סוף עונת הגלובוסים

ומצלמתי ואני קלטנו אמש את המלגזה מפנה גלובוסים:
גלובוס על מלגזה

זהו, נגמרה התערוכה המאוד שנויה במחלוקת בשדרות רוטשילד. הגלובוסים אינם.
סיכום זריז:

מה תהיה התערוכה הבאה בשדרה האהובה?

בעיר בה גדלתי בילדותי, אוטווה, היה פסטיבל בשם Winterlude עם פסלים מקרח. לקראת החורף הקרב ובא, זה נראה לי רעיון לא רע…

בלונדון יש תחבורה ציבורית יותר טובה

זכיתי להיות במפגש מאוד מענין בנושא תחבורה ציבורית. הנאום המרכזי היה של סגנית ראש עיריית לונדון ניקי גברון. ההרצאה התמקדה במס הגודש שהונהג שם, ושיש לו תוצאות דרמטיות ביותר. הגעתי להרצאה דרך מר לרמן, שגם הפנה אותי לכתבה הזאת בווינט, שמסכמת היטב את האירוע.

ניקי גברון

אני ממליץ לקרוא את הכתבה, ולהמשיך לקרוא כאן עוד כמה נקודות מענינות וקצרות שליקטתי מפי ניקי גברון, אותם הכתבת יעל עברי-דראל לא ציינה:

  • צפיפות הערים חוסכת משאבים, במיוחד תשתיות.
  • משנת 2000, איכות הסביבה היא ערך עליון בלונדון. כלומר, שיקולי הסיבה גוברים על כל שיקול אחר, ובאנגלית overriding policy.
  • לערים הגדולות בעולם יש תפקיד מכריע בצמצום פליטות ה CO2. יש להעביר יותר סמכויות וכספים מהממשלה לערים כדי להתמודד עם זיהום האוויר.
  • מחקרים עדכניים מראים שזיהום האוויר גם יכול לגרום לאסטמה, לא רק להגביר אותה.
  • זיהום האוויר בלונדון ירד ב 15% מאז יישום התכנית.
  • הגורם העיקרי היום לפקקים בלונדון הם שיפוצים שנערכים במערכת המים המופרטת.
  • הממשלה הבריטית השקיעה 600 מליון פאונד בתכנית מס הגודש.
  • העסק רווחי: פרוייקט מס הגודש מרוויח 122 מליון פאונד בשנה.
  • ול 38% מתושבי לונדון אין מכונית.

נושא האכיפה הועלה בכתבה בצורה נרחבת, אך אני רוצה להדגיש את מילותיה של גברון. היא דיברה על אכיפה דרקונית draconian enforcement. ובישראל, על אחת כמה וכמה.

ומה דעתה על תל אביב? גברון סיירה רק שלוש שעות בעיר והיתה עסוקה בעיקר בשיחות עם אנשים. למרות זאת, מתצפית ממרכז עזריאלי היא התרשמה שיש בתל אביב יותר מדי מגרשי חניה. מגרשי חניה הם בזבוז אדיר.

בהמשך הערב עברה רשות הדיבור לארגונים הירוקים. אני אשאיר לפרשן לעניני תל אביב להרחיב בנושא הזה.

ג’ירפות בוידאו

כל הופעה של הג’ירפות זה משהו אחר. כל פעם חוויה אחרת, אבל אותה מסקנה: כהנא צודק. גלעד כהנא.

הנה וידאו של תחילת ההופעה בבארבי, אני מקוה שהקטע בן שתי הדקות, שהוא רק חלק קטן משיר הפתיחה האקטואלי, לא מפר זכויות יוצרים:


Giraffot Live On Stage – Opening ActFor more funny movies, click here

בניגוד להופעה הקודמת של הג’ירפות, הפעם הנגנים אילתרו טיפה יותר על השירים, ולא ניגנו בדיוק את השירים כפי שהם בתקליטים. בנוסף, זכינו לשמוע שיר חדש בשם מונוגמיה שייצא עם התקליט השלישי שלהם, לא ידוע מתי.

וכמו בהופעות הקודמות, קטעי הקישור הם מדהימים. כהנא פוצח בדיאטת השמנה, כדי שיוכל לשתות יותר בירה (על פי תקנות המשטרה החדשות). למה ליאונרדו דה-קפריו נפרד מבר רפאלי? הכל מידי שמיים. היא לכלכה על העם היהודי – ולכן מגיע לה עונש. הנה גלעד כהנא נכנס אל תוך הקהל:

גלעד כהנא

גבירותיי ורבותיי: תוכלו למצוא אותי גם בהופעות הבאות שלהם. אני מקוה שהם יאלתרו וינגנו יותר בשירים עצמם, ולא רק בקטעי הקישור. זכיתי לחברתם של אולמוסט וזוגתו. בפעם הבאה, תבואו גם אתם.

אם כבר מיינסטרים – רמי פיינשטיין

לפני השבוע החדש, מצאתי את עצמי בהופעה של רמי פיינשטיין. אתם בוודאי שואלים את עצמכם: מי זה? ובכן, כנראה שבקרוב תכירו אותו ואת שיריו הנחמדים שיושמעו ברדיו.

דן אקרט - בס וקולות, אלי חנטוב - כינור חשמלי וגיטרה חשמלית, אלעד אלחנטי - גיטרה חשמלית, יניב כהן - תופים , עידית דביר - כלי הקשה, ורמי פיינשטין - שירה, גיטרה אקוסטית וסיפורים.

עוד תמונות של רמי פיינשטיין בהופעה

אני הגעתי להופעה בעקבות שניים מנגניו, דן ואלי, אותם אני מכיר, וכאן לא התאכזבתי. הלהקה שליוותה את פיינשטיין היתה משובחת. 6 אנשים מסונכרנים היטב וסולואים משובחים ניצלו היטב את הסאונד הטוב של תמונע. הפתיע אותי שהם עשו רק חזרה אחת לפני ההופעה הזאת.

הוזהרתי מראש, לא לצפות למשהו יוצא דופן, שכן זה לא בדיוק הסגנון המוזיקלי שלי. אכן, לא היה יוצא דופן, אבל היה נעים. רוב השירים הם מיינסטרימים להפליא. כלי ההקשה תורמים את “האפקט הקסום” (פעמוני רוח), והעיבודים מתאימים לפס הייצור של גלגל”צ. גם האג’נדה אחידה: בחור רגיש וחוויותיו הרגשיות, הכואבות והחרמניות מהמין הנשי.

יחד עם זאת, יש בהחלט כמה שירים מהנים. השיר “נינוח”, שייצא בקרוב לרדיו, הוא שיר לא רע בכלל. אני תקוה שלא ייעשה לו עיבוד קיטשי. השיר “לפי הספר” שמסביר שצריך להתקשר לבחורה בדיוק בשעה 18:17 ביום שאחרי, מאוד משעשע. גם שיר הנושא “תהיי ליברלית” שחזר כשיר הסיום הוא לא רע בכלל.

פיינשטיין מקדים כל שיר בסיפורים די משעשים. חלק ממהאנשים כבר מכיר את ההקדמות האלה, אבל נראה שהסיפורים מצחיקים גם בפעם השניה או השלישית. יש לציין שהוא מפרגן לנגנים בכל הזדמנות.

רמי פיינשטיין

ההקדמה הארוכה ביותר ניתנה לשיר “שרון”, שבו הוא נותן מענה לשיר “גידי” של שרון ליפשיץ, על גבי המנגינה המקורית. הלהקה פינתה את הבמה, ופיינשטיין הוציא פתק והקריא את מילות השיר + פרשנות משלו. שיעור הספרות שלו שכנע אותי במאה אחוז: שיר האהבה המתוק מהאייטיז, הוא בעצם התרסה ביצ’ית פולנית אגרסיבית בו כותבת השיר עושה מניפולציות בבן זוגה, הלא הוא גידי. איך לא שמתי לב לזה קודם!

ואגב קאברים, ייתכן והוא קרא את הפוסט שלי על כך שזמרים מתחילים צריכים לעשות קאברים. היה קאבר לשיר של Behind The Wall של Tracy Chapman (ללא ליווי הלהקה), והם גם שילבו את Fifty ways to leave your lover של סיימון וגרפונקל בתוך אחד השירים. יצא טוב.

בסך הכל הופעה נחמדה. ההמלצה שלי: אם מציעים לכם לבוא להופעה ויש לכם ערב פנוי, אמרו “יאללה”.

רמי פיינשטיין, תאטרון תמונע, 13.10
דן אקרט – בס וקולות, אלי חנטוב – כינור חשמלי וגיטרה חשמלית, אלעד אלחנטי – גיטרה חשמלית, יניב כהן – תופים , עידית דביר – כלי הקשה, ורמי פיינשטין – שירה, גיטרה אקוסטית וסיפורים.

אגב, כסאות הבר בתמונע ממש לא נוחים…

ג’יפ זה ג’יפה

תופעת הג’יפים שחוסמים את המדרכות נהיית מעצבנת. ג’יפ מיועד לשטח. לא לעיר. אני בספק רב אם בעלי הג’יפים היו אי פעם בטיול שטח עם מכונת זיהום האוויר הזאת.

אני ממליץ לקרוא את מה שמרגוליס כותב על הג’יפים, ואני מצטט:

הם מזהמים יותר, הם מסוכנים יותר לסביבתם (אף כי בטוחים יותר ליושב בתוכם), הם גדולים ומשתלטים על המרחב הציבורי, ובעיקר מהווים מיטרד רציני בסביבה העירונית. מי שלא ראה האמר מנסה לעבור ברחובות תל-אביב לא ראה פיל בחנות חרסינה מימיו. וכמובן, בעיית החניה. פשוט מגוחך לחפש חניה עם רכב שטח בעיר, ולכן בעליהם מצאו פתרון פשוט והגיוני – חניה על המדרכה.

השימוש העיקרי של הג’יפ הוא בשביל לעשות דאווין על החברים. לא חבל על מאות אלפי השקלים?
בכסף הזה אפשר לקנות שעון יוקרה (או חיקוי אורגינם), חולצה אלגנז’, נעלי אוונטה ואיזה גאדג’ט או שניים. בעודף תוכלו לקנות אוטו רגיל ולחגוג (ולהיראות) בכמה מסעדות יוקרה.

אם יש בעלי ג’יפים בין הקוראים, אני מקוה שתיפטרו מהג’יפ, או לפחות אל תחסמו לי את המדרכה.
כי ג’יפÖ¼ זה ג’יפה.