Things and stuff – Yohay Elam שטויות בשתי שפות – יוחאי עילם
After over a week of very cold weather the sun healed. While enjoying the sun, I also did some light-weight political activity, enjoyed live music on the streets and filled my belly. I love the city a lot, and here’s a post that mixes everything. Yup, you’ve heard it before…
Follow the link to read more…
Continue reading “Another Brochure Post for Tel Aviv”
אז כך, המסנג’ר, או המÖ!סÖ¸נÖ!גÖ¶’ר קשורה רק בעבודה. תוך כדי עבודה, אני נחשף לפרסומות טקסט קצרות בתוך חלון הצ’ט. כנראה שהמפרסמים יודעים מה הם עושים. בשבוע שעבר היה לי יום עמוס בעבודה, רצוף תקלות ושגעות. השימוש במסנג’ר היה רב. המסנג’ר לא נדבק בשגעת, ושידר לי את המסר הבא:
זה די שעשע אותי. הוא ממש עושה קווצ’ינג!
הפרסומת העבירה מסר שהתאים לרוח אותן שעות עמוסות והשעשוע גרם לי ללחוץ על הלינק. אז הטיזר אמנם היה מצחיק, אבל הפרסומת היתה לאיזו מכללה למשפטים. ממש לא אני, וממש לא מענין.
והפעם זכינו לפרומו נאה בגליון הנוכחי של טיימאוט (עמ’ 14).
* שטח = רוטשילד פינת מזא”ה, אבל לא מתחת לפטריות החימום!
קבלו את הפורום להגנת ההשכלה הציבורית. הבלוג הטרי והשוקק מכיל מידע שוטף לגבי המאבק של המרצים, מצב ההשכלה הגבוהה, עדכונים על אירועים ועוד.
האוניברסיטאות מידרדרות בשנים האחרונות. התקנים מצטמצמים. השכר יורד. המוצלחים שבחוקרים חוצים את הים. המרצים הטובים הולכים ללמד במכללות פרטיות או במסלולים מיוחדים, איפה שתארים עולים הרבה כסף. אני מכיר מספר דוגמואת: במרכז הבינתחומי בהרצליה משלמים כ 25,000 ש”ח לשנה. ישנן תכניות לתואר שני באוניברסיטת תל אביב שעולות 40,000 ש”ח. וכמובן תכניות ה Executive MBA שניתן לקנות בכ 90,000 ש”ח.
אז איפה שוויון ההזדמנויות? ככל שהמצב ידרדר באוניברסיטאות, ההשכלה תהפוך לנחלתם הבלעדית של בעלי יכולת כלכלית. זה לא רק מאבק על ההשכלה הגבוהה, אלא גם על החברה שלנו: גם ההייטק, אבל הרבה מעבר להייטק.
המרצים התעוררו ופצחו בשביתה על תנאיהם העלובים. בינתיים הממשלה משתינה עליהם בקשת (פרדון מיי פרנץ’). כבר איבדנו את הספירה על מספר ימי השביתה של המרצים. בבלוג החדש תוכלו להיות בענינים ואף לעזור.
קראתם עד פה? חבל, כי לי יש רק תואר ראשון. 🙂
יאללה, היכנסו להפורום להגנת ההשכלה הציבורית.
Also the second man that first topped Mount Everest passed away yesterday. Norgay Tenzig, his Nepali companion died in 1986. He’s one of the most notable New Zealanders, maybe the most famous. A state funeral will be held for him in his country.
Edmund Hillary will be remembered not only for topping the Everest in 1953, but for his life long work and donations to the poor people of Nepal, especially the Sherpas. Together with being a Kiwi, he sure is a nobleman who should be remembered.
Trekking in the mountains is one of my hobbies. I usually don’t attend to this hobby in Israel, but I’ve been to a few places around the globe. The highest altitude that I’ve been to is the Thorung La pass in the Annapurna: 5416 meters above sea level. Crossing this pass was a very hard day on the Annapurna Around trek. Luckily for a city boy like myself, a Sherpa porter carried most of the equipment 🙂 Here’s a picture from the top:
Another great moment of ascending to the top was in New Zealand, at the Taranaki mountain (aka Mount Egmont). A thick layer of clouds separated me from the top of the cone shaped mountain. I made an uphill struggle, and crossed the clouds. Standing at the barren top (only 2518 meters), above the clouds was a great moment indeed:
Rest in Peace, Sir Edmund Hillary, from Tel Aviv, sea level…