משה קצב : תתפטר עכשיו – ההפגנה

במוצ”ש, 10.2 בשעה 19:30 תתקיים ברחבת מוזיאון תל אביב (שאל המלך 27) הפגנה הקוראת להתפטרותו לאלתר של הנשיא משה קצב. חברי הכנסת יכולים להדיח אותו. זאת בושה גדולה שהוא עדיין מכהן כנשיא.ו 

את ההפגנה מארגנים מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. מידע נוסף על תוכן האירוע, פרטים טכנים וקישורים ניתן למצוא אצל חלי גולדנברג.

ענין המשך כהונתו של נשיא החשוד באונס אינו ענינם של הארגונים האלה בלבד. הנושא צריך לענין את כל אזרחי המדינה אותם הנשיא מייצג שלא בכבוד.

הנשיא קצב טרם הורשע בבית הדין. כל אזרח הוא בגדר חף מפשע כל עוד לא הורשע. א’ ב’ בדמוקרטיה. אז למה הוא חייב לעוף?

הנשיא הוא איש ציבור. איש ציבור מספר 1. האזרח מספר 1. לאחר חקירה ממושכת, אותה הוא ניסה לשבש, הגיע היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז להחלטה בדבר הגשת כתב אישום. כתב האישום המאוד חמור הגיע למרות שמשה קצב נעזר בעורכי הדין הטובים במדינה, ולמרות כפפות המשי אותם לובשים נציגי שלטון החוק כשהם באים לחקור אישי ציבור. על חשדות לכאורהו לעבירות כאלה של אונס, אזרח מן השורה ודאי היה יושב במעצר עד תום ההליכים. כיוון שקצב הוא איש ציבור, הוא אף זוכה לשימוע טרם הגשת כתב האישום. חיים רמון ויתר על הפריבלגיה הזאת, פריבלגיה שאין לאזרח רגיל.

ומהו עיקר תפקידו של הנשיא בישראל? להיות סמל. להיות ייצוגי. אין ספק שבזה הוא נכשל, ולו רק בשל הופעתו המבישה בכל ערוצי התקשורת, בה האשים את כוווולם, כולם חוץ ממנו.

לא ייתכן שקצב המואשם באונס ימשיך להחזיק בתפקיד הכי ייצוגי במדינה.

קריאה מומלצת: יונית על הכבוד העצמי.

קשה להיות שמאלני

ימים קשים עוברים על המאמינים בדרך השלום ומדיניות כלכלית שוויונית. מסמוס ההזדמנות הסורית, הכאוס אצל הפלסטינים, תקציב המדינה וחוק ההסדרים – הכל כל הפנים. קשה להיות שמאלני. ועכשיו יותר מתמיד. תקווה פוליטית חדשה? ישנה?

מפלגת העבודה: מרוח חדשה ורעננה של מפלגה סוציאל דמוקרטית, עם מצע מפורט ו”נבחרת מנצחת” לפני כשנה, הפכה המפלגה את עורה באופן קיצוני. אי אפשר להשיג הכל עם 19 מנדטים, אולי אפילו לא חצי. תמיד יש פשרות בפוליטיקה. היום אי אפשר לראות דבר וחצי דבר מההבטחות. עמיר פרץ, איש שלום עכשיו לשעבר, היה בין מחרחרי המלחמה העיקריים. פינוי מאחזים? קיצוץ בתקציב הבטחון? שכר מינימום? מדיניות אנושית? כלום. אף אחד לא רוצה להיות שר הרווחה. עמיר פרץ הרס את השמאל הכלכלי, כפי שאהוד ברק הרס את התקווה לשלום. ישיבתם בממשלה רחבה עם איווט ליברמן מוחקת את השפעתם.

מרצ: רחוקה מימי הזוהר שלה. עם יוסי ביילין הלא כריזמטי העומד בראשה, מרצ היא לא שמאל כלכלי. חברי הכנסת אולי עושים עבודה טובה, אבל איש איש לדרכו. אין שום מסר. זה בלט במיוחד בזמן המלחמה.

חד”ש: אנשי חד”ש תמיד יודעים להיות צודקים. הם אמרו שתי מדינות לשני עמים עוד ב 67. תמיד יודעים מה צריך לעשות ולמה כל האחרים לא בסדר. הצדקנות שורה גם בתוכם, עדיין עסוקים בויכוחים פנימיים על תורתו של מרקס לעומת אנגלס וכו’. חוץ מזה, הם עדיין מפלגה די סקטוריאלית ערבית, לא מפלגה כללית המהווה אלטרנטיבה לשלטון.

מה נותר חוץ מהייאוש? מאיפה תצמח תקווה חדשה? מה אפשר לעשות חוץ להכניס את הראש תחת הכר או לקחת את הרגליים למקום אחר?

רק הליכוד יכול

הליכוד, שהתרסק בבחירות, נמצא עכשיו על הסוס. הסקרים מאוד מחמיאים לבנימין נתנהיו, שהיה ראש אופוזיציה למופת. בזמן שהממשלה הנוכחית עשתה כל כך הרבה טעויות, הוא ישב בספסלים האחוריים וביקר אותה בממלכתיות.

ממשלת ליכוד, לכשתעלה, תהיה רעה מאוד. המשך הקפאון המדיני, אולי מלחמה נוספת, מדיניות כלכלית אכזרית ביותר הפוגעת בחלשים, חיזוק כוחן של משפחות ההון ושחיתות. הרבה שחיתות.

ואולי טוב שכך. אולי “קודם צריך שיהיה רע, לפני שיהיה טוב”. קודם קדנציה מלאה לליכוד עם נתניהו, שיעשה כאן הרס רב, ורק אחר כך יבוא שינוי חיובי אמיתי. השמאל חזר לשלטון רק כאשר ישב באופוזיציה לפני כן. השתתפות בממשלות האחדות בעבר, ובממשלות שרון ואולמרט רק פוררו את האידאולוגיה ומסמסו את ההבדלים בין המפלגות.

לכן, אולי כדאי לשמאלנים להעניש את השמאל בבחירות הקרובות, ולתת ולעודד את הימין לעשות את שלו. כשהימין יהיה בשלטון והשמאל באופוזיציה, הכל יהיה הרבה יותר ברור. אחר כך כבר יבוא מהפך חיובי. השמאל חזר לשלטון רק מסספלי האופוזיציה.

Spreche ich Deutsch?

Last week I’ve received a letter from Goethe institute in Tel Aviv. A new semester is about to begin, and they sent a notification about the courses that they’re offering. I’m thinking if to enroll or not.

Knowing foreign languages is wonderful thing. It enriches the mind and the world of associations. It enables speaking with different people in their own language and extending the small talk in English to further topics.

I have studied German in the past. I took two elective courses in the university and then neglected it for two years. Later on I attended 3 courses in Goethe Institute, the official place to learn the German language. With these courses I’ve reached a certain level of certification (finished A level). But yet again, I haven’t been in class for a year and half or so.

Since then, I have tried to arrange meetings with my classmates to practice the language. It’s best to speak with people that are the same level. I had only one success, in which after half an hour, we switched to Hebrew. I must say that I wasn’t pushing really hard to make it.

In my trip to Peru, I met some German tourists, but I didn’t feel confident enough to chat in German. They speak excellent English, so why bother. And as I learned more Spanish, it was harder to use German. I think that these languages occupied the same place in my brain…

The last time that I did use the language was during the war in the summer. Through the Blacklabor activity (Hebrew), I wrote a very very naive (and foolish) letter to Chancellor Angela Merkel, calling her and the rest of the world to help out in stopping the fighting. It appears after the English text here.

So, I have 2 weeks until the semester begins, enough time to think it over…

Studieren oder nicht studieren? Dass ist die Frage.

רשמים מכנס מפתחי מיקרוסופט

ביום רביעי האחרון נערך בסינמה סיטי כנס מפתחים של מיקרוסופט תחת הכותרת Microsoft Academy. ההשתתפות בכנס היתה חינם, וההרשמה לכנס נגמרה מספר ימים לפני קיומו. אני מעריך שמספר הנוכחים הכולל הגיע לכ 3000 .

ו כנס מפתחי מיקרוסופט

מה היה שם? האירוע שהתקיים בצל השקת וינדוס ויסטה עסק רובו ככולו בטכנולוגיות הקשורות במערכת ההפעלה החדשה. אני התרשמתי במיוחד מיכולות הפיתוח של הרכיבים הגרפיים לאפליקציות לחלונות. תחת הכותרת WPF הוצגו יכולות גרפיות מרשימות בהחלט, שחוסכות לא מעט שורות קוד הניגשות לרכיבי הגרפיקה של מערכת ההפעלה.

עוד כלי מרשים הוא אפשרות תכנותו ה WorkFlow. ניתן לפתח לוגיקה של תוכנה על Designer , כאשר גם תהליך ה Debug מתבצע דרכו. תרשים הזרימה נשמר כקובץ XML , כך שניתן לשנות את התנהגות התוכנה גם מבחוץ, ללא צורך לקמפל מחדש.

מספיק עם הסינית. התרשמתי שיש ל Microsoft לא מעט כלים עדכניים להציע למפתחים. הכנס התמקד הפעם בטכנולוגיות חדשות, אך לא עתידניות. אלה דברים שאפשר להתחיל להשתמש בהם היום, ולא לחכות ל Beta 2 או לעוד CTP או בקיצור לעוד שנתיים עד שיהיה משהו רשמי.

הבדל נוסף מכנסים קודמים היה באופיו: היו הרבה יותר הרצאות טכניות, עבור המפתחים שהגיעו, והרבה פחות הרצאות שיווקיות. אמנם היו כמה סרטוני פתיחה דביליים, והדגמות של לפטופים ישנים המסוגלים להריץ את ויסטה, אבל עיקר התוכן היה מקצועי וטכני.

האופי היותר טכני ופחות שיווקי הורגש גם בהפקת האירוע. בניגוד לאוכל המפואר שהיה בדיוויד אינטרקונטיננטל בכנסים קודמים, הפעם חולקו למשתתפים קופסאות אוכל (Lunch Box ) שהכיל סנדוויץ’ עם פסטרמה, תפוצ’יפס, תפוח, ומאפין מעפן. אכן אכזבה קשה לכל מי שברח מהעבודה בשביל להנות מארוחה (עשירה) בחינם.

בעקבות הביקוש הרב לאירוע, היה מפוצץ. מצאתי את עצמי יושב על המדרגות בהרצאה אחת. יש לציין לטובה שהמארגנים הצליחו להוסיף אולם הרצאות נוסף כדי להקל את העומס.

בסך הכל היה מאוד מענין מבחינה מקצועית. בניגוד לכנסים קודמים היו פחות מופעי ראווה שיווקיים. עוד תמונות.