התפוחים בהופעה – יהיה טעים

להקת התפוחים, בהרכב מלא, מתחברתו לשתי הופעות : אחת ביום חמישי, 4.1 ב”לופט” שנמצא בקומפורט 13 בתל אביב, והופעה נוספת בסיטי הול בחיפה ביום שיש ה 5.1. אני כבר ראיתי אותם בהופעה לפני כמה שנים, וגם הפעם אני אתייצב לראות אותם (בתל אביב כמובן).ו ו ו  ו 

התפוחים בהופעה

התפוחים היא להקה שעושה שמח. מוזיקה Fאנק כיפית וקופצנית אותה עושים חבורה גדולה של נגנים ותקלטינים מוכשרים. ביחד הם יוצרים משהו שבהחלט מנענע. למרות שלא מדובר במוזיקת רוק (אותה בדרך כלל אני חובב)ו עם סולואים של גיטרה, הנגנים מרביצים סולואים מהירים שתענוג לשמוע. אני במיוחד נהנה מהתופף האנרגטי ומנגן הקונטרבאס שמשום מה לא מופיע ברשימה של מומה עם הקונטרבאס.

ניתן לשמוע קטעים שלהם בדף שלהם במייספייסו ,לקרוא עליהם בעברית בדף שלהם במומה, או סתם לגגל אותם. במומה כתוב שהז’אנרים שלהם הם מוסיקה שחורה, ג’אז ובלוז, אבל זה נשמע פאנק ומרגיש פאנקי וגרובי…

הלהקה הוציאה שני אלבומים מצויינים: “מיץ” Mitzו בשנת 2003 ו”אטנשן” Attenton בשנת 2005. האלבומים מגניבים, וההופעות עוד יותר. ההופעות בארץ מקדמות סיבוב הופעות מתוכנן בבריטניה. אז לפני שהם יברחו שוב בחו”ל, אני ממליץ לטעום מהתפוח.

הרכב הלהקה: יובל טבצ’ניק – סקסופון, ארתור קרוסנובייב – חצוצרה, די ג’י סקולמאסטרו  – תכנות, מיקסמונסטרו  – תכנות,סאונד, ירון אוזנה – טרומבון, נועם דורמבוס – סקסופון טנור, אולג ניימן – סקסופון אלט, ירון סמיאת – סקסופון, שי רן – תופים, יוני הלוי – תופים,ו  די ג’י טודרסו  – תכנות.

לבייב, האחים עופר, גאידמק והג’וקר ג’קי

כל כך הרבה כח אצל כל כך מעט אנשים. הקשר בין הון ושלטון מככב במחוזותינו בעוצמה מוגברת בזמן האחרון.
הנה רשימה מכובדת
[…]
אבל קולות המחאה נגד הקשר בין הון לשלטון הם חלשים, אז כנראה שזה מגיע לנו.

כל כך הרבה כח אצל כל כך מעט אנשים. הקשר בין הון ושלטון מככב במחוזותינו בעוצמה מוגברת בזמן האחרון:ו ו 

לבייב: זכה במכרז להקמת הרכבת הקלה. 33 שנים אחרי הבדיקה הראשונית, ו 13 שנים אחרי הכרזותיו של רוני מילוא, נראה שהעסק מתקדם. אולי עוד 5 שניםו תהיה תחבורה ציבורית משופרת.ו חבל ש 7.1 מיליארד הולכים כרגיל לאותם 18 משפחות.

האחים עופר: על השחיתויות של האחים עופר, אני ממליץ לקרוא כאן, אצל איתמר. המשך נמצא כאן. הטקסט הוא תמצית מצויינת לכל מעללי האחים עופר.

ארקדי גאידמק: רבות כבר דובר עליו, והנה מתברר שהוא ניסה לקנות לעצמו שופר תקשורתי העונה לשם מעריב. זה בסדר, גם בעל הבית הנוכחי, נמרודי, אינו צדיק גדול.

והג’וקר: ג’קי מצא, מנהל רשות המסים, איתן רוב, קודמו בתפקיד, ומנהלת לשכת ראש הממשלה שולה זקן. מתוך מסדרונות השלטון, פרשת שחיתות חמורה, שבעטיה יש גם מעצרים (!) של אנשי הצווארון הלבן המכובדים. אנשי אולמרט אומרים שהוא לא קשור. שוקי כבר רואה את תחילת הסוף של אולמרט.

מאני מזומני

ישנם המתלוננים על שנאת עשירים. “הם הרי מניעים את הכלכלה ומשלמים המון מסים גם כך”. אז מי שמקורב לרשות המסים, לא משלם כל כך הרבה מסים. לאחרים עופר “שכחו” לקחת איזה 20 מיליון שקל, ושרי אריסון חזרה ארצה רק אחרי ששילמה “כופר” (מס מופחת ומגוחך).

