הגעתי לסטאוט, ברחוב הארבעה, ישירות מיום אינטנסיבי וחסר רחמים בעבודה. הבירה הקרה (פראוו ווינשטפן), יחד עם הברמנית הנחמדה כבר הקלו על העצבים שצברתי במשך היום.
ראשון עלה להופיע איתמר ישראלי. לבדו, עם גיטרה חשמלית והרבה ביטחון עצמי, הוא ניגן משיריו. לאיתמר יש כמה שירים מוצלחים ביותר (כולם בשפה האנגלית). אבל מה, לא הכרתי כלום. כדי להתלהב מהשירים נדרש ריכוז רב. די מהר מצאתי את עצמי בודק אימיילים דרך האינטרנט הסלולרי.
לאחריו עלה אמיר לביא. כבר בפתיחת ההופעה שלו, היה שיפור: יחד איתו עלו בסיסט ומתופף (שאיני זוכר את שמם). כבר היה יותר בשר בהופעת הרוק הזאת. הם ניגנו חומר מקורי וקליט. יש שיאמרו קליט מדי (וקצת מזכיר את דבק). בתוך החומר המקורי שלהם, הם שילבו קאבר אחד: Where is my mind של ה Pixies. זה הקל על הקהל להתחבר להופעה, ולחדול משיחות החולין / הזמנת המשקאות / פלירטוטי הפיק אפ. תשומת הלב עברה בקלות ללהקה.
אחרי ההופעה של אמיר לביא, עלתה להקת קילומטראז’, אבל אני כבר שתית יותר מדי, וגם נזכרתי שיש מחר (הוכח אמפירית), אז לקחתי את עצמי הביתה.
אז כל האמנים הצעירים: קחו את המסקנה שבכותרת. ומי שרוצה לשמוע הופעה מעולה של להקה מבטיחה: אימננס מופיעים בתמונע הערב (אחד באוגוסט).
Comments are closed.