מסיבת בלוגרים מהדורת סתיו

חגי ישראל שוב איתנו, ויחד איתם כמקובל, מסיבת בלוגרים. בעקבות הצלחת המסיבה בפורים, וההצלחה הפנומנלית בשבועת, מתארגנת מסיבה נוספת. מוצאי שמחת תורה, יום ה’, ארבעה באוקטובר.

שרון פירסמה את פוסט הגיקניק כיריית הפתיחה. כרגע מדובר בהתארגנות ראשונית. המיקום טרם נקבע, אבל ניתן לראות את המגמות בתגובות אצלה. אנא הציעו מקומות, או תימכו במקומות שכבר הוצעו.
חשבו גם לקבל הערכה ראשונית של מי בא, וכמה, כדי להתארגן. כולם מוזמנים!

תבואו, יהיה שגעון. מנסיון…

המגמה המסתמנת היא מסיבה לילית בים. אז אני אשאיר אתכם עם תמונת ירח מלא מחוף הים בחצי האי סיני:

ירח מלא

עמיר לב מבשר את החורף

הופעה של עמיר לב תמיד מענגת. בסגנונו המלנכולי והשקט הוא מצליח לחמם את הלב בחורף. רגע, אבל עדיין קיץ וחם נורא! כמה רשמים מהופעה של עמיר לב ואמיר צורף מהופעה בלבונטין 7, ב 9.9.

עמיר לב

חוץ מתמונת ה”כחול ואדום” שלמעלה, יש עוד תמונות מההופעה של עמיר לב ואמיר צורף.

אני מכיר בעיקר את עמיר לב דרך תקליט ההופעה בבארבי, שם הוא אירח אמנים נוספים. בתחילת ההופעה הוא לא ניגן שירים מאותו אלבום, וכך נחשפתי לשירים חדשים שלא הכרתי. אהבתי מאוד את מה ששמעתי. שילוב שתי הגיטרות האקוסטיות נשמע מצויין. שניהם עשו סולואים כאשר הנגן השני מלווה אותם. יצא טוב. למרות הכלים האקוסטים וההרכב המצומצם, היה גם שימוש באפקטים (ווה ווה ודיסטורשן).

ערב ראש השנה, שר עמיר לב ואומר שעוד מעט תהיה מלחמה. טוב, הוא לא ממש אומר את זה. אלה חלק ממילות שיריו העצובים. את השיר עננים שחורים, שם מופיע איום המלחמה, עמיר לב כבר לא אוהב לנגן. התרשמתי שהוא רק רצה לצאת ידי חובה. בשיר “מחכה” אותו אני מכיר בביצוע המשותף עם אביתר בנאי, הוא נתן לקהל לשיר את החלק של אביתר בנאי, והשילוב יצא מוצלח. הוא גם שילב קטע משיר של אביתר בנאי באחד משיריו.

הקול העמוק-נמוך-צרוד של לב והשירים האיטיים והעצובים משרים אווירה של חורף והתכרבלות בתוך הפוך. זה השתלב היטב עם התאורה שהיתה מאוד חשוכה, חולצותיהם השחורות של עמיר ואמיר והרקע השחור של הבמה. לקראת הסוף, הם ניגנו את השיר חוף הג’ינג’יות. בהתחלה רק אמיר צורף (מהג’ינג’יות) שר. בהמשך השתלב עמיר לב בשירה. אל מול קולו הדק של צורף, קולו הנמוך של לב עוד יותר בולט.

בסך הכל היתה הופעה מצויינת, עם שירים יפים וביצועים יפים. הופעותיו תמיד עושות נעים.

חבל רק שמועדון לבונטין 7, שמצהיר בבירור שאסור לעשן באולם ההופעות (במקלט), ממש לא מקפיד על כך. זה מאוד הפריע ל Islay שהיתה אתי בהופעה, וניגשה להתלונן לבעלי הבית בסוף ההופעה.

סקר : האם הפעולה בסוריה היתה מוצדקת?

מעט ידוע על מה שהתרחש בצפון מזרח סוריה ב 6.9.07. האם חיל האוויר שלנו הפציץ מתקן גרעיני צפון קוריאני? טילים רוסיים חדשניים? הברחת נשק איראני לחיזבאללה?
הרבה ספוקלציות, מעט מידע. ובכל זאת אני שואל:

האם הפעולה בסוריה היתה מוצדקת?

לתוצאות הסקר

Loading ... Loading ...

לא ראיתי אף כלי תקשורת ישראלי שמעלה את השאלה הזאת. תקנו אותי אם אני טועה.ו 

Will Lebanon join the game?

The tension between Israel and Syria seems under control, but will events happen in Lebanon? Presidential elections are due there very soon, and both countries have interests in the small and diverse country.

Past Israel Syria clashes

Details of the Israeli air strike in Syria on the morning of September 6th are still unclear. In the past 34 years, since the Yom Kippur war, clashes between Israel and Syria happened almost always in Lebanon, sometimes called “the arena“. In the First Lebanon war that began in 1982, there were some battles between the Israeli and Syrian armies. Tanks an airplanes were involved, but these clashes were limited.

Syria occupied Lebanon from 1976 to 2005, and Israel was there from 1982 till 2000. Israel signed a “peace treaty” with Lebanese president Bashir Jemayel in 1982, and the Syrians assassinated him. Assassinations occurred there also in past few years. The most notable incident was Rafiq al-Hariri’s killing in 2005. An assassination that Israel is connected with is that of Eli Hbeika, who was responsible for the Sabra and Shatila massacre, which Israel overlooked.

Recent events

Syria supports our enemy, Hizballah, both in internal Lebanese politics, and in arms trafficking. Hizballah is a pain in the ass for us. Although they don’t threat our existence, the Katyusha rockets that paralyzed life for 2 million people and the kidnapping threat are very annoying.

Using Hizballah as a proxy to make us bleed is very convenient for Syria. It doesn’t involve their forces, and fighting in the hostile villages of south Lebanon was quite hard for us.

Fighting a conventional war with Syria is regarded here as an easy task. Syria has old, low tech weapons. The army is trained mostly in defending the regime in Syria, which is controlled by the Alawite, sect – a small minority that uses brute force to destroy opponents.

What I’m saying is, that it is Syria’s interest to draw a conflict to Lebanon, while Israel’s interest is to confront Syria directly.

Lebanese presidential elections

The Lebanese parliament starts it’s new session on September 24th. The current pro-Syrian president, Emile Lahoud, finishes his term on November 25th. The parliament must choose a new president during this time.

Since Hizballah left the Lebanese government, the country is stuck. The political stalemate is bad for the Lebanese people who are afraid of a new civil war. This affects the economy. People are afraid to be on the streets, to buy goods, and to invest in new businesses.

My worries

So, selecting a new, accepted president is very hard and very sensitive. I fear that in order to “unify” Lebanon and push for a pro-Syrian (and pro-Hizballah), Hizballah’s fire will be directed to an external enemy – Israel. The last tension caused by the recent air strike that the IAF made in northern Syria could be used as a reason for Hizballah to act.

Israel doesn’t want to fight on Lebanese soil, but our military is nonetheless eager to correct the damage (mostly regarding deterrence) that was taken in 2006.

I hope that my theories are wrong…

יפו והכסף הגדול

בהמשך לדבריו של דני רבינוביץ’ שהבאתי כאן, הנה סיפורה של יפו מאותו דיון. כסף גדול נכנס ליפו בשנים האחרונות. מיזמי נדל”ן תופסים את מקומן של שכונות עוני. מסתבר שתהליך הג’נטריפיקציה הזה לא טוב לכולם. בדיון שהתקיים בגדה השמאלית, הנא עומרי סיפרה את הדברים המובאים להלן:

ביפו מתקיימת מדיניות על רקע לאומני. כמובן שיש את ענין הנדל”ן אבל קשה להתעלם מהנושא הלאומי. כיום יש תוכנית לפינוי 400-500 משפחות. הועד העממי, תחת הסיסמא “הזכות לדיור” נאבק בתוכנית, אבל הוא קצת מפורר מבפנים.

הנא עומרי

Continue reading “יפו והכסף הגדול”