ב zone של עזרא

נאג' חמאדינאג’ חמאדי בהופעה – המלצה חמה.ו ו ו 

הייתי ביום רביעי, בפעם השלישית, בהופעה של נאג’ חמאדי. כל פעם אני גורר אנשים אחרים.

היה פשוט מצויין. הם מנגנים רוק מקורי ומשעשע. כבר הזכרתי אותם בעבר, ואני שמח לכתוב עליהם שוב, למרות שחברי הלהקה די מוכרים בעולם התקשורת. נאג’ חמאדי: אראל סג”ל (בס, שירה), דרור גלוברמן (קלידים, גיטרה, שירה), דן ויצמן (גיטרה), טל לזר (תופים) דרור פויר (שירה).

רוק סטארהפעם הם גם תיארו מעין אופרת רוק שרצה סביב ההופעה שלהם, בכיכובו של עזרא. עזרא עובר כל מיני גלגולים מאולתרים בחיים והסולן דרור פויר מפרשן את זה עם פניני פילוסופיה מסטוליים. הבדל נוסף מהופעות קודמות היה שהגיטריסט דןו וייצמןו התבטא הרבה יותר. היו אחלה סולואים.

אני אוהב במיוחד את השיר “החיים יפים” עם המנגינה המתוקה והמלים המבאסות. אהבתי גם את הקאבר (היחיד) לשיר “בחום הזה של תל אביב”. הגרסה הכסאחיסטית הזועמת יוצאת מצויין. והפייבוריט שלי הוא “שיכור”. אני אוהב את המנגינה ובהחלט רואה את עצמי בסיטואציה הזאתו יותר מפעם אחת…

נותן בבסאיך הגעתי אליהם? דרך הבלוגים כמובן. אפשר להתעדכן על הופעות בבלוגים המקושרים לעיל.

יאללה, אלבום!

ו 

ו 

ו 

ו 

עבודה שחורה בתקשורת

עבודה שחורה זכתה לפרסום המשמעותי הראשון שלה. ח”כ אפרים סנה הגיב למכתב ששלח לו יהל, וסיפק סיפור חדשותי.מדובר על הצעה לדחיית הרפורמה במס במקום הקפאת הקצבאות.ו ו ו 

למי שלא מכיר, עבודה שחורה מכיל מכתבים לפוליטיקאים וגם את התשובות שלהם. המכתבים נשלחים לבכירים במפלגת העבודה. שיחה ישירה ביקורתית ועניינית בין בוחרים לנבחרים היא מפתח לשיקום הדמוקרטיה הישראלית. “עבודה שחורה” היא הבית למכתבים שלכם ולתגובות שלהם. הדמוקרטיה הישירה צוברת תאוצה. פרטים נוספים באתר. היוזמה התחילה לפני כ 100 ימים על ידי איתי. אני הצטרפתי מייד, ומאז יש כ 15 כותבים והרבה מאוד תשובות של חברי כנסת.

מי ענה עד עכשיו:

יצחק הרצוג, אופיר פינס, עמי איילון, איתן כבל, שלי יחימוביץ’, מתן וילנאי, קולט אביטל, אורית נוקדו וכאמור אפרים סנה.

עדיין מחכים ליושב הראש עמיר פרץ, אבישי ברוורמן, יולי תמיר, בנימין בן אליעזר, מיכאל מלכיאור, דני יתום, נדיה חילו, שלום שמחון, יורם מרציאנו ומג’אדלה.

אני מאמין שבסופו של דבר כולם ירצו קשר ישיר עם הבוחרים, להנות מתמיכתם של הבוחרים, לענות על המכתבים ולפעול לקיום הבטחותיהם. גם אותי מדהים איך שנאיביות ואופטימיות כן מצליחים להשפיע.

אל תשבו לקטר בסלון, הצטרפו לפעילות.

ו 

חיבוקאז’ בתל אביב – הפריצה הגדולה

חיבוקאז' בתל אביבהלכתי שוב לקבל ואפילו לתת חיבוק חינם. הפעם זה היה בכיכר רבין. היתה המון תקשורת (לפני שבאתי). זה כולל טלויזיה, רדיו, ועיתונות. ולחשוב שהפעם הראשונה היתה רק לפני שבוע. איזה יופי.כתבתי ביותר פירוט כאן.התמונות המקוריות כאן. אשמח לקרדיט ממי שלוקח את התמונות. גיליתי שהתמונות יצאו חשוכות (אני חייב להשתפר…), אז אנא עבדו אותם. לצערי לא דאגתי להצטלם, אז אם יש עדשה שתפסה אותי, אשמח לקבל תמונות.ו 

תודה לגיל, כרמל, טלי, שי, דודי, אדית ובטח שכחתי כמה שמות.

תודה לכל האנשים הטובים שמארגנים ולאנשים הטובים שהצטרפו. אחרי שביליתי איתם כשעה, אני בהחלט מנער את הציניות ובאמת מתלהב מהיוזמה. גם הצטרפתי ושכנעתי לצאת מהרכב בשביל חיבוק. בהזדמנות דיברתי עם יושבי הרכב שדיברו איתי על מחאת המילואימניקים. הקשבתי בנימוס, למרות שאני לא תומך.

מה יהיה בהמשך? 10,000 חיבוקים? עוד סרטונים? משהו פוליטי כפי שזרקתי בפוסטים קודמים? לא יודע. בנתיים ה Free Hugs זוכה לזרקור גדול בישראל.

Tel Aviv Free Hugs – with flying colors

Tel Aviv Free HugsThis time it was in Rabin Square. These great guys got lots of media. Two TV crews, radio, a few newspapers, etc. They will also be on air tomorrow morning in an early morning show. It’s amazing how it happened so fast. hey started it just one week ago, with a follow up on Friday. This time it was really big.

Original pictures are here. Please credit if you copy the pictures, and do process them (they are very dark, I must improve…) .I didn’t have mine taken, so if any of you caught me on his camera, please pay it forward.

Contrary to my previous experience, this time I wasn’t cynical. It was quite fun. At the end, I also raised a Free Hug sign and offered hugs. I had to work hard to convince someone to come out of the car and hug me, but it was nice. I missed out on the media celebration (working late). Well, like this I got to speak to the people behind this campaign. Maybe knowing the people helps you get closer to the whole campaign. I also got to know a few other nice people that joined in like myself. Everybody was very nice. I guess that when you hug a stranger, you instantly feel like you can open up to them.

The main guy behind it set a goal of 10,000 hugs. Well, after the push from the media, I’m sure that he and his companions will get lots of help from people who were exposed to this great campaign. I heard that other groups in Israel consider opening “branches” in other places across the country.

Except reporting, where am I in all this story? Well, I came from curiosity, and then was asked for pictures, which of course I gave. Now I’m sure that they have lots of material. Tonight I spent an hour with these good people, participated shortly, and talked to them. I can now say that I am a supporter.

And what’s next? My political mind threw a joke at the end of my previous post, about trying this thing in West Bank blockades. Meanwhile I found out that I wasn’t the sole person thinking about this issue. So, there is some chance that this joke I popped will turn into something that I’ll do. I’m sure that this is far from the intentions of the initiators of the campaign. They just want to hug, be hugged and create warmth between people, not sexual and not political. Going with such a sign to hug Israeli soldiers and Palestinians will have a political left wing stamp. When you are hugging passers by in Tel Aviv, it is different from stepping out and hugging people who you usually hate. Well, l still have to think it over, and see if and how to do it.

Anyway, I had lots of fun with the good people handing out free hugs for everyone. A Hebrew post will shortly follow.

And I hope to report from the next free hugs!

 

בודפשט, חיבוקאז’ ושיתוף קבצים

חזרנו מבודפשט. היה שגעון. חוץ משגעון, יש כאן פוסט עם קצת יותר מלים. תמונות יש כאן.
תופעת החיבוקאז’ שהתחילה בסידני הגיעה ארצה. התחיל אותה הבלוגר שי, הצטרפה אליו כרמל ויסמן, וזה עלה ביוטיוב. אני הגעתי לכל זה דרך עידן. ביום שישי הם היו ליד הסנטר. הלכתי להציץ, אבל לא יכולתי להימנע מלהתחבק, למרות המבוכה. זה קצת הזכיר לי את המערכון של החמישייה בו קרן מור לבושה כזונה מחבקת תמורת תשלום בחצר אחורית. כשהשכן קולט אותה, הוא צועק “לכי, יא מחבקת”.אבל היוזמה מאוד נחמדה. היה אחד שהצטרף באופן ספונטני למחבקים, והיה לפחות נציג תקשורת אחד. הם אמרו שהם כנראה יחזרו על כך ביום שלשי. תמונות ועוד מלים כאן.
אבשלום וילן ממרצ יוזם הצעת חוק האמורה להגביל את שיתוף הקבצים באופן דרקוני להפוך את כולנו לעבריינים. איך עוצרים את זה?ו 

לחתום על העצומה!

זה לא המאבק הראשון בנושא. בסיבוב הזה הגעתי לעצומה דרך שוקי גלילי ודרור פויר, שאצלם ובדף העצומה יש פרטים נוספים. זה גם בטח פורסם ויפורסם בעוד מקומות ברחבי הבלוגוספירה הישראלית.