אבל קולות המחאה נגד הקשר בין הון לשלטוןו הם חלשים, אז כנראה שזה מגיע לנו.

Away with 2006 – Happy 2007

It’s again that time of the year – the end.

The most significant event of 2006 was undoubtedly the war between Israel and the Hizballah in Lebanon. Except the killing and the destruction, it exposed the Israeli government’s negligence of its citizens. Refusing to officially declare the fighting as a war, saved some money for the state, money that was necessary for the paralyzed economy of the north of this country.

The border town of Kiryat Shmona was abandoned by its strong citizens, while the weaker ones stayed there to suffer. The comparison to Katrina in New Orleans is inevitable. The war exposed the government’s mismanagement and the widening gaps between the rich and the poor. Many people feel that the country doesn’t belong to them, but to a small elite group of corrupt businessmen and cynical politicians.

In the meantime, life in Tel Aviv was as usual. The streets were full and the job market (at least in the hi-tech industry) was steam hot.

Anyway, I’ve been reacting to the news about the war many many times, and in both languages. I “created news” just once, when visiting Haifa during the war, and “reporting” from there (well, personal impressions). Improved pictures are here.

Next year, I hope to write a more personal end year roundup.

Happy 2007!

סיכום שנה 2006: היתה מלחמה בלבנון, והיא נשכחה

אני פה להזכיר. כל שאר הדברים שקרו ב 2006 מאבדים את חשיבותםו ו ו ו 

119 חיילים ו 39 אזרחים נהרגו במלחמת לבנון השניה. עוד מאות נפצעו. 4000 טילי / רקטות קטיושה נפלו בישראל, מקריית שמונה שננטשה ואף דרומה מחיפה. הצד השני אכל הרבה יותר חרא, אבל זה בכלל לא מענין אף אחד.ו 33ו ימים של מלחמה שיתקו את חייהם של למעלה משני מיליון תושבים בצפון, אשר הממשלה הפקירה אותם. חיילי המילואים שנחטפו, אלדד רגב ואהוד גולדווסר, עדיין לא שבו הביתה, וכפי הנראה יוחזרו רק בארונות מתים.

תמונה מביקור בחיפה באמצע המלחמה

אפשר היה לסיים את המבצע אחרי 3 ימים, ב 15 ביולי,ו כאשר ההישגים הצבאיים העיקריים כבר הושגו, וראש ממשלת לבנון סניורה התחנן להפסקת אש.

והכי כואב ומיותר: במבצע “תמונת הנצחון” ב 60 השעות האחרונות של המלחמה נהרגו לשווא 34 חיילים. כבר היה ברור שתהיה הפסקת אש, ובכל זאת הוכנסו מעל 30,000 חיילים ללבנון כדי להגיע לנהר הליטני. לא הושג שום הישג במבצע. כמובן שהכוחות הוסגו במהירות עם כניסת הפסקת האש לתוקף.

לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית. רוב ראשי הצבא והמדינה יושבים בכסאותיהם הנוחים. האזרחים נשארו אדישים. מחיאות כפיים ארוכות ליוו את דוד גרוסמן כאשר סיים לנאום בעצרת השנתית לזכר רבין. ומה עשינו כאשר סיימנו למחוא כף? כלום. האכזבה מהמערכת וחוסר האמון בה הפכו לאדישות ולניכור, ולא למעשים.

אני יודע שאני חוזרו  על דברים שכבר נאמרו לא אחת על ידי ועל ידי רבים אחרים, אבל היעלמות המלחמה מסדר היום הציבורי משגעת אותי.

הייתי שמח לעשות סיכום שנה אישיו לפי פוסטים, כפי שבלוגרים אחרים עושים, אבל אני כותב רק חצי שנה, וגם רציתי להדגיש את האירוע המרכזי והסופר דרמטי של השנה, אשר יצא לי גם לראותו מקרוב, בביקור שערכתי בחיפה באמצע המלחמה.

שתהיה שנה יותר טובה!

מפגש בלוגרים בבינהרים – היה כיף

מפגש הבלוגרים בבינהרים היה כיף. כ 25 בלוגריות בלוגרים התכנסו בבינהרים ליום כיף לבלוגרים.ו ו 

מה היה?ו התערבבנו, אכלנו ודיברנו על הרבה נושאים שמשותפים לנו הקשורים בבלוגים…ו 

Benharim2006

Continue reading “מפגש בלוגרים בבינהרים – היה כיף”