Category: מסעדות

שטרן 1 הוא בר בירה ונקינקיות חדש. ניתן להזמין שם רבע בירה. והמחיר – חצי מחיר של חצי בירה. כל כך פשוט. איך לא חשבו על זה קודם? זה גם מאפשר לטעום מגוון רחב של בירות, וגם לא תרגיש פראייר. לצאת פראייר זה הכי גרוע! אז פה הבעיה נפתרת. ויש עוד יתרונות למקום. סקירה מהירה על המקום

שטרן 1, ממוקם בכתובת המפתיעה שטרן אחד. זה יוצא בפינת (יצחק ידידיה) פרנקל, בשכונת פלורנטין. לא במקרה, המקום נמצא כמעט ממול לבית הקאווה והטאפאסים קורדובירו, השייך לאותם בעלים. את חנן רביב אני מכיר עוד מימיו כמנהל של “נורמה ג’ין”. האווירה במקום קצת מזכירה את הנורמה בימיו הראשונים.

יש 13 סוגים של בירה מהחבית. אני אישית מקורב לבירה הבלגית ברבר (בגרסת הבלונד), פרנסיסקאנר הגרמנית, וכן לבירה לה-שוף מבלגיה. כאמור, ניתן להזמין את הבירה בכוס של רבע ליטר, ובחצי מחיר של חצי. מלבד אפשרות הגיוון והתחושה שלא נדפקתם, אלה מכם ששותים לאט ייהנו מבירה קרה יותר.

גם מהבקבוק, המגוון רחב. יש יותר ממאה סוגים, עם נציגות נאה לאימפריה הבלגית, וכן לא מעט בירות בוטיק ישראליות. אהבתי במיוחד את בירת ה”לאפינג בודהה – טריפל בלגי קלאסית” המיוצרת כאן באדמת איירץ הקודש. ידידי ואני שכללנו את שיטת הרבעים, ואף חלקנו בקבוקים. זה מעצים את המגוון עוד קצת…

גם חובבי הוויסקי ייהנו ממגוון מכובד ביותר של המשקה. לא יצא לי לבדוק את הנושא לעומק, אבל אורך התפריט נראה מבטיח. האוכל מורכב כרגע מנקניקיות ונקניקים. אהבתי במיוחד את נקניקיית החזיר הגרמנית בראדוורסט, אבל שאר יושבי השולחן העדיפו דווקא נקניקיות מרגז או צ’וריסוס.

דבר נוסף שמזכיר את נורמה ג’ין בימיו הראשונים הוא המוזיקה. יש לא מעט קטעי בלוז ופאנק מלא באסים. לי זה משתלב מצויין עם הבירה. יש לציין שהמוזיקה לא השתלטה על המקום. בשני הביקורים שלי שם הייתי בקבוצות של 6-7 אנשים, והיה אפשר לדבר ללא מאמץ.

בעלי הבית של השטרן 1, רביב ויהונתן “ג’ונסי” הלר, מסתובבים בין המסובין ודואגים שהכל יתקתק. המקום נפתח ב 24.12, ועדיין יש שם קצת ריח של חדש. לא הכל היה מוכן בביקורים שלי יומיים ושלושה ימים לאחר הפתיחה. בהמשך מתוכנן חדר לאירועים ובטח עוד בירות…

כשאני כותב את השורות האלה, בא לי לקפוץ לשם שוב.ו אני מקווה שהמקום ישמר את האווירה האווירה המצויינת שיש שם כעת, ולא יהיה אובר-פופולארי כמו הנורמה ג’ין, או מכונה להדפסת כסף כמו הננוצ’קה.

בכל מקרה, מברוק לחנן ויהונתן. היובש בגרון קורא לי אליכם. תמונה של שטרן 1 תצורף אחרי הביקור הבא…

בשבועיים האחרונים הייתי פעמיים במסעדת ננוצ’קה, פעם אחת מרצוני הטוב ופעם נוספת באירוע. האוכל נשאר טעים, אבל בשתי הפעמים יצאתי התחושה שהם פועלים כדי למקסם את הרווחים. השירות היה גרוע בשני המקרים.

אוכל גאורגי – טביליסי, ספטמבר 2009

בפעם הראשונה, זוגתי ואני היינו שם וישבנו על הבר למעלה. יש לנו זכרונות טובים מהיין בגאורגיה, שהיה שם זול וטעים. גם היין המשובח שהבאנו ארצה היה זול. במסעדת ננוצ’קה, שהיא מסעדה גרוזינית / גאורגית, לא ציפינו למחירים של המדינה הקווקזית, אבל גם לא ל 150 שקלים ליין גאורגי מהשורה השניה.

אחרי שנהנינו מהאוכל, שילמנו את החשבון בסך 300 שלקים, וביקשנו לפרוט שטר של 50 שקלים, כדי לתת טיפ לברמנית. היא אמרה שהיא מצטערת, אבל אין לה פריטה ל 50. לא ייתכן שבמסעדה כל כך גדולה, בה מתקשרים עם מכשירי קשר, אי אפשר לפרוט 50 שקלים. במקום לקום וללכת, השארנו לה את השטר. טיפ נדיב מדי של פראיירים.

אתמול שוב הזדמנתי למקום, ליום הולדת של חבר של חבר. רק קפצתי לזמן קצר. הזמנתי עלי גפן טעימים וצייסר של וודקה אבסולוט. המלצר היה מאוד לא נחמד, והיה קשה לתפוס אותו. האנשים שהגיעו לפני סיפרו שהוא היה חסר סבלנות.

להביא את החשבון לקח לו הרבה זמן, וזה היה מצער בקור של החלק החיצוני. על פטריות חימום לא שמעו שם. הופתעתי לגלות שצ’ייסר של אבסולוט עולה 20 שקלים. ו צ’ייסר. לא שוט. אבסולוט. לא גריי גוס או קטל וואן.

לצערי, האוכל הטעים והשם הטוב שיצא לננוצ’קה לא מצדיק ביקורים נוספים שלי, אבל ימשיך למשוך לקוחות אחרים.

בפאבים ברחבי העיר ניתן למצוא טעימות מוצלחות מהמטבח הגאורגי: שיילוק בכיכר מסריק, ארמדילו באחד העם פינת מאז”ה, צימרמן בברנר פינת אלנבי ובטח יש עוד מקומות. המבחר שם מצומצם, אבל הוא טעים, והשירות טוב.

אין כבוד ללקוחות של ננוצ’קה.

פוסט אורח מאת גליה רינג

כבת לתפוצת אורוגואי המושמצת (“את ארגנטינאית?”), בה מזון ובעיקר בשר על צורותיו השונות מהווה את אחד מעיקרי הקיום, מעט דברים מחממים את ליבי יותר מהיתקלותו במאכלי הבית הטובים והאהובים. המטבח הזה בנוי על עיקרון פשוט – לוקחים מרכיבים איכותיים, לא מתעסקים יותר מדי ויוצא טעים בטירוף. שיקולים בריאותיים – ביום אחר.

אחד מהמאכלים הזכורים לטוב מימי ילדותי העליזים הוא הצ’וריפאןו – צ’וריסו בתוך לחם (פאן). כמה פשוט ככה טעים.ו ו 

נסיון העבר עם מאכלי העדה במסעדות בארץ הניב תוצאות מעורבות, לכל היותר. השילוב בין בשר כשר לפרשנות היצירתית שבעלי מסעדות מרשים לעצמם בטיפול במטבח הפשוט והישיר הזה מוביל לעתים קרובות לתוצאות לא פחות מקטסטרופליות. אבל אני בחורה אופטימית מטבעי, ואסור לאבד תקווה.

לפיכך קל להבין את השמחה שאחזה בי כשגיליתי שממש ליד הבית נפתחה מזללונת ששמה “צ’וריפאן”, בה מגישים – איך לא – צ’וריפאן, פנצ’ו (הגרסה הדרום אמריקאית להוט-דוג), אמפנדות ועוד. ביקור במקום לא הכזיב – הכל טרי, טעים ונעים, וכל העובדים מדברים אליך במבטא דרום אמריקאי מנחם ונעים לאוזן. יש גם אופציות לצמחונים שיתעקשו להגיע למקום.ו 

אבל הדבר המרכזי שבגללו רכש המקום פינה חמה בליבי הוא הצ’ימיצ’וריו שלהם.

למי שלא נחשף לתופעה – מדובר ברוטב המלווה בשר צלוי באשר הוא במדינות דרום אמריקה, ובעיקר באורוגואי וארגנטינה. מדובר בתרכובת של המון פטרוזיליה, שום, בצל, פלפלים אדומים, שמן, חומץ, מלח ופלפל שמוסיפה המון לבשר, בתנאי שכל המרכיבים ברוטב טריים ובתנאי שהבשר איכותי.

בארץ כמעט ולא יצא לי לאכול צ’ימיצ’ורי ראוי לשמו (למעט זה של אמא שלי, כמובן), ולכן ראוי להקדיש כמה מילים לצ’ימיצ’ורי המעולה של צ’וריפאן – טרי, קצוץ באהבה ומלא טעם וגוף. תענוג. גם לחובבי הקטשופ – לא לפספס. מורחים בתוך הלחמניה ומעמיסים גם מעל הצ’וריסו – בריאות!ו 

כרגע המקום כשר ללא הכשר הרבנות, נקודה שהייתי רוצה לראות את מנהלי המקום מוותרים עליה, גם כי בשר לא כשר הוא יותר טעים ואין מה לעשות, גם כדי להעניק לציבור את החוויה המלאה של אכילת צ’וריסו טוב כהלכתו, וגם כדי לאפשר להם להגיש קינוחים אותנטיים ומצויינים כמו צ’אחה, פלאן וצ’ורוס שבאופן מסורתי מלווים כמובן בריבת חלב חלבית למהדרין.ו 

אבל גם כרגע כדאי לגשת לאבן גבירול 48 ולתת להם צ’אנס.

טלפון: 03-6915241. אתר..

* יש מקומות בהם השם נכתב צ’וריפן.