כאילו, כאילו, כאילו. די!

ואז כאילו באתי, וכאילו הוא אמר לי שלום וזה, ואז כאילו ישבנו כאילו בכיף, וכזה דיברנו כאילו על כאילו כל מיני דברים כאילו. ואז הוא כאילו בא לי בקטע כאילו של: כאילו ואללה, אני כאילו חייב לזוז, והוא כאילו קם והלך. כאילו ואללה, מה הקטע שלו. כאילו?

יותר מדי אנשים בסביבה שלי עושים שימוש יתר במילה “כאילו”. לפעמים אני מוצא את עצמי שומע רק את המילה כאילו ולא את תוכן הדברים הממוסך. בהמון מקרים אני מוצא את עצמי מתחיל לספור את מופעי המילה. לעתים אני מאבד סבלנות ונוזף: “זה כאילו או באמת?” או “אני לא מצליח להבין כלום. אני שומע רק כאילו!”.

האם המילה “כאילו” היא מעין מילת קישור סתמית אוו שהיא משמת לוירטואליזציה של תוכן הדבריםו וטשטוש בין מציאות לדמיון? האם המילה הותיקה עשתה קאמבק אינטנסיבי, או שזה רק אני שפיתחתי למילה הזאת רגישות יתר לאחרונה? האם זו השפעה אמריקאית של המילה like ?

הנה מאמר מאוניברסיטת קולומביה מלפני כשלוש שנים שעוסק בשימוש ב like שעבר מבני הנוער אל הסלבז, ואפילו אל הנשיא בוש. טוב, מה הם ציפו ממנו…
הנה תמונה מתוך הכתבה שמהיאה דוגמא מקמפיין ה “Anti-like” שנעשה באוניברסיטת סן דייגו.
ובעברית: אל תישמעו טיפשים, הפסיקו להגיד “כאילו”!

אל תישמעו טפשים, הפסיקו להגיד כאילו

פרטים נוספים בכתבה. הקרדיט לתמונה מגיע ל Jesse Ruderman (אני מקוה שאני לא מפר פה זכויות יוצרים)

אוהדי אנגליה חוגגים בתל אביב- דוגמית בוידיאו

יומיים שלמים לפני המשחק הרשמי בין נבחרות ישראל ואנגליה במוקדמות אליפות אירופה 2008, המוני אוהדים אנגלים כבר הגיעו ארצה. והם חוגגים!

אריק, שותפי לדירה ואני התנדנדנו בין המייקס פלייס והבאזז סטופ הצמודים זה לזה. שתינו בירה וקצת קשקשנו עם איזה אנגלי שנחת כאן בצהריים, ומאז הוא רק שותה. גם במולי בלומס נרשמה תנועה ערה.

הנה קטע קצר מהאירוע. האוהדים האנגלים והישראלים שרו ביחד שיר על מפציצים גרמניים באוויר. זה שיר בסגנון “100 תפוחים נותרו על העץ”. יש חמישה מפציצים גרמניים באוויר, ואז איש האם איי פייס מוריד אחד. להיט! בחור אנגלי מבוגר שר גרסה קצת שונה, בה חמישה מתאבדים מוסלמים מסתובבים בלונדון…
הנה קטע קצר שצילמתי:


England Fans In IsraelClick here for another funny movie.

בהמשך כבר היתה היתה פלגנות, כשהאנגלים שרו שהם הכי טובים, ואילו הישראלים קידשו את יוסי בניון. עזבנו בסביבות שתיים בלילה, ונראה שבכל זאת, האחווה גוברת על הכל…

Rating is Everything

Spotback allows instant rating and tagging for everything. I’ve installed their slider (below) and their sidebar widgets, and it looks quite good. Anyone can tag, rate and see relevant posts from other places.

It is currently in a closed beta. Spotback is in Israeli startup, and they seem to have nice people working for them (at least now when they are still small). More info on their blog, and in TechCrunch.

What do think of it? Is it cool? Is it too Web 2.0-ish? Is this a great way to find related and interesting information? Is it another annoying feature?

If you like rating but Spotback isn’t enough for you, check out TheGorb, where you can rate and view ratings of people by their email addresses. Cruel! At the time of the writing, they are featuring US presidential candidates on their home page.

רעיון: חובת הצבעה בבחירות

אחוזי ההצבעה בבחירות הולכים וקטנים, כמו גם אמון הציבור בפוליטיקאים. כרגע חוסר האמון הופך לחוסר ענין ואדישות. יחד עם זאת, קיימת בקרב רבים כמיהה למנהיג חזק, ולאו דווקא דמוקרטי. כדי לחזק את המשטר הדמוקרטי, אולי כדאי לנסות רעיון מקורי: לגרום לאנשים להשתתף במשחק.

לפני קרוב לשנה נערכו בחירות בפרו. הזדמן לי להיות שם בעת הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות (4 ביוני). בפרו חלה חובת הצבעה בבחירות. מי שלא מתייצב להצביע נקנס בסכום של 170 סול, שהם כ 220 שקלים. זהו סכום לא קטן עבור הפרואני הממוצע. התוצאה היא שאחוז ההשתתפות בבחירות הוא גבוה מאוד. כל מי שגר הרחק מאיזור מגוריו עלה על הכביש כדי להגיע לקלפי.

חוץ מהעליה בהשתתפות, אני מוצא עוד כמה יתרונות לרעיון הזה. זה יכול להגביר את המודעות הפוליטית. אם אני הולך להצביע, אז עבור מי? יש סיכוי יותר קטן לתופעות כמו ה”קדימלאים”.

בנוסף, בשיטה הזו, ניתן יהיה לראות כמה אנשים מוותרים על ההצבעה, למרות הקנס. אחוז גבוה של אנשים שמוכנים לוותר על סכום כסף משמעותי כדי למחות על כך ש”אין למי להצביע” יכול להראות מחאה גדולה כלפי ההנגה הקיימת. כיום, הפתקים הלבנים אינם נספרים ככאלה, אלא נזרקים, כמו שאר הקולות הפסולים.

קיימים הבדלים רבים (עדיין) בין ישראל לפרו: המסורת הדמוקרטית אצלנו יותר חזקה, הפערים הכלכליים קטנים יותר ועוד ועוד. כדי ליישם את השיטה אצלנו, אולי יותר פשוט להשתמש ב”שיטת הגזר”: להיטיב עם מי שמגיע להצביע. וכמובן, להתאים את הסכומים הכספיים.

כמעט שנה עברה מבחירות 2006 בהם זכינו ל 12 סיעות בכנסת ולממשלה מאכזבת ביותר. אין לי ידע מעמיק במדעי המדינה. בודאי יש שיקולים רבים בעד ונגד. ראיתי את השיטה הפרואנית המענינת. אולי אפשר לייבא אותה ארצה?

לשתות עד כלות

שתיה מוגזמת של אלכוהול יכולה לגרום להרפתקאות מטורפות. אני חשבתי שלילה באיכילוב זאת חוויה מיוחדת במינה. מסתבר שלבחור שבסרטון היו חוויות קצת יותר סוערות בשיחים. תהנו…


My Wildest Drinking Story – RobodogThe funniest movie is here. Find it