באנו לשמוע מוזיקה ולרקוד בהופעה של התפוחים. לצערנו התנאים הפיזיים הקשים האפילו על המוזיקה הטובה. מועדון הקומפורט 13 בפלורנטין הדגים חמדנות ישראלית מכוערת מהתחלה ועד הסוף.
מיקסום רווחים
כבר בכניסה היה תור ארוך וצפוף. למזלנו, כמקורבים ללהקה, הגענו לתור של הקובינטורים ולא חיכינו זמן ממושך. למרות שהיינו מקורבים, כרטיס הכניסה עלה 70 שקלים. המחיר לא נורא כשלעצמו, וכנראה היה גבוה יותר למי שאינו מקורב.
אחרי שנכנסנו, רצינו איזה דרינק קטן לפני ההופעה. שימו לב למחירים: 28 שקלים לערק עם מיץ לימון, 41 שקלים לג’ין וטוניק, וו 24 שקלים לצ’ייסר צנוע של Bad Apfel. אני רוצה להזכיר שהיינו בפלורנטין, לא באוסלו. הקומפורט 13 לא הסבו נחת במחירים.
טוב, כולם צריכים להתפרנס. הצטערתי שלא הברחתי את הפלאסק שלי, אבל יאללה, באנו להנות.
ג’ונגל
באנו להנות, ולכן ניסינו לראות את הלהקה. לא העזנו להיכנס לרחבה המרכזית, אלא נשארנו למעלה, קרובים לבר. גם שם, הצפיפות היתה קשה. תנועת האנשים אל הרחבה המרכזית וגם החוצה לכיוון הבר והשירותים היתה אינטנסיבית ומתישה. מדי פעם הייתי צריך להזכיר לעצמי שאני בהופעת מוזיקה שבאתי אליה מרצוני, ולא בתור ללחם בסומליה.
שלמה בר מהברירה הטבעית הצטרף לתפוחים ונתן תוספת נאה ומלאת אנרגיות להרכב. בגילו המתקדם הוא בכושר שיא. למרות ההנאה הצרופה מהנגינה של התפוחים ומהתוספת של בר, ה”ברירה הטבעית” הכריעה אותנו: אחרי שהוא ירד מהבמה, הוכרענו ונסוגנו אל מאחורי הבר.
את הקאבר המעולה ל On a Plain של נירוונה כבר שמענו מרחוק. גם האחים רמירז נשארו בבחינת חוויה קולית בלבד.
בדרך החוצה רכשתי את האלבום השלישי של הלהקה, שהיה חסר לי באוסף. שמחתי לראות שמחירו שם היה 40 שקלים – מחיר שווה לכל נפש. השתכנעתי שהלהקה אינה שותפה לחמדנות המכוערת של הקומפורט 13 שאירח אותם.
קומפורט 13 מנצל את הקהל המטומטם (גם אני חמור)
בגדול, אין לי בעיה שהמקום ירוויח: מחיר כניסה גבוה? סבבה, אני אשלם. בא לי דרינק? אני אשלם. אבל תנו שירות סביר! הצפיפות המוגזמת לא רק שלא איפשרה לרקוד, אלא גרמה להתעסקות מתמדת בהישרדות במקום.
אני מקווה לראות את התפוחים במקום שמכבד את הקהל הנאמן שלהם.
אני מקווה שהבעלים של הקומפורט 13 ישנו את דרכיהם המכוערות.
לצערי, האשמה היא גם על הקהל, ובמיוחד עליי. לפני כשנתיים וחצי כתבתי בפוסט איך להרוס הופעות על הופעה של התפוחים של הקומפורט 13, אז סבלתי מהצפיפות הנוראה ולא נשארתי עד סוף ההופעה.
לא חוזר לשם. נשבע!
