הייתי ביום רביעי, בפעם השלישית, בהופעה של נאג’ חמאדי. כל פעם אני גורר אנשים אחרים.
היה פשוט מצויין. הם מנגנים רוק מקורי ומשעשע. כבר הזכרתי אותם בעבר, ואני שמח לכתוב עליהם שוב, למרות שחברי הלהקה די מוכרים בעולם התקשורת. נאג’ חמאדי: אראל סג”ל (בס, שירה), דרור גלוברמן (קלידים, גיטרה, שירה), דן ויצמן (גיטרה), טל לזר (תופים) דרור פויר (שירה).
הפעם הם גם תיארו מעין אופרת רוק שרצה סביב ההופעה שלהם, בכיכובו של עזרא. עזרא עובר כל מיני גלגולים מאולתרים בחיים והסולן דרור פויר מפרשן את זה עם פניני פילוסופיה מסטוליים. הבדל נוסף מהופעות קודמות היה שהגיטריסט דןו וייצמןו התבטא הרבה יותר. היו אחלה סולואים.
אני אוהב במיוחד את השיר “החיים יפים” עם המנגינה המתוקה והמלים המבאסות. אהבתי גם את הקאבר (היחיד) לשיר “בחום הזה של תל אביב”. הגרסה הכסאחיסטית הזועמת יוצאת מצויין. והפייבוריט שלי הוא “שיכור”. אני אוהב את המנגינה ובהחלט רואה את עצמי בסיטואציה הזאתו יותר מפעם אחת…
איך הגעתי אליהם? דרך הבלוגים כמובן. אפשר להתעדכן על הופעות בבלוגים המקושרים לעיל.
יאללה, אלבום!
ו
ו
ו
ו
Comments are closed.