לראשונה בחיי הגעתי אל ארצות הקור הסקנדינביות והתרשמתי מאוד מההתקדמות החברתית שלהם. זה בולט בחוקי העבודה, בשמירה על איכות הסביבה ובמתירנות. דברים שראיתי משם
לאחר שהייתי שנה שנייה ברציפות בפסטיבל הרוק ורכטר שבבלגיה, לקחתי טיסה לקופנהגן. כבר לקראת הנחיתה בבירת דנמרק, ניתן היה לראות בבירור את תחנות הרוח הפזורות לאורך החוף. הדנים מנצלים את הרוח להפקת חשמל. אני חושב שיש רוח גם כאן.
המראה של קופנהגן הוא של עיר אירופאית קלאסית: המון בנינים מהמאה ה 19 שעושים את השיטוט בה נעים. אבל יש עוד ערים כאלו, עם הרבה פסלים ומזרקות.
מה שמרשים בקופנהגן היא הכמות הגדולה של הרחובות שהם מדרחובים. כן, רחובות רבים בדאון טאון סגורים לתנועת כלי רכב ממונעים. אפשר להסתדר באופניים: 36% מתושבי העיר מגיעים לעבודה באופניים. ביקרתי בעיר רק כיומיים, וקניית אופניים לא היתה אופציה. מה שכן, יכולתי לשכור אופניים ולהחזיר אותן בתחנות רבות בעיר. התחנות המרובות מסומנות במפות. בקופנהגן המציאו את השיטה, שאחר כך אומצה בפריז ובערים אחרות.
ואם לא אופניים, יש רכבת תחתית. לא מדובר ברכבת תחתית שנבנתה מזמן כשהעיר היתה קטנה ושעלות העבודה היתה יותר זולה. שני קווי המטרו של העיר נחנכו בשנת 2002, וזכתה בפרס “מערכת המטרו הטובה בעולם”. איך אומרים “אם תרצו, אין זו אגדה” בדנית?
בקופנהגן יש גם שמורה של hippies. בשנת 1971, חבורת סטלנים קלטו ששנות השישים נגמרו והתנחלו במחנה צבאי לשעבר במרכז קופנהגן, על אי שנקרא כריסטיאנהבן. הם הקימו את כריסטיאניה, העיר החופשית. אסור לצלם בפנים, מסיבות מובנות. צריכת חומרים מרחיבי תודעה נמצאת שם בזמינות גבוהה ומאוד מאוד גלויה – הרבה יותר גלויה מאשר באמסטרדם. המדינה, גם בזמן שלטון ממשלות ימין (כמו עכשיו) מעלימה עין.
לאחר מכן המשכתי ברכבת לגטבורג שבשבדיה. לצערי ירד עליי הרבה גשם, אז פקדתי בעיקר את בתי הקפה. גם גטבורג היא עיר לא רעה בכלל. יש שם רחוב שנראה כמו שדרות רוטשילד! Vasagatan
עוד שלוש וחצי שעות באוטובוס, והגעתי לאוסלו. הנורווגים אינם מתירנים בנושא האלכוהול – בירה מקומית עולה כארבעים שקלים בבר זוטר. רוצים אלכוהול יותר חזק? לא תמצאו אותו בסופר, אלא רק בחנויות המונופול הממשלתי.
אבל גם בנורווגיה יש הרבה מאוד דברים חיוביים: יום עבודה של 8 שעות. כן, זה כולל הפסקת צהריים. בקיץ יש מקומות עבודה בהם עובדים פחות שעות. 10 חודשים חופשת לידה לאשה, וחודש אחד לגבר. 5 שבועות של חופשה שנתית.
באוסלו יש מדרחובים רבים, מוזיאונים נאים ובית אופרה חדש שמאפשר לטפס על הגג שלו. מה שהכי הרשים אותי באוסלו הוא גן פסלים עם דמויות אנושיות המתארות מצבים שונים בחיים.
העליתי לבלוג כ 80 תמונות מסקנדינביה. ביתיים נותר להזיע ברחובות העיר הציונית המגניבה, ולקוות שהקדמה החברתית תגיע גם לכאו….
