מיוחד ליום האהבה – מתכון לעגבטונה

כך תפנק את אהובתך ביום האהבה: ארוחה רומנטית של עגבטונה, או בשמה המלא: עגבטונה עם נגיעות תבלינים מונחת על מצע של צחלת.ו ו 

מצרכים: עגבניות, טונה טרייה מקופסת שימורים, מלח, פלפל, שמן זית וצלחת.

הוראות:

  1. חתוך את העגבניות לחצאים.
  2. הוצא את פנים העגבניה.
  3. פתח את קוספת שימורי הטונה באמצעות פותחן.
  4. צוק את נתחי הטונה אל תוך חצאי העגבניה.
  5. בזוק כמה טיפות שמן זית.
  6. פזר בעדינותו קמצוץ מלח וקורטוב של פלפל.
  7. הנח על מצע של צלחת.

זהו! כל שנותר הוא להגיש מעדן זה לאהובתך. ליבה יפעם למראה המעדן המקורי – שילוב של הירק אליו עוגבים יחד עם מושא תאוותם של חתולים וחתולות. לצד התיבול יוצא הדופן וההגשה המוקפדת, התפעלותה לא תדע קץ. מובטח לכם ערב רומנטי ומופלא שייזכר לדורות.

ו Agvatuna

לט”ו באב מובטח מתכון מיוחד של תפולוף…

Could Iran follow North Korea?

North Korea agrees to nuclear disarmament. They agreed to shut down their main reactor within 60 days. It looks like the first step in peaceful resolution to the nuclear crisis with the dark regime that performed a nuclear test in October. The other nuclear crisis, Iran, is slowly escalating. Could N. Korea’s path be followed by Iran?

North Korea agrees to nuclear disarmament. They agreed to shut down their main reactor within 60 days. It looks like the first step in peaceful resolution to the nuclear crisis with the dark regime that performed a nuclear test in October. The other nuclear crisis, Iran, is slowly escalating. Could N. Korea’s path be followed by Iran?
Continue reading “Could Iran follow North Korea?”

Earthquake in Israel

Today it happened again. The building shook for a second. As you can see, my lambs made it through these earthquakes:

Today it happened again. The building shook for a second. I work on the 6th floor of a 30+ story building. I’m not sure that it truly was an earthquake, but it sure felt like one for my colleagues and myself. This followed two minor earthquakes that were reported a few days ago.

Lambs that survived the earthquake

As you can see, my lambs made it through these earthquakes. The tower mounted on my computer screen withstood the danger:

Every kid here knows that Israel is located on the Syrian-African Rift or the Great Rift Valley. Experts have warned in the past that a major earthquake would be devastating, and that 107,000 buildings should be strengthened (Hebrew link) . The authorities have more important issues to deal with. I guess.

געגועים לחופי סיני

לקראת האביב שמתקרב, אני מפתח געגועים לחופי סיני. 5 פעמים הייתי בסיני, כמעט תמיד בראס א-שטן. היה כל כך כיף בסיני, לשבת על החוף, לשתות סחלב, ולבהות שעות. פשוט לא לעשות כלום. להנות מהשקט ומהאיטיות של החופשה.ו איך אפשר לשחזר את זה?ו ו 

ראס א-שטן כפי שצילמתי אותה במאי 2004

בתחילת כל חופשה שם, איטיות השירות מרגיזה. הרי אני נורא רעב, והזמנתי פיצה לפני שעה. עוד לא הורדתי את השעון מהיד. אחר כך מתענגים על האיטיות. אם מישהו אומר: “בוא נזמין טוסט, ניכנס קצת למים, וכשנצא האוכל יחכה לנו.”, אז הוא מקבל מבט של “מה הלחץ? נזמין אחר כך…”

בבוקר, אחרי שבוקעים מהחושה,ו בדרך כלל קוראים ספר, נחים בצל, וטובלים קצת במים. אפשר לראות המון דגים גם בלי שנורקל או ציוד צלילה. משקפת רגילה מספיקה. לא כולם נכנסים למים. בכל זאת, מאמץ.

בהמשך היום יש קצת יותר פעילות חברתית, בדמות שש בש, שיחות איטיות, ואוכל. הרבה אוכל. הפיצה והטוסט הנזכרים לעיל הם בעצם אותו הדבר. אבל וולאהי, יש חומוס. יש גם עוף לאמיצים. וכשהאוכל מגיע, אומרים: “שוקרן, יא זאלמה!”.

בערב יש יותר פעילות חברתית. הגיטרות נשלפות, ומהר מתברר שהבחור הצנוע ש”רק רצה להיזכר קצת איך מנגנים” מוציא מהגיטרה צלילים נעימים ואף מפתיע בנגינה על מפוחית. כל חובבי הנגינה בארץ מתגלים בסיני.ו מסתבר גם שהבדואי המקומי יודע לנגן איזה שיר של אהוד בנאי.

בשלב יותר מאוחר בלילה, מלאכת הנגינה והשירה נהיית מעייפת משהו, ואז עוברים סתם לדבר. אנשים הרבה יותר משוחררים ונינוחים בחופי סיני. במקום הפרצופים החמוצים שאותם אנשים עושים בעיר כשהם ממהרים לאנשהו, יש סקרנות וענין רב. לא רק שיותר קל לגשת לזרים, אלא שגם רמת הפתיחות האישית היא אדירה.

הרבה שיחות על משמעות החיים, ההזדקנות, כשלונות, אהבות נכזבות, בינוניות, ובעצם כל הנושאים החשובים שחולפים עליהם בשיחות שגרתיות. בתאורת הירח והנרות (ומנורות ה 24 וולט) אנשים נפתחים.

לא צריך סמים. לא צריך אלכוהול. יש שם משהו באווירה.

לא הייתי שם ממאי 2004. האזהרות התממשו, והיו שם פיגועים קשים. כיום, זמן רב אחרי הפיגוע האחרון בדהב, אני חושש שרק מעטים נוסעים לשם. גם אם היו לי את הביצים לנסוע (וכרגע עדיין אין), זה לא כיף בלי החברותא. האם אני טועה, וכבר מספיק אנשים נוסעים לשם בבטחה?

ולמה שלא יהיה משהו בסגנון סיני בתוך ישראל? חופים לא חסרים. חושות אפשר להקים בקלות. “גזלן” שימכור סחלב יתארגן במהרה. את המכוניות אפשר להחנות רחוק מהחוף. הבעיה היחידה: איך נפטרים מצרצור הסלולרים?

יש כבר מקום כזה? אשמח לשמוע.

5 Favorite Political Protest Songs

My mind is occupied lately with too much politics. Here are my favorite political protest songs:

  1. Bob Dylan – The Times They Are A-Changin’
  2. U2 – Sunday Bloody Sunday
  3. The Smiths – The Queen is Dead
  4. R.E.M. – Ignoreland
  5. Neil Young – The Restless Consumer

Some songs are more thoughtful, while others are full with rage and frustration.

Did I miss any other good ones?