ציוני טס לציון

רבות דובר על טענותיה של שלי יחימוביץ’ נגד דב חנין על כך שאינו ציוני. אני התאכזבתי מהשטויות שהיא קשקשה, ואני, ישראלי ציוני, ממשיך להיות תומך נלהב בדב חנין הציוני לראשות העיר הציונית הראשונה, והעיר היחידה בארץ – תל אביב.

אבל על זה כתבתי כבר יותר מדי. יש גם ציון אחרת – אתיופיה. על פי התנועה הראסטפארית, לוחות הברית הובאו לשם על ידי מנליק הראשון, בנם של שלמה המלך ומלכת שבא. על פי דתם, זוהי המולדת האמיתית, בה עם הסגולה הוא שחור.

וחוץ מלוחות הברית (נחמד), יש דברים הרבה יותר מלהיבים באתיופיה: הרים גבוהים, מקורות הנילוס, איים עם מנזרים, שבטים מיוחדים, וקפה כמובן. הקפה התגלה שם, והכיבוש האיטלקי בשנות השלושים הביא את מכונות האספרסו למולדת הקפה.

אני גם מתכוון להשוות בין האוכל האתיופי באתיופיה, ולבין המסעדות האיתיופיות בתל אביב (חבש, אינג’רה)

בקיצור, יש לי כרטיס טיסה ל 26.9 לאתיופיה. כבר פרסמתי מודעת “מחפשים שותפים” בלמטייל ודיברתי עם הרבה שותפים פוטנציאלים. יש כמה אפשרויות ריאליות וטובות לטיול, אבל אף אחד מהם לא טס איתי על אותה טיסה.

אז אני בודק את כוחו של הבלוג במציאת שותף/ה שטס על אותה טיסה, ויעזור לנחיתה רכה

תמונה מטיסה
כך נראית טיסה – צילום מעל אירופה מלפני חודשיים

רוקנרול משובח ובוץ קדוש

היום הראשון בפסטיבל ורכטר אוריגינל היה המסעיר מכולם: לצד ההנאה מהמוזיקה, היתה התוודעות ראשונית להלכות החגיגה והתמודדות עם גשם שגרמה לכמה חוויות משעשעות.

רוק ורכטר 2008
פסטיבל רוק ורכטר

עוד תמונות מהיום הראשון בפסטיבל ורכטר 2008

זהירות – פוסט ארוך. בהמשך אעלה עוד תמונות. בעידן הדיגיטלי קשה למיין 1200 תמונות…

Continue reading “רוקנרול משובח ובוץ קדוש”

עוד באירופה

לפנות בוקר חזרתי מבלגיה והולנד. מן האוויר הנעים, הימים הארוכים (וגם הגשם והבוץ) חזרה ללחות בביצה.

10 ימים של טיול בכיר מאחורי. הרבה חוויות, צחוקים, רשמים ותמונות נשארו אתי. גם הצמיד של פסטיבל רוק ורכטר עדיין על היד.

מצד אחד, פוסט סיכום אחד לא יספיק, אבל גם תיעוד מלא של הטיול יתיש אותי לכתוב ויישאר ללא קוראים. אז בשבועות הקרובים אני אטפטף פוסטים מדי פעם, על דברים שריגשו אותי, ענינו אותי, בא לי לכתוב עליהם, או שסתם יצאה תמונה טובה בלי תוספת מלים.

בינתיים אני זורק כמה תמונות מרגעים בכירים:

ניל יאנג בפסטיבל ורכטר
ההופעה הכי בולטת – ניל יאנג – היום השני של הפסטיבל (ללא גשם!)

Carolus Gouden
פעילות אופיינית – אני שותה בירת גודן קרולוס (או קייזר קרול) – בירה מקומית במכלן, בלגיה.

רדיוהד בפסטיבל ורכטר
ההופעה של רדיוהד – היום השלישי בפסטיבל ורכטר 2008

ברוזג€™
סימטה בברוז’ – עיר יפיפיה (וגם היא עם בירה בקטע אחר)

ככתוב, בהמשך אעלה עוד תמונות וסיפורים. אני לוקח את זה לאט, ועדיין לא ממש מתענין במה שקורה בארץ כמו לרמן. אני עוד באירופה…

ההופעה שהיתה

עשינו את זה! ליאור ואני עלינו על הבמה והופענו. היה ממש כיף. ככה זה נראה:

ליאור שיינקופ ויוחאי עילם בהופעה
קרדיט תמונה: יסמין.
לפני ההופעה הייתי נרגש. שעה לפני, הרגשתי את המתח עולה. כשהסתובבתי בתוך הבלום בר, והתחילו להגיע אנשים, לא הייתי מרוכז בכלל. הלב דפק והמחשבות קפצו מנושא לנושא. כשהסאונדמן המצויין אור אמר שאנחנו עולים עוד שלוש דקות, חששתי שאני יוצא מתפקוד.

אבל, כשעלינו על הבמה, עם התאורה עלינו, השתחררתי. הצלחתי לחייך לכל המצלמות והרגשתי מאוד בטוח בעצמי. הקהל הרב שבא היה מאוד מפרגן. אני מעריך שהיו כ 60 אנשים. הם הגיבו בחיוב לשירים המקוריים והיפים של ליאור וזה שימח אותי מאוד.

בהמשך, טעיתי באחד השירים. נראה שהקהל לא שם לב, אבל אני חזרתי להסתכל יותר על הגיטרה ופחות על הקהל. בחזרות זרקתי כל מיני שטויות בין השירים, אבל בהופעה די שתקתי. גם שכחתי לחייך, אז הנה חיוך 🙂

יוחאי
פה אני גם שר. קרדיט תמונה: יסמין.

ההופעה רצה הרבה יותר מהר ויותר כיף מבחזרות. כנראה שהרוח הגבית מהקהל הביתי עשתה נעים. חלק מהשירים נמצאים באתר של ליאור שיינקופ.

בסוף ההופעה הסתובבנו כמו טווסים (או חתני השמחה בחתונה אם תרצו) ומאוד נהנינו מהתגובות החיוביות של הקהל. כיף כיף כיף.

הצלחתי לספור מעל 10 אנשים די מקורבים שרצו לבוא להופעה, ולא הסתדר להם מסיבות שונות, אז אני מקוה שבקרוב נארגן הופעה נוספת…

אז: רוב תודות לכל מי שהגיע, פרגן, צילם ותמך. תודה לבלום בר ולסאונדמן אור, וכמובן תודה רבה למוזיקאי שהיה לצדי.

ליאור שיינקופ
קרדיט תמונה: טלטל.

הופעה שלא בתור קהל

אני כותב פה לא פעם על הופעות שהייתי בהן מעמדת הצופה. הפעם אני אהיה על הבמה. אמא’לה!

בעוד שבוע מהיום, חברי ליאור ואני נעלה על הבמה של הבלום בר. לא יהיה זמן לצילומים, קשקושים, מחיאות כפיים, ביקורת חיובית או ביקורת שלילית. חייב להיות מרוכז.

כבר היינו שם, בערבי במה פתוחה. כל זמר או הרכב עולים עם שני שירים ויורדים. הקהל הופיע לפני או יופיע אחרי. לקראת הפעם הראשונה הייתי מאוד cool.
התאמנתי מספיק? כן.
הקהל מפרגן? כן.
אני במקום זר? לא.
אני בן אדם רגשן? לא.

אבל מה, רעדו לי הרגליים. התרגשתי בטירוף, הזעתי והלב דפק בדופק של 5 שוטים של אספרסו. ככה נראינו שם:

בבלום בר
תודה ליסמין על הצילום

שבוע אחרי, הגענו ל shock therapy עם שני שירים אחרים ועם נסיון (בערך). הפעם זה כבר הלך יותר חלק. למעט פיקים קטנים וטובים של אדרנלין, הבטחון העצמי עלה עד מאוד.

מאז המשכנו לעשות חזרות בקצב מואץ, ואני מקוה שיהיה בסדר. חודשים שאנחנו מתאמנים, וזה כיף לאללה, ואני מקוה שגם נהנה כאשר אחרים מסתכלים עלינו.

אז ביום שלישי הבא, 24.6 בשעה 22:00, נופיע בבלום בר (קינג ג’ורג’ 2, פינת שינקין ואלנבי). הפעם זאת הופעה מלאה. נבצע מהשירים המקוריים של ליאור ומעט הקאברים. כן, גם הסינגל שלו הגעגוע אלייך יהיה בהופעה. אני מלווה בגיטרה באס וקצת קולות.

אפשר לשמוע שירים נוספים של ליאור שיינקופ כאן.
יש גם אירוע בפייסבוק. כולם מוזמנים לבוא ולמחוא כפיים (גם כשאני אפספס איזה תו 🙂 )