העצמאות 2006. בהחלט אפשר גם
לכבוד חנוכה 2007 לאור הנגוהות של האור הפנימי…

כמה עמוק הכאב.

כשיצאנו ברכב בדרכנו לשובל, בצומת היציאה לכביש 60 ליד ההתנחלות סוסיא עצר אותנו רכב צבאי. הקצין שאל איפה היינו. אצל חברים בסוסיא הפלשתינית אמרנו.
ותחזרו לשם גם מחר? שאל. כן, גם מחר ענינו, וברכנו לשבת שלום…

אראלה.

שדה זיתים
עוד תמונות של עצי זית כרותים