בשבועיים האחרונים הייתי פעמיים במסעדת ננוצ’קה, פעם אחת מרצוני הטוב ופעם נוספת באירוע. האוכל נשאר טעים, אבל בשתי הפעמים יצאתי התחושה שהם פועלים כדי למקסם את הרווחים. השירות היה גרוע בשני המקרים.
אוכל גאורגי – טביליסי, ספטמבר 2009
בפעם הראשונה, זוגתי ואני היינו שם וישבנו על הבר למעלה. יש לנו זכרונות טובים מהיין בגאורגיה, שהיה שם זול וטעים. גם היין המשובח שהבאנו ארצה היה זול. במסעדת ננוצ’קה, שהיא מסעדה גרוזינית / גאורגית, לא ציפינו למחירים של המדינה הקווקזית, אבל גם לא ל 150 שקלים ליין גאורגי מהשורה השניה.
אחרי שנהנינו מהאוכל, שילמנו את החשבון בסך 300 שלקים, וביקשנו לפרוט שטר של 50 שקלים, כדי לתת טיפ לברמנית. היא אמרה שהיא מצטערת, אבל אין לה פריטה ל 50. לא ייתכן שבמסעדה כל כך גדולה, בה מתקשרים עם מכשירי קשר, אי אפשר לפרוט 50 שקלים. במקום לקום וללכת, השארנו לה את השטר. טיפ נדיב מדי של פראיירים.
אתמול שוב הזדמנתי למקום, ליום הולדת של חבר של חבר. רק קפצתי לזמן קצר. הזמנתי עלי גפן טעימים וצייסר של וודקה אבסולוט. המלצר היה מאוד לא נחמד, והיה קשה לתפוס אותו. האנשים שהגיעו לפני סיפרו שהוא היה חסר סבלנות.
להביא את החשבון לקח לו הרבה זמן, וזה היה מצער בקור של החלק החיצוני. על פטריות חימום לא שמעו שם. הופתעתי לגלות שצ’ייסר של אבסולוט עולה 20 שקלים. ו צ’ייסר. לא שוט. אבסולוט. לא גריי גוס או קטל וואן.
לצערי, האוכל הטעים והשם הטוב שיצא לננוצ’קה לא מצדיק ביקורים נוספים שלי, אבל ימשיך למשוך לקוחות אחרים.
בפאבים ברחבי העיר ניתן למצוא טעימות מוצלחות מהמטבח הגאורגי: שיילוק בכיכר מסריק, ארמדילו באחד העם פינת מאז”ה, צימרמן בברנר פינת אלנבי ובטח יש עוד מקומות. המבחר שם מצומצם, אבל הוא טעים, והשירות טוב.
אין כבוד ללקוחות של ננוצ’קה.
Comments are closed.