Things and stuff – Yohay Elam שטויות בשתי שפות – יוחאי עילם
קולנוענים צעירים המגיעים ל”סדנאות קולנוע תל אביב לוס אנג’לס” מחפשים בית חם להתארח בו בין התאריכים 3-13 ביוני.
נתבקשתי לעזור בהפצת הבשורה על גיתית, יקירת הבלוג. אז הנה לכם עוד פרטים:
באמתחתנו: בנים, בנות, מעשנים, לא מעשנים, צמחונים, אמריקאים, אלרגיים לחתולים
רק תגיד/י לנו מה את/ה מעדיפ/ה!
אירוח במאי צעיר בביתך מקנה לך כניסה לכל ההרצאות הפתוחות של הסדנאות, המסיבות והקוקטיילים חינם אין כסף.
ליצירת קשר 03-6407449 הדר או ליאור
ta-la@tauex.tau.ac.il
אנא, הסבר פניך לתייר!
יש גם אתר אינטרנט
מרצ היא מפלגה מאוד דמוקרטית, ואף מתגאה בכך. בצדק. מפלגת השלטון שלנו לא בחרה את היו”ר שלה, המשוחת, אהוד אולמרט. כן, הוא עדיין ראש הממשלה.
מרצ קיימה רק לפני חודשיים פריימריז לראשות המפלגה, בהם זכה חיים אורון, ג’ומס. במרצ לא מסתפקים בבחירות רק ליו”ר ולרשימה לכנסת, אלא גם מקיימים בחירות לראשי הסניפים, ההנהלה וכו’.
בבחירות הפנימיות בתל אביב, היתה לי דעה ברורה: אני מצביע למיטל להבי. התלהבתי מהפעילות הנמרצת של להבי במועצת העיר, ורציתי שהיא תוביל את מרצ. אין זה אומר שאצביע עבור המפלגה בבחירות המקומיות, אבל בהחלט רציתי לחזק מועמדת מלהיבה כמוה. נימוקים מלומדים יש אצל לרמן.
לצערי, כשהגעתי לקלפי שלי, שמי לא הופיע ברשימה. עליתי לבירור אצל האחראי. בדיקה נוספת העלתה שאני לא רשום. זה היה מתסכל מאוד.
אם שילמתי דמי חבר אבל לא הייתי רשום בתל אביב, דיינו.
אם הייתי רשום בתל אביב אבל לא קיבלתי הודעה לבוחר, דיינו.
אם קיבלתי הודעה לבוחר, אבל לא וידאתי שהכל תקין, דיינו.
אבל איש יקר בשם נמרוד ברהע אף דאג לודא שאני רשום.
בשבועות האחרונים התקשרו אליי סוקרים ממכונים שונים בנושא הבחירות האלה. הכל היה לשווא.
יצאתי בידיים ריקות מהחדר.
סביב חדרו של האחראי. התאספו אנשים נוספים שנתקלו בשוקת שבורה והם לא רשומים. הבחירות ממשיכות להתקיים בזמן כתיבת שורות אלו, ושעות אלה הן בוודאי שעות השיא של הפעילות. מסקרן אותי האם התופעה אכן רחבה כפי שהיה נדמה לי.
אני מקוה שמיטל להבי תנצח גם בלי הקול שלי, ואני מקוה שמדובר ברשלנות ולא במעשה זדון.
אמנם זה היה רק ליום אחד, אבל זה הפתיע אותי. איפה הייתם כל השנים? בכלל לא ידעתי באיזה יחידה אני. בטח לא ניחשתי מה היא עושה. עכשיו אני קצת יותר בענינים. זה לא ממש מענין.
חוץ מלבישת המדים המגעילים, זה לא היה נורא. אבל הבטיחו לי עוד ימי מילואים בהמשך. יש.
מכירים את הביטוי “מהרמטכ”ל ועד אחרון החיילים”? תמיד ראיתי את עצמי כאחרון החיילים, מקסימום יש עוד איזה שניים שלושה חיילים אחרי. לא אחרי לצנחנים…
אז אם פתאום נזכרו בי, כנראה שמצבנו חמור ביותר. אז בקיץ הזה תהיה מלחמה?
ממש לא בפעם הראשונה, מצלמים פרסומות בשכונה שלי. לא רק שהם עושים פרסומות לסימום ההמונים, הם גם מבטיחים שיבושי תנועה ואפילו לא כותבים מיהם. רק מודיעים בפתק בכניסה לבנין.
כשמפקיעים כך את המרחב הציבורי, אני חושב שבמינימום הם היו צריכים להזמין את תושבי השכונה למוצרים חינם.
כשבבנין ממול עשו מסיבה גדולה, הם לא רק התנצלו על הרעש, אלא הזמינו את כל השכונה למסיבה. מבחינתי זה מאפשר לי מצב של If you can’t beat them, join them.
לפחות הם לא מהבהבים במשך חודש…
באופן רשמי, עליית המחירים בשנה האחרונה היתה בסביבות 3-4%. לי יש תחושה שהמספרים גדולים בהרבה:
כמה דוגמאות מהחיים שלנו:
בקניה רגילה במכולת, נדמה שמחירי כל המוצרים עולים. 100 ש”ח קונים פחות אוכל. נכון, אינני כלכלן, ולא ערכתי רישום מסודר של המחירים. זאת בעיקר תחושה. אולי עם הזינוק הצפוי במחירי האורז, נראה גם קפיצה בנתונים הרשמיים.
האם אני היחיד שחש שהמחרים עלו בשנה האחרונה בהרבה יותר מ 4%?