איך המפונקות הלכו לאיבוד?

כששמעתי על שלושת הבנות שאבדו בפרו, הייתי בטוח שהן עשו איזשהו טרק אתגרי לגילוי עוד עיר אבודה של בני האינקה. מסתבר שלא. הן עשו את אחד המסלולים הפופולריים במדינה – טרק הסנטה קרוז. קצת הופתעתי.

חוץ מהיותו פופולרי ומלא מטיילים, סנטה קרוז הוא גם טרק קל למדי. בכתבה מצויין שהוא אורך חמישה ימים. הקבוצה שהיתה איתי ואנוכי עשינו את הטרק בארבעה ימים, כאשר ביומיים האחרונים סיימנו ללכת בשעות מאוד מוקדמות. נכון, הקבוצה לא חיכתה להם כשהן הלכו ל”שירותים”. ובכל זאת, המסלול מסומן היטב, כך שגם אנשים שלא הולכים עם קבוצה מאורגנת, מצליחים לעשות אותו ללא כל קושי. יש רבים כאלה.

עוד הפתיע אותי, שהיה ברשותן טלפון לוויני. העסק הזה יקר במיוחד. לא ידעתי שמשתמשים בטלפון שכזה. טוב, הן רצו להזמין חילוץ של מסוק מטעם משרד החוץ. מי היה אמור לשלם על זה?

תמיד נראה שחילוץ מוסק הוא משהו למקרים מאוד קיצוניים, לא לטרק קליל שכזה.

בכל מקרה, הנה תמונה מהטרק…

סנטה קרוז
לחיצה על התמונה תראה עוד תמונות מהטרק ומאיזור ווראס.

חווית מוסך מתקנת – מוסך לצי בבאר שבע

כשאני בא למוסך, הפרצוף הלבן והממושקף שלי גורר את הביטויים המקובלים “נפתח, נראה”, “זה יוצא בערך X, לא כולל עבודה” (ובטח לא כולל מע”מ), “אוטו שלך, לא תשקיע בו?”, “את זה צריך להחליף, אחרת פייי…”.

ובכן, הפעם היתה לי חוויה שונה. הגעתי למוסך, ואמרתי שאני רוצה לעשות לו טיפול עשרת אלפים. הם הסתכלו קצת על האוטו, והדפיסו לי הצעת מחיר, שכללה מחיר סופי, שכולל עבודה ומע”מ. כיוון שאני לא מבין מה כתוב שם, והמחיר נראה סביר, השארתי את האוטו לטיפול, מופתע מהצעת המחיר המקדימה.

כשחזרתי לאסוף את החוויה, ושלפתי את כרטיס האשראי לשלם, ההפתעה היתה כפולה: המחיר הסופי היה נמוך מהמצופה. לא סתמתי את הפה, ושאלתי איך ייתכן שהמחיר ירד. הם טענו שהיה איזה חלק שלא היה צריך להחליף, אז הם השאירו אותו, והורידו במחיר.

יצאתי מהמוסך בתחושת ריחוף קלה, לא מאמין שזה קורה לי.

למי שמתענין, מדובר במוסך “לצי” בבאר שבע, נמצא מול מרכז הקניות ביג.
כן, יש דבר כזה, גם לצי, וגם באר שבע.

כאילו, כאילו, כאילו. די!

ואז כאילו באתי, וכאילו הוא אמר לי שלום וזה, ואז כאילו ישבנו כאילו בכיף, וכזה דיברנו כאילו על כאילו כל מיני דברים כאילו. ואז הוא כאילו בא לי בקטע כאילו של: כאילו ואללה, אני כאילו חייב לזוז, והוא כאילו קם והלך. כאילו ואללה, מה הקטע שלו. כאילו?

יותר מדי אנשים בסביבה שלי עושים שימוש יתר במילה “כאילו”. לפעמים אני מוצא את עצמי שומע רק את המילה כאילו ולא את תוכן הדברים הממוסך. בהמון מקרים אני מוצא את עצמי מתחיל לספור את מופעי המילה. לעתים אני מאבד סבלנות ונוזף: “זה כאילו או באמת?” או “אני לא מצליח להבין כלום. אני שומע רק כאילו!”.

האם המילה “כאילו” היא מעין מילת קישור סתמית אוו שהיא משמת לוירטואליזציה של תוכן הדבריםו וטשטוש בין מציאות לדמיון? האם המילה הותיקה עשתה קאמבק אינטנסיבי, או שזה רק אני שפיתחתי למילה הזאת רגישות יתר לאחרונה? האם זו השפעה אמריקאית של המילה like ?

הנה מאמר מאוניברסיטת קולומביה מלפני כשלוש שנים שעוסק בשימוש ב like שעבר מבני הנוער אל הסלבז, ואפילו אל הנשיא בוש. טוב, מה הם ציפו ממנו…
הנה תמונה מתוך הכתבה שמהיאה דוגמא מקמפיין ה “Anti-like” שנעשה באוניברסיטת סן דייגו.
ובעברית: אל תישמעו טיפשים, הפסיקו להגיד “כאילו”!

אל תישמעו טפשים, הפסיקו להגיד כאילו

פרטים נוספים בכתבה. הקרדיט לתמונה מגיע ל Jesse Ruderman (אני מקוה שאני לא מפר פה זכויות יוצרים)

FTP איטי אצל הרבה ספקיות אינטרנט כבר מעל לשבוע

בשבוע האחרון, אני חווה בעיות קשות עם שירות העלאת והורדת הקבצים אצלי. במקום 5 מגה-ביט שהם כ 625 קילו-בייט אני מקבל קצב הורדה של 12 קילובייט במקרה הטוב. אני לא מצפה למקסימום כמובן, אבל לא לכזאת זוועה.ו 

גם העלאת קבצים ב FTP צולעת בקצב של כ 3 קילובייט במקום להתקרב למקסימום של 32 קילובייט (256 קילו-ביט). התופעה חוזרת על עצמה בשתי שירותי hosting שונים, שניהם בארה”ב. אין בעיה עם FTP מקומי, גלישה או העברת קבצים ב HTTP .

בהתחלה חשבתי שהבעיה היא רק אצלי, אבל משיחות עם ספק השירות שלי התברר שהתופעה היא כללית, ונוגעת לפחות אצל שתי חברות גדולות נוספות.

מרגיז אותי שזה נמשך כל כך הרבה זמן ללא פתרון. מענין אם יהיה פיצוי כספי בגין התקלה המתמשכת.

כרם הענבים

ענבים, או גרייפס בלעז, הוא אגרגטור רסס, אבל קצת שונה. לאחר סגירת וובסטר, קמו די הרבה אתרים האוספים פוסטים מבלוגים בעברית. אין ספק שהקמת וובסטר על ידי חנן כהן היוותה פריצת דרך עבור התוכן העצמאי בעברית, או ה”בלוגוספרה”. יורשי העצר טובים ומשוכללים יותר.ו 

בכרם הענבים, השוני המשמעותי הוא בעמודה השמאלית בה יש את המלצת העורך. קצת מגע אנושי למכונה האוגרת פוסטים מוסיפה המון לטעמי. קוביית האקטואליה מקשרת בין נושאים חמים על סדר היום לבין הדיונים עליהם בבלוגים. בנוסף, ניתן לעשות התאמה אישית של הכרם, ואף להוסיף מקורות חיצוניים. כלומר, יש בפנים קורא RSS פרטי.

מבחינה טכנית, המערכת פותחה באופן עצמאי על ידי בעל האתר אביעד קדרון בטכנולוגיית דוט נט. האגרגטורים האחרים,ו מבוססים על מערכות של גרגריוס, דרופל או וורדפרס. כל הכבוד על הפיתוח העצמאי, ואני גם שמח שיש בעולם הווב 2.0 הישראלי גם קצת NET. ממנה אני מתפרנס, ולא רק PHP וחברו הטוב MySql.

עוד קהילת תוכן עצמאית בעבריתו ראויה לציון היא ישראלוונטי, שיש לה גם גרסה אנגלית. העיצוב מושקע, אפשר לראות מה פופלרי בזמן האחרון ובכל הזמנים (פוסט שלי על המסעדה האתיופית חבש נמצא במקום השני – יש!), יש קישורים למאמרים רלוונטיים ועוד.

נראה שהכלים האלה יעזרