אחוזי ההצבעה בבחירות הולכים וקטנים, כמו גם אמון הציבור בפוליטיקאים. כרגע חוסר האמון הופך לחוסר ענין ואדישות. יחד עם זאת, קיימת בקרב רבים כמיהה למנהיג חזק, ולאו דווקא דמוקרטי. כדי לחזק את המשטר הדמוקרטי, אולי כדאי לנסות רעיון מקורי: לגרום לאנשים להשתתף במשחק.
לפני קרוב לשנה נערכו בחירות בפרו. הזדמן לי להיות שם בעת הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות (4 ביוני). בפרו חלה חובת הצבעה בבחירות. מי שלא מתייצב להצביע נקנס בסכום של 170 סול, שהם כ 220 שקלים. זהו סכום לא קטן עבור הפרואני הממוצע. התוצאה היא שאחוז ההשתתפות בבחירות הוא גבוה מאוד. כל מי שגר הרחק מאיזור מגוריו עלה על הכביש כדי להגיע לקלפי.
חוץ מהעליה בהשתתפות, אני מוצא עוד כמה יתרונות לרעיון הזה. זה יכול להגביר את המודעות הפוליטית. אם אני הולך להצביע, אז עבור מי? יש סיכוי יותר קטן לתופעות כמו ה”קדימלאים”.
בנוסף, בשיטה הזו, ניתן יהיה לראות כמה אנשים מוותרים על ההצבעה, למרות הקנס. אחוז גבוה של אנשים שמוכנים לוותר על סכום כסף משמעותי כדי למחות על כך ש”אין למי להצביע” יכול להראות מחאה גדולה כלפי ההנגה הקיימת. כיום, הפתקים הלבנים אינם נספרים ככאלה, אלא נזרקים, כמו שאר הקולות הפסולים.
קיימים הבדלים רבים (עדיין) בין ישראל לפרו: המסורת הדמוקרטית אצלנו יותר חזקה, הפערים הכלכליים קטנים יותר ועוד ועוד. כדי ליישם את השיטה אצלנו, אולי יותר פשוט להשתמש ב”שיטת הגזר”: להיטיב עם מי שמגיע להצביע. וכמובן, להתאים את הסכומים הכספיים.
כמעט שנה עברה מבחירות 2006 בהם זכינו ל 12 סיעות בכנסת ולממשלה מאכזבת ביותר. אין לי ידע מעמיק במדעי המדינה. בודאי יש שיקולים רבים בעד ונגד. ראיתי את השיטה הפרואנית המענינת. אולי אפשר לייבא אותה ארצה?
Comments are closed.