שנה סבירה ובינונית

בשנה העברית האחרונה לא היתה מלחמה. למרות המאמצים לחמם את הגזרה הצפונית, אני מרשה לעצמי לקוות שלא תהיה מלחמה גם בשנה העברית הקרובה.

ליותר מזה אי אפשר לצפות.

אני לא מצפה לסולידריות חברתית, לא מצפה לצמצום העוני, לא מצפה לכיבוד זכויות עובדים. בטח כבר לא תולה תקוות בחילופי שלטון. אין כיום אלטרנטיבה פוליטית לשלטון הקיים.

ההייטק בשיאו, בניכור מוחלט משאר המדינה. עוד תקוה קטנה שיש לי, היא שיציאת האוויר החם מה”מיני בועה” הקיימת היום תהיה מתונה. מתישהו ב 2008 זה יקרה. בינתיים אני ממשיך להנות מפירותיה ומתל אביב, עד שיהיה יקר מדי לגור פה.

אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, מערב אירופה?

שנה טובה?

שתהיה שנה סבירה ובינונית, זאת הברכה האופטימית שלי לשנה העברית הקרובה.

רימון

תל אביב – תמונת מצב עדכנית

זכיתי להשתתף בדיון מאוד מענין על המצב הנוכחי של תל אביב, תחת הכותרת “חולדאי הורס את תל אביב יפו”. השתתפו פרופסור דני רבינוביץ’ מהחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב, והנא עמורי מהוועד העממי ביפו. יצאתי מהדיון עם הרבה חומר שלא ידעתי. הפוסט הראשון מוקדש לדבריו המרתקים של פרופ’ רבינוביץ’.

דיון על המצב בתל אביב

לא רק חולדאי

רון חולדאי ממשיך את דרכי קודמיו. הניאו-ליברליזם שלו אינו שונה מזה של רוני מילוא או שלמה להט (צ’יץ’). מגמת הנדל”ניזצה לא התחילה עם חולדאי. ההבדל הוא שלחולדאי יש יכולת ביצוע, זאת בניגוד לרוני מילוא למשל, שלא ממש הזיז דברים בתל אביב. הפניית אצבע מאשימה כלפי חולדאי טובה למאבק, אבל שינוי פרסונאלי לאו דווקא יביא לשינוי מדיניות.

תפיסת העולם השלטת

חולדאי וחבריו מקדמים את הבנייה של כמה שיותר משרדים בעיר. יותר משרדים = יותר ארנונה יקרה. כמו כן, הוצאות העירייה על משרדים נמוכה ממגורים. כדי שהמשרדים יישארו בעיר ולא ינדדו לפרברים, חניה היא הכרח. המצב הנוכחי הוא אבסורדי: 500,000 מכוניות נכנסות לעיר של 400,000 תושבים.

בכך, תל אביב הולכת בניגוד גמור למה שקורה בעולם. בכל העולם מעודדים תחבורה ציבורית כדי לצמצם בפקקים שעושים נזק כלכלי משמעותי. גם לזיהום האוויר אותן גורמות המכוניות יש מחיר כבד – בחיי אדם. צמצום פליטות ה CO2 נמצא על סדר היום בכל הערים הגדולות בעולם. בתל אביב לא שמעו על זה.

שינוי הגישה בתל אביב דורש אומץ פוליטי ואורך נשימה רב: פירותיו של פרוייקט רכבת קלה / תחתית מגיעים הרבה אחרי התחלת הפרוייקט. ראש עיר אחר כבר יגזור את הסרט, וראש העיר הנוכחי רק יוציא כספים על כך. בנוסף, מהלכים יותר דרמטיים כמו מס גודש שהונהג בלונדון הם התאבדות פוליטית.

יקר לגור בעיר הזאת

זה לא סוד שמחיר השכירות והדירות עולים בצורה תלולה (המקרה שלי). קל להאשים את הצרפתים, אבל הם לא לבד. יש מגמה חדשה של תושבי תל אביב לשעבר, בגיל ביניים שחוזרים לעיר. העיר מעודדת אותם. ומה עם בניה לצעירים? בניה למעוטי יכולת? אין חיה כזאת. ניתן לבנות מגדלי פאר עם פנטהאוזים ענקיים, אבל להתנות את הזכיה במכרז בכך שמספר דירות יימכרו למעוטי יכולת במחירים סבירים. התערבות בשוק? לא אצלנו.

ויהיה לכך מחיר: הצעירים עלולים לעזוב את העיר שנעשית יקרה מרגע לרגע. הרוח הצעירה והתוססת של העיר היא אחת האטרקציות הגדולות שלה. כלומר, המדיניות הנוכחית היא בעייתית, ולמעשה העירייה כורתת את הענף עליו היא יושבת.

איך משנים את המצב?

הבחירות הבאות נערכות בנובמבר 2008. ללא אמצעים, קשה להשפיע על עיר עם כל כך הרבה תושבים. המזל הוא שרק 30% טורחים להצביע. כך שכדי להשפיע צריך קבוצה לא גדולה של אנשים נחושים. לשאלתי האם יש כיום מועמד פוטנציאלי עם תפיסת עולם שונה לחלוטין משל חולדאי, נותר פרופסור רבינוביץ’ ללא תשובה.

אלה עיקר דבריו של פרופ’ דני רבינוביץ’ על המגמות בתל אביב. הפוסט הבא יביא את דבריה של הנא עמורי על המצב ביפו.
תודה ללרמן שהפנה אותי לדיון, ולגדה השמאלית שאירחה אותה ביום א’, 2.9.

דני רבינוביץג€™

שאלה לקוראים: האם יוסי שריד שצמוד לחולדאי בסקרים, מהווה אלטרנטיבה ראויה לחולדאי? האם הוא יביא תפיסת עולם שונה לחולטין? ברור לי ששריד הוא מועמד ראוי וישר כמו סרגל. אבל האם הוא יכול להביא שינוי אידאולוגי גדול?

איך לאכול את הטרול

בעקבות הפוסט הקודם שפרסמתי נפל עליי איזה טרול או שניים. כתבתי שברלין מתפתחת מאוד, עם חיי תרבות עשירים, ושהיא הופכת להיות הבירה של אירופה. כתבתי עוד כמה דברים, אבל זה מה שהפריע לגורם העוין שכבר ראה את עלייתו של היטלר חדש לנגד עיניו.

זה די הציק. אני לא רגיל לזה שאותו אדם מגדף פעם אחר פעם וכותב כשלושים תגובות.
מצד שני, כמו שמנה גדושה של ספאם היא אינדקציה ראשונית שהבלוג חי ובועט, ניתן להסתכל על הטרדות כמו שחוויתי אתמול בתור איזושהי “תעודת בגרות” מסויימת.

כעת נראה שהטרול חדל מההטרדות שלו. ויש סיכוי סביר שהטרול (יהודי אמריקאי ככל הנראה), לא קורא עברית ולכן לא מבין מה כתבתי כאן.

אז מה כדאי לעשות? למחוק את כל התגובות? להשאיר אותן ולהתעלם?

ואם כבר הזכרתי את ברלין, אז קבלו את בלוג ברלין (של שוקי ויונית) וכמה תמונות משלי, מטיול בשנת 2000.

Berlin – The Emerging Capital Of Europe

Berlin is slowly but consistently conquering it’s place as the capital of Europe. Berlin is one of my favorite cities in the world. Now I can enjoy my love of the city through a new and colorful blog Berlin101.

My visit to Berlin

After the reunification of Berlin and Germany in the years 1989 – 1990, the city is rebuilt. Massively. I’ve been there with a friend in October 2000, when the country was celebrating 10 years to the reunification and soon after the new German parliament became open to the public.

Der Duetscher Volke

More pictures of Berlin

Despite the cold weather and the rain, we had a great time. There are lots of things to see there: historical buildings from various eras and new super modern complexes such as the Potsdam Platz (nice panorama here), built on the ruins of the infamous Berlin Wall.

In addition, the night life there was quite vibrant, but still somewhat “under construction” like the whole of the city.

But, we did get lucky to see a demonstration of Hizballah and Iran supporters. The second Intifada broke out about a week before our visit there. Here’s the evidence:

Hizballah protest in Berlin - 2000

Berlin today and tomorrow

But today, in 2007, Berlin is attracting young people from all the country, and from many other European countries as well. It’s becoming an international cosmopolitan city. New York – but in a more cultural-European-German direction. In the past few years, it is also becoming a center for arts. And, nightlife there is becoming wilder (that’s what I’ve heard). My cousin will be there next week, so I’ll get his impressions.

So, as I see it, the future sees Berlin as the center of Europe, and not only geographically. With the EU’s expansion to the east and the massive rebuilding of the united city, it will be the capital.

The new and recommended blog

Want to know more about Berlin? The new aforementioned blog features the highlights of the city with a very interesting point of view. The writers writers have deep historical knowledge about the city and the culture, with an expertise on the dark Nazi years as well.

In addition, they add their personal perspective. This turns the from a list of facts to something truly valuable. And of course, there are lots of pictures! My recommendation: Berlin101

בלוגדיי 2007 – אנשים מהחיים האמיתיים

לא ידעתי איך לאכול את הבלוגדיי. קשה להרכיב המלצות על חמישה בלוגרים. אני קורא יותר מחמישה בלוגים, אז את מי אני בוחר?. כמו כן, מי שקורא אותי מכיר את אלה שאני קורא. ולא צריך פה עוד רשימה ביצתית מלאת קישורים לאותם אנשים. בשביל זה יש סיכומים של מסיבות בלוגרים. אז הנה רשימה של שלושה בלוגרים שאני מכיר שלא דרך הרשת, ועוד שניים שלושה שצריכים לכתוב.

למזלי, הכוהנת הגדולה של הבלוגים החליטה לכתוב על אנשים שהיא מכירה בעולם האמיתי, ושגם יש להם בלוג. אז אני מעתיק את הרעיון.

Blog Day 2007

  1. טריסטיאן – קולגה שלי לעבודה ובחור סופר כשרוני. וגם מצחיק ורווק! הבן אדם חי ברשת המון זמן, ויש לו משהו משעשע להגיד על כל דבר. רק לאחרונה גיליתי את הבלוג שלו. מכירים מ 2006.
  2. מרטין – קולגה מהעבודה הראשונה. גילה את המחשב בגיל מבוגר, אבל התחבר אליו בצורה שלא תיאמן. היה שותפי הנאמן לבירה בבאר שבע במשך שנים ארוכות. גם נתן השראה ללמוד גרמנית. כותב באנגלית, בעיקר על טכנולוגיה. גיליתי את הבלוג רק אתמול! מכירים מ 1999.
  3. אולמוסט – טוב, בכל זאת מישהו שמככב פה, וכבר זכה להמלצה. חדש יחסית בביצה (אליה הגיע בעידודי), אבל אנחנו מכירים מ 1995.
  4. אור – לא. אין קישור, כי אין בלוג. הכותב המוכשר, שכבר הוציא ספר, כתב אצלי פוסט אורח משובח, אבל טרם השתכנע לפתוח. יאללה תעודדו אותו! מכירים מ 1993.
  5. גם בסעיף האחרון של המלצות בלוגדיי אין לי קישור לבלוג. עוד שני חברים התענינו בפתיחת בלוג והתייעצו איתי. כנראה שזה לא היה מספיק חשוב להם כדי שהם יעשו עם זה משהו. וחבל. אז בשנה הבאה, אם הם יפתחו בלוג, מקומם מובטח ברשימה 🙂 מכירים מ 1991.

זהו. ותודה ל Islay שהכלילה אותי ברשימה שלה.