טיב טעם בלי חזיר? יאללה ביי

ארקדי גאידמק השתלט על טיב טעם, וכעת מאיים להוציא את החזיר ושאר המזון הלא כשר משם. אני כותב “משתלט” כי פרמיה של 80% מעל השווי בבורסה בהחלט מהווה an offer you can’t refuse או אפילו hostile takeover.

טיב טעם הוקמה, וצמחה במהירות מסחררת, דרך המזון הלא כשר. זה ענה על צורך של עולים רבים מברה”מ לשעבר ושל חילונים ילידי הארץ. חוץ מהחזיר, יש שם עוד חיות טמאות, בשר בקר שלא עבר הכשרה, גבינות לא כשרות, והמון דברים שפשוט אי אפשר להשיג במקום אחר (ושלא זכו ל”תו התקן” של משגיחי הכשרות למיניהם).

הפיכתה לרשת שמוכרת רק מזון כשר, כפי שגאידמק הכריז, תמחק את הבידול (והיתרון היחסי מבחינתי) של טיב טעם על פני הרשתות האחרות. אם בכל הסופרמרקטים הגדולים ובכל המכולות (כמו “טיב טעם בעיר”) מוכרים את אותם מוצרים, אין לי שום סיבה להיכנס דווקא לטיב טעם. המחירים שלהם לא זולים בכלל.

ארקדי, אם אתה רוצה לעשות גוד ביזנס, רד מהעץ של הכשרת טיב טעם.

אני מאמין שהוא יפתח כמה סניפים כשרים של טיב טעם, ויעשה מיתוג מחדש של הסניפים הלא כשרים. ככה הוא יוכל להציג בפני הדתיים את מעשהו היהודי האצילי, ובמקביל, תחת חברת בת (או פלפול משפטי אחר) הוא יוכל להמשיך להרוויח מאוכלי השינקן כמוני.

עדכונים מהרשת:
יש מי שייכנס לנעלי טיב טעם. רשת “מניה” כבר חוגגת (ynet).
המטרה האמיתית של גאידמק: קניית קולות הבוחרים דרך הקיבה – יפתח סניפים זולים במיוחד בשדרות ובקריית שמונה (גלובס)

War in Summer 2007 – I’m getting ready

Here’s the evidence:

War in Summer 2007 preparations

Well, we really like Tuna (and it has lots of healthy protein, very useful after going to the gym).

And in a more serious tone: I truly believe and I’m also very hopeful, that a war between Israel and Syria, or Israel and Hizballah will not happen this summer. I don’t believe that the talks about peace negotiations will materialize. I do trust the bit of common sense that the leaders in both sides still have, and that a chain reaction of misunderstandings that emerge out of mutual distrust will not turn into an open full-scale war.

Syria dirty deeds, and our corrupt and unpopular government won’t let the situation deteriorate to war. I’m optimistic (some may say – stupid).

Google Feedburner Deal encourages Problogging

Google’s acquisition of Feedburner, confirmed a few weeks ago, seems very reasonable for Google. A major portion of Google’s revenue comes from advertising. Serving AdSense ads through Feedburner feeds would give Google more income. Combined with Feedburner’s fabulous statistics, this could be a very powerful tool for serving targeted ads.

Highly targeted ads means more advertiser money, more money for Google and Feedburner, but also more money for the content publishers. The use of RSS is constantly becoming more popular, especially with RSS Reader integration into mail client software.

Many blog readers use their RSS reader as the only way of reading their favorite blogs. These blog readers don’t usually type the blog address, or use their Favorites or Bookmarks feature of their browser. Some of them don’t even bother clicking through to the blog, but just read the whole entry through the RSS reader. Targeted ads through the RSS feed would be the only way to reach such users.

Feedburner already has an advertising network, and Google is already experimenting with RSS AdSense. But, Feedburner’s strong side isn’t advertising, and Google’s strong side (although it conquers almost every field) isn’t RSS feeds.

The deal could harness the Google’s ads and Feedburner’s feed capabilites into a very strong tool.

And how does this encourage Problogging? Well, another serious income channel would be welcomed by probloggers, or potential probloggers. The only problem will be when too many ads on feeds might disturb users. If the blog is truly professional, and if the ads won’t be too aggressive, I’m sure that almost all the users will accept it. More money for content publishers means that more people can turn their expertise and writing hobby into a solid way of making a living.

The fruits of this deal will be very interesting to follow.

More on the subject at Workboxers.

Anyway, things.co.il isn’t a professional blog, therefore, it will remain (at least for now) ad-free. Also my RSS feed (English only feed) which you are encouraged to subscribe to, will remain ad-free.

גילדה – בר שכונתי טרי טרי עם פוטנציאל

גילדה – בר שכונתי ברחוב אחד העם, נפתח השבוע. המיקום היפה, התאורה המלטפת והאנשים היפים שבאו ביום הראשון מבטיחים הצלחה. אבל, יש כמה דברים, ובראשם רמת הווליום הגבוהה מדי, שצריכים שדרוג. הנה כמה רשמים, ותמונה מהערב הראשון.

גילדה בר

רקע: הבעלים של האליעזר והבנדיקט פתחו מקום חדש, הפעם במיקום יותר דרומי. המקום נפתח לציבור ביום רביעי 6.6.07 ונמצא כרגע בהרצה של שבועיים. אחד מהבעלים, יאיר, קידם את פנינו, סיפר על המקום באדיבות, ונתן לנו להרגיש וולקאם (כמו שאומרים בסיני). גם המלצרית היתה מאוד אדיבה. השירות היה קצת איטי, אבל החלט נסלח בשביל הערב הראשון.

setting : התרשמתי לטובה מהתאורה האפלה והמלטפת, שמשרה אווירה נעימה על הנוכחים (היפים, כאמור). הבר הנמוך מתפתל בצורה מענינת. מנגד, השולחנות קצת גדולים מדי, ומקשים על שיחה קרובה.

מוזיקה: בסך הכל מוזיקה לא רעה בכלל. התלהבתי לשמוע את Anyone can play guitar של Radiohead. בהמשך הערב המוזיקה הפכה ליותר קצבית ויותר מיינסטרימית, אבל שמרה על טעם טוב. הבעיה היתה עם הווליום המוגזם, והבסים שהיכו. זה מאוד הפריע לדבר (לצעוק). בקשתינו להוריד את הווליום נענתה ב”אני עוד לא מכיר את המערכת (סטריאו)”. אני מקווה שבהמשך הם ישתלטו על הנושא.

עזוב סיפורים, יבש לי בגרון! בירות מהחבית: קרלסברג, טובורג, גינס וסטלה. שאר תפריט האלכוהול נראה סטנדרטי ומספק (לפחות לפתיחה). הייתי שמח לעוד ברז בירה או שניים.

תכניות לעתיד: בעל הבית זרק שהם מתכוונים בהמשך לפתוח את המקום החל מ 16:00 (יש!) ככה שיהיה אפשר לבוא גם בשעות יותר מוקדמות, ולהנות מבירה צוננת מיד אחרי העבודה. בנוסף, במקום כבר יש במה, ומתוכננות הופעות חיות מדי פעם (מעולה!!!).

סיכום: קצת מוקדם לשפוט על פי הערב הראשון (בהרצה), אבל: המקום בסך הכל נעים ונחמד, ועם כמה שיפורים קטנים יכול להיות ממש דבש!

גילדה, אחד העם 64 (פינת בצלאל יפה), תל אביב.

השתתפו בהתנסות: אופיר, אולמוסט30, זוגתו, זוגתי ואני.

איזה כיף היה בסיני! ועכשיו חוזרים לשגרה

חצי האי סיני: כמה מלים, וכמה תמונות. הכמיהה לסחלב ולחופים היפים כנראה תוביל ליציאה נוספת למצרים לקראת סוף הקיץ או בתקופת החגים. הנה עוד תמונה לבנתיים:

חופי סיני

ועכשיו חוזרים לשגרה. בזמן האחרון אני מרגיש שהבלוג הדו-לשוני נוטה יותר מדי לכיוון השפה העברית, כיוון שיש לי המון תכנים שמתאימים רק למי שחי פה / מדבר עברית, ופחות מה לכתוב באנגלית. שרון כתבה על אירוח בלוגרים לכבוד יומולדת שנה לבלוגה העצמאי. מפה לשם בתגובות, נולד לה (ולחנית) פוסט בנושא אירוח בבלוג. אז בנוסף לקריאה שמופיעה שם, אני מזמין בזאת לכתוב אצלי פוסטי אורח בשפה האנגלית.

אפשר לכתוב על כל דבר. ההזמנה פתוחה לאנשים שלא כותבים בלוג הרוצים להתבטא בנושא מסויים, או לבלוגרים הכותבים בשפה העברית, ובה בלבד, רוצים להתבטא גם באנגלית וחושבים שהבלוג שלהם אינו מתאים לכך. אז יאללה, גו פור איט!

ומשהו לסיום: פרוייקט הכתיבה הקבוצתית של חנית הגיע לסיום. היה כיף להשתתף בו ולקרוא פוסטים של אחרים בנושא מיתוסים (וניפוצם). בניגוד למשחקים בבלוגוספירה שם כולם כותבים על החוויה האישית שלהם בנושא מסויים (והסיפורים לעתים קצת חוזרים על עצמם), כאן כל אחד כתב על נושא אחר לגמרי, עם מוטיב אחד משותף. מקווה שיהיו עוד יוזמות כאלה בעתיד…