אחרון החיילים

את מדי צה”ל פשטתי עם תום השירות הסדיר, אי שם לקראת סוף הניינטיז. רק לאחר כעשור, הצבא שוב נזכר בקיומי. אתמול לבשתי מדים לראשנה מאז שסיימתי את חובתי למדינה.

אמנם זה היה רק ליום אחד, אבל זה הפתיע אותי. איפה הייתם כל השנים? בכלל לא ידעתי באיזה יחידה אני. בטח לא ניחשתי מה היא עושה. עכשיו אני קצת יותר בענינים. זה לא ממש מענין.

חוץ מלבישת המדים המגעילים, זה לא היה נורא. אבל הבטיחו לי עוד ימי מילואים בהמשך. יש.

מכירים את הביטוי “מהרמטכ”ל ועד אחרון החיילים”? תמיד ראיתי את עצמי כאחרון החיילים, מקסימום יש עוד איזה שניים שלושה חיילים אחרי. לא אחרי לצנחנים…

אז אם פתאום נזכרו בי, כנראה שמצבנו חמור ביותר. אז בקיץ הזה תהיה מלחמה?

If Neil Young doesn’t come to Israel, then

I’ll go see him elsewhere. I’ve just received my entry ticket to the Rock Werchter festival. Neil Young is performing on July 4th, the second day of the 4-day festival.

I became a fan of Young in the past few years. I love his songs, his lengthly guitar solos, and his political thoughts. It’s amazing that this singer is still creating new and exciting material all the time. Many of his generation (he’s been in Woodstock!) are not active anymore.

I’ve featured his songs a few times on the blog, and here’s the song No Hidden Path from his last album Chrome Dreams II:

More about Neil Young in Wikipedia, and for news, check out Thrasher Wheat’s excellent fan blog.

Apart from Young, the festival has lots of other big names that are definitely worth seeing: Radiohead, R.E.M, Lenny Kravitz, My Morning Jacket and Moby to name a few. Check out the site for all the details.

So, in two months time, I’ll be at a small Belgian village, enjoying those performances. Yeah!

לפחות תזמינו אותנו

כחצי שעה אחרי שהאוטו זבל עובר מתחת לביתי, חבורה אחרת באה לזבל אותה:

מצלמים פרסומות בתל אביב

ממש לא בפעם הראשונה, מצלמים פרסומות בשכונה שלי. לא רק שהם עושים פרסומות לסימום ההמונים, הם גם מבטיחים שיבושי תנועה ואפילו לא כותבים מיהם. רק מודיעים בפתק בכניסה לבנין.

כשמפקיעים כך את המרחב הציבורי, אני חושב שבמינימום הם היו צריכים להזמין את תושבי השכונה למוצרים חינם.

כשבבנין ממול עשו מסיבה גדולה, הם לא רק התנצלו על הרעש, אלא הזמינו את כל השכונה למסיבה. מבחינתי זה מאפשר לי מצב של If you can’t beat them, join them.

לפחות הם לא מהבהבים במשך חודש…

האם האינפלציה באמת כל כך נמוכה?

באופן רשמי, עליית המחירים בשנה האחרונה היתה בסביבות 3-4%. לי יש תחושה שהמספרים גדולים בהרבה:

אינפלציה

כמה דוגמאות מהחיים שלנו:

  • שכר הדירה, שעבר לשקלים, נהיה גבוה מאוד, וימשיך לעלות.
  • מחיר חבית דלק נושק ל 120 דולר. מחיר ליטר דלק עבר מזמן את ה 6 שקלים לליטר.
  • הממשלה שחררה למעשה את הפיקוח על הלחם. מחיר הלחם המסובסד עולה כל הזמן, וגם מחירי הלחמים האחרים עולה.
  • מחיר בירה על הבאר כבר נוגע ב 30 ש”ח!

בקניה רגילה במכולת, נדמה שמחירי כל המוצרים עולים. 100 ש”ח קונים פחות אוכל. נכון, אינני כלכלן, ולא ערכתי רישום מסודר של המחירים. זאת בעיקר תחושה. אולי עם הזינוק הצפוי במחירי האורז, נראה גם קפיצה בנתונים הרשמיים.

האם אני היחיד שחש שהמחרים עלו בשנה האחרונה בהרבה יותר מ 4%?

המדריך השלם לאיחורים

אלה התובנות שלי מהזמן האחרון:

  • דייט – 5- דקות: עדיף להקדים. better safe than sorry. לה מותר לאחר.
  • ארוחה במסעדה עם המשפחה – 5 דקות גג.
  • ארוחה אצל ההורים – עד 10 דקות.
  • יציאה עם חבר לבר – עד 15 דקות.
  • יציאה עם חברים רבים לבר – עד 20 דקות
  • הצטרפות לחברים מרוחקים לבר – עד 30 דקות.
  • הופעת מוזיקה ראשונה מתוך שתיים – 40 דקות.
  • ביקור אצל חברים בבית – 45 דקות
  • הופעת מוזיקה – 50 דקות.
  • הופעת מוזיקה שנייה באותו ערב – שעה.
  • מסיבה במועדון – שעה וחצי
  • מסיבה “פרטית” של “חברים” מהפייסבוק – שעתיים ++.

אם יש סוגי אירועים נוספים או הסתייגויות, אשמח לשמוע ולעדכן את הפוסט.

פעם הייתי ייקה שמגיע בזמן. לא רק שהייתי מגיע בזמן, גם הייתי כועס על אנשים שמאחרים. צברתי יותר מדי זעם. הייתי מנסה לקבוע לשעות לא-עגולות כמו 20:25, כדי לגרום לצד השני לדייק קצת יותר.

לקח לי זמן לקלוט שכשאנשים אומרים שעה, הם מראש מתכוונים לאחר. או לחלופין, כשהם מתקשרים מהדרך ואומרים “עוד 10 דקות”, זה כנראה ייקח חצי שעה.

ולפני כמה שנים, החלפתי דיסקט. קיבלתי את האיחורים באהבה. ההרגשה כבר השתפרה. בנוסף, למדתי גם אני לאחר, לא פעם בכוונה. אפילו התגאיתי בכך כמה פעמים. גאווה ישראלית אמיתית.

הבעיה באיחורים, היא שהנורמות לאיחורים לא תמיד ברורות לכל הצדדים, ואז יש צד אחד שמחכה עצבני. אני מקוה שהמדריך הזה יעשה סדר, לפחות בשבילי.

היה הרבה יותר פשוט אם אנשים (כולל אותי כמובן) היו באים בזמן. ובכלל, מתכוונים למה שאומרים.