בן עמי – חדש בנקודה הכי יפה בתל אביב

בית הפגודהכיכר המלך אלברט, שיותר מוכר בזכות בית הפגודה שמשקיף עליו, היא לטעמי הנקודה הכי יפה בתל אביב. חוץ מבית הפגודה, יש בצומת מרובת הרחובות עוד מספר בנינים מאוד יפים וכמה עצים עתיקים. משום מה, למרות המיקום האופטימילי, כל מסעדה או בית קפה שנפתחים במקום, נסגרים במהירות. פעם היה קפה נחמני, ולאחרונה דניאלה. דניאלה נסגרה עקב השיפוצים ברחוב בצלאל יפה, ומעולם לא נפתחה מחדש.

בן עמיביום שישי האחרון נפתחה בפינה חסרת המזל קונדיטוריית בן עמי. אולי כרשת, יש להם יותר סיכוי להצליח. המקום עוצב מחדש, ועכשיו הוא נראה יותר עדכני ויותר מרווח. בדניאלה ז”ל התקרות היו קצת נמוכות, או שהצבעים היו לוחצים. בכל מקרה, זה הרגיש קצת חנוק. המקום החדש מעוצב דווקא לאורך, אך מכיוון שיש מעט שולחנות, זה מרגיש יותר מרווח. החלל הפנימי מוקדש בעיקר למאפים של הקונדיטוריה. גם בחוץ הם השקיעו קצת: שולחנות חדשים ורצפת עץ (נראה לי שזה באופנה עכשיו).

בפניםבינתיים הספקתי רק לבקר במקום בפתיחה, אז הכל היה חינם! טעמתי מהעוגות והן היו טעימות. אבל זה לא באמת מה שמענין אותי. מה שאותי מענין זה הקפה. היום בדרך לעבודה שמתי את מיטב כספי בהפוך גדול. התוצאה היתה טובה. אכן קפה מצויין. סחתיין.

אז מההתרשמות הקצרה שלי, המקום בהחלט נראה מבטיח. יאללה, אולי הם יצליחו.

כיכר המלך אלברטבן עמי, נחמני 22 (פינת בצלאל יפה, מונטיפיורי ומלצ’ט).

Songs from the recent war

Someone asked me if there were already songs for the last war. Well, the war ended only a month ago, on August 14th. Songs? So soon?

Well, today I was surprised to hear a commercial for a new compilation of songs from the recent war in Lebanon. I guess that the record company wants to make some easy money before the Jewish New Years Eve (Rosh Hashana is in 2 days). As I understood, all the songs are old songs, some of them in new remix versions. The songs that are featured in the commercial are either patriotic or longing for peaceful times. Where are the angry, frustrated songs?

The woman who narrated the radio commercial seemed so pleased with the songs, and also from the war. Such good songs, so touching, oh, how we miss the war!

I don’t get it. Hardly anyone in Israel believes that we won the war. There are arguments about the amount of damage inflicted on Hezbollah, about the diplomatic achievements, etc. There is lots of criticism about the government’s poor role in running the war. This refers to both military and civil issues. The war doesn’t top the agenda, mostly becasuse people want to forget it. More than 160 people dead, scores of wounded civilians and soldiers and serious economic damage (strenghened by a cruel budget for 2007).

That was the war. No glory, no calm, no pretty songs.

בחום הזה של תל אביב – גרסאות הכיסוי

Image004_small.jpgלאחרונה שמעתי שתי גרסאות כיסוי של הלהיט של שרית חדד “בחום הזה של תל אביב”, שמבחינתי מוכר כ “פרחה במרצדס”. כששמעתי את השיר המקורי, זה תמיד נשמע פופי, פרחי, קצבי וקולני כמו כל ליטיה של הזמרת. לא ממש שמתי לב לשיר. גרסאות הכיסוי ששמעתי שפכו אור חדש על השיר.

אתמול הייתי בהופעה של להקת LIVE העושה גרסאות קאברים. 7 חברי הלהקה הם מאוד מקצועיים. מנגנים בדיוק ובכשרון את השירים. לא הבנתי איך הקהל נשאר ישוב, במיוחד כשיש להם שתי זמרות כאלה מההמות. בכל מקרה, הם ביצעו את השיר בצורה הרבה פופית, אבל איכשהו זה היה יותר חי (טוב, זה שם הלהקה). בהחלט ביצוע מוצלח של מקצוענים ששדרגו את השיר.

גרסה נוספת שמעתי מלהקת נאג’ חמאדי. הלהקה, אותה ראיתי כבר פעמיים בהופעה, עושה חומר מקורי. לצד שירי הרוק המצויינים (וגם מצחיקים) שלה, הם עושים גם קאבר לשיר של שרית חדד. הם לוקחים אותו למחוזות הרוק הכבד, ועושים לו גרסה עצבנית לאללה. מזה אפילו נהניתי עוד יותר. כמו בוב דילן, גם שרית חדד זוכה לגרסאות כיסוי העולות על המקור.

Two comments about the Pope

Well, a lot has been report and a lot of analysis has been written about what the Pope said and it’s consequences. I just have 2 short comments:

1. Doesn’t he have a media consultant? He’s quite old (maybe senile), and he’s a very public figure. I think that the Holy See should also hire the services of a media consultant. They would advise him to refrain from such a statement.

2. Luckily we’re not involved in this mess. For those outside Israel, Haaretz reports that the chief Sepharadi Rabbi expressed sorrow for the Pope’s words against Islam. Aren’t we supposed to be against Islam, thus pro-Pope in this case?

Being secular is so much easier…
I could write more nonsense, but I’m tired.

בילויים מסוכנים בעיר הגדולה

רחוב אחד העםלא רק שהעיר הזאת מבזבזת לי את הכסף,לפעמים יש גם תקלות מצערות. זה התחיל בשבוע שעבר כשהלכתי לפגוש חבר מטיול בניו זילנד. הוא רצה לפגוש אותי בנמל תל אביב. אני לא מת על הנמל. כל המקומות הם ענקיים, המוניים, לפעמים יותר מדי מעוצבים, לא ידידותיים למשתמש, וגם לא בשכונה שלי. לא התראינו הרבה זמן, אז אמרתי למה לא. דווקא הריוונדל הזה היה נחמד. כשחזרתי לחניה ראיתי הרבה מכוניות, אבל לא את שלי.

תקלה 1: גרירה. לקח: לא לחנות באיזור של האוטובוסים ליד חניון רידינג. התקמצנתי על 10 שקלים של החניה ומצאתי את עצמי משלם 510 על החניה. גם זכיתי לביקור במגרש הגרירה הסמוך, עם כל אלה שמביעים את מחאתם (מקללים את העירייה, המדינה ואת כל העולם) על כך שמכוניתם נגררה.

אלכוגולבהמשך השבוע, הוזמנתי למסיבת הפתעה לחבר. היה ממש מוצלח. שתינו רקדנו, שרנו עם המוזיקה. היה שגעון. גם הפעם זה היה מחוץ לרדיוס שלי, אז באתי עם אוטו, וככה כמעט לא שתיתי (וכמובן מיהרתי לגשת למגרש חניה). כשיצאנו מהבר, חברתי ואני, הצענו טרמפ לאחד החברים. הוא נראה שתוי בבר והדיבור שלו היה כבד, אבל דיבר לענין. באמצע הנסיעה, בעוד אני מדבר איתו (בעצם לעצמי) שמעתי חרחורים. פתאום הוא הקיא בתוך האוטו. עצרנו בצד, השקינו אותו במים, ואחרי שהוא סיים להקיא, המשכנו. גם אני הקאתי לא אחת משתיית יתר של אלכוהול. קורה. פתאום עוד פעם נאלצנו לעצור בכדי שהוא יקיא. הפעם שאלתי לאן הוא רוצה לנסוע.

כשהגענו לבית החולים, הציעו לקחת אותו על כסא גלגלים. לא חשבתי שהוא עד כדי כך גמור, אבל הוא נענה בחיוב. טיפלו בו שם יפה. בזמן שחיכינו לו היינו עדים לתרגיל של המשטרה. סכן סמוי הוביל איזה עבריין לבית החולים בטענה שמישהו מהמשפחה מאושפז. שם חיכו לו ניידות + כמה עבריינים אחרים או בני משפחה שצעקו וגידפו. חבל שלא צילמתי. חזרנו פנימה לראות מה שלומו של השיכור. אחרי 4 שעות של עירוי נוזלים ועוד כל מיני הפתעות ישר לוריד, הצבע חזר לפנים ואפשר היה לחזור הביתה.

תקלה 2: חבר ששתה יותר מדי מקיא באוטו ומקרב ביני לבין אנשי חדש המיון טרוטי העיניים. לקח: לבוא בלי אוטו, ושאותי יקחו לבית חולים.

הופעה באוויטהוהשבוע, הלכתי בעקבות ההמלצה להופעה של מעיין הירשביין ועינב כהן במופע קרבות ראווה. אמנם השירים מצויינים (אפשר לשמוע ברשת), אבל הסאונד היה גרוע. עד כדי כך שהן עלו באיחור רב, יצאו מהר להפסקה, חזרו לעוד כמה שירים וברחו. דיברתי עם אחת מהן בסוף ההופעה, והיא אמרה שהן בדרך כלל מופיעות במקומות יותר איכותיים. ה”אוויטה” לא סיפק את הסחורה, למרות שהוא סיפק את הקהל המתאים להופעה שלהן (גיי פרנדלי או סטרייט פרנדלי, תלוי איך מסתכלים).

תקלה 3: הופעה שנדפקה. לקח: אין.

סיכום: חולה על העיר. עדיף להישאר בשכונה שלי ולא לחצות את קו ארלוזורוב בצפון (צפון זה קטיושות, לא?).