זכיתי להשתתף בדיון מאוד מענין על המצב הנוכחי של תל אביב, תחת הכותרת “חולדאי הורס את תל אביב יפו”. השתתפו פרופסור דני רבינוביץ’ מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, והנא עמורי מהוועד העממי ביפו. יצאתי מהדיון עם הרבה חומר שלא ידעתי. הפוסט הראשון מוקדש לדבריו המרתקים של פרופ’ רבינוביץ’.
לא רק חולדאי
רון חולדאי ממשיך את דרכי קודמיו. הניאו-ליברליזם שלו אינו שונה מזה של רוני מילוא או שלמה להט (צ’יץ’). מגמת הנדל”ניזצה לא התחילה עם חולדאי. ההבדל הוא שלחולדאי יש יכולת ביצוע, זאת בניגוד לרוני מילוא למשל, שלא ממש הזיז דברים בתל אביב. הפניית אצבע מאשימה כלפי חולדאי טובה למאבק, אבל שינוי פרסונאלי לאו דווקא יביא לשינוי מדיניות.
תפיסת העולם השלטת
חולדאי וחבריו מקדמים את הבנייה של כמה שיותר משרדים בעיר. יותר משרדים = יותר ארנונה יקרה. כמו כן, הוצאות העירייה על משרדים נמוכה ממגורים. כדי שהמשרדים יישארו בעיר ולא ינדדו לפרברים, חניה היא הכרח. המצב הנוכחי הוא אבסורדי: 500,000 מכוניות נכנסות לעיר של 400,000 תושבים.
בכך, תל אביב הולכת בניגוד גמור למה שקורה בעולם. בכל העולם מעודדים תחבורה ציבורית כדי לצמצם בפקקים שעושים נזק כלכלי משמעותי. גם לזיהום האוויר אותן גורמות המכוניות יש מחיר כבד – בחיי אדם. צמצום פליטות ה CO2 נמצא על סדר היום בכל הערים הגדולות בעולם. בתל אביב לא שמעו על זה.
שינוי הגישה בתל אביב דורש אומץ פוליטי ואורך נשימה רב: פירותיו של פרוייקט רכבת קלה / תחתית מגיעים הרבה אחרי התחלת הפרוייקט. ראש עיר אחר כבר יגזור את הסרט, וראש העיר הנוכחי רק יוציא כספים על כך. בנוסף, מהלכים יותר דרמטיים כמו מס גודש שהונהג בלונדון הם התאבדות פוליטית.
יקר לגור בעיר הזאת
זה לא סוד שמחיר השכירות והדירות עולים בצורה תלולה (המקרה שלי). קל להאשים את הצרפתים, אבל הם לא לבד. יש מגמה חדשה של תושבי תל אביב לשעבר, בגיל ביניים שחוזרים לעיר. העיר מעודדת אותם. ומה עם בניה לצעירים? בניה למעוטי יכולת? אין חיה כזאת. ניתן לבנות מגדלי פאר עם פנטהאוזים ענקיים, אבל להתנות את הזכיה במכרז בכך שמספר דירות יימכרו למעוטי יכולת במחירים סבירים. התערבות בשוק? לא אצלנו.
ויהיה לכך מחיר: הצעירים עלולים לעזוב את העיר שנעשית יקרה מרגע לרגע. הרוח הצעירה והתוססת של העיר היא אחת האטרקציות הגדולות שלה. כלומר, המדיניות הנוכחית היא בעייתית, ולמעשה העירייה כורתת את הענף עליו היא יושבת.
איך משנים את המצב?
הבחירות הבאות נערכות בנובמבר 2008. ללא אמצעים, קשה להשפיע על עיר עם כל כך הרבה תושבים. המזל הוא שרק 30% טורחים להצביע. כך שכדי להשפיע צריך קבוצה לא גדולה של אנשים נחושים. לשאלתי האם יש כיום מועמד פוטנציאלי עם תפיסת עולם שונה לחלוטין משל חולדאי, נותר פרופסור רבינוביץ’ ללא תשובה.
אלה עיקר דבריו של פרופ’ דני רבינוביץ’ על המגמות בתל אביב. הפוסט הבא יביא את דבריה של הנא עמורי על המצב ביפו.
תודה ללרמן שהפנה אותי לדיון, ולגדה השמאלית שאירחה אותה ביום א’, 2.9.
שאלה לקוראים: האם יוסי שריד שצמוד לחולדאי בסקרים, מהווה אלטרנטיבה ראויה לחולדאי? האם הוא יביא תפיסת עולם שונה לחולטין? ברור לי ששריד הוא מועמד ראוי וישר כמו סרגל. אבל האם הוא יכול להביא שינוי אידאולוגי גדול?
