תוכנת ה MSN Messenger הותיקה משמשת אותי ככלי עבודה. היא בשימוש גם בעבודה הנוכחית וגם בעבודות קודמות. אבל אני מעדיף גם לשמוע קול, ולא רק להקיש במהירות על המקלדת כדי לשוחח. לכן התוכנה הזאת לא נכנסה אליי הביתה. אם כבר מסרים מיידים, ה GTalk הפשוטה עדיפה לאין שיעור, במיוחד בגלל שהיא נטולת פרסומות.
אז כך, המסנג’ר, או המÖ!סÖ¸נÖ!גÖ¶’ר קשורה רק בעבודה. תוך כדי עבודה, אני נחשף לפרסומות טקסט קצרות בתוך חלון הצ’ט. כנראה שהמפרסמים יודעים מה הם עושים. בשבוע שעבר היה לי יום עמוס בעבודה, רצוף תקלות ושגעות. השימוש במסנג’ר היה רב. המסנג’ר לא נדבק בשגעת, ושידר לי את המסר הבא:
זה די שעשע אותי. הוא ממש עושה קווצ’ינג!
הפרסומת העבירה מסר שהתאים לרוח אותן שעות עמוסות והשעשוע גרם לי ללחוץ על הלינק. אז הטיזר אמנם היה מצחיק, אבל הפרסומת היתה לאיזו מכללה למשפטים. ממש לא אני, וממש לא מענין.
Comments are closed.