מידנייט פיקוקס בהופעה – איזה פסיכים (לטובה)

תחילה עלו להקת הבנות The Girls עם הסולנית שרון קנטור הזכורה לטוב. נדמה לי שהיא היתה באיזו תכנית טלויזיה לנוער, אי שם בשנות התשעים. הם נתנו שירי רוק גראנג’י ואיכותי. הם ניגנו היטב את השירים המהירים, כולם באנגלית. בסוף ההופעה אף קניתי את תקליטם Talk To The Pervert. קשה לי להצביע על שיר ספציפי שהיה להיט גדול. זאת פשוט היתה הופעת רוק חזקה.

לאחריהם עלה המופע העיקרי: טווסי החצות. שיר אחד היה Arab Rock עם מנגינה מעט אוריינטלית. רקדנית בטן ליוותה את השיר. את רוב השירים ניתן להגדיר כאינדי רוק, או פסיכו-רוק. אבל למה להיצמד להגדרות. ההופעה, בניצוח הסולן איתן רדושינסקי, פשוט חוויתית. חלק מהשירים יכולים להפוך ללהיטים, אבל נראה שהלהקה היא אנטי-מיינסטרים.

חוץ מרקדנית הבטן, היו אורחים נוספים: אדם שפלן, אבו דאבי, וחזי שוחט. את השם הזה, חזי שוחט, כנראה לא אשכח הרבה זמן. הוא אחראי על הקטעים היותר מופרעים בהופעה עם פרצופיו המשונים. בקטע האחרון בו הוא כיכב, הוא הקריא קטע שירה ומדי פעם יצא בקריאות “קו-קו, קו-קו” תוך שהוא הופך את ידיו לכנפיים קטנות סביב הפה שלו. בזמן הקט הזה, כל חבר בלהקה ניגן באופן עצמוני לחלוטין. רוק פרוגרסיבי אוונגרדי כנראה.

לסיום, היה את קטע השאנטי מטאל המדובר, בו הקהל התבקש להניף את ידיו למעלה ולעשות מעגל, תוך כדי שהגיטרה נותנת בדיסטורשן.

היה כיף, שונה ומשונה. Islay שהיתה איתי בהופעה וגם התרשמה מה”קו-קו קו-קו” רכשה את הדיסק שלהם. אני מקוה שבדיסק מצליחים לשחזר חלק מהחוויה של ההופעה, למרות שזה מאוד קשה. או כפי שאמר ידידה של Islay שגם היה בחוויה: “הופעות זה משהו אחר לגמרי. הייתי מוכן אפילו לראות את בריטני ספירס בהופעה“.

Midnight Peacocks, 26.9, לבונטין 7 (הכניסה היתה חינם!). עוד על הלהקה: ראיון עדכני במומה, מייספייס.

גם הפעם כתבתי באיחור על ההופעה, וחבל, כי חלק נשכח בינתיים. בפעם הבאה אני אכה על הברזל בעודו חם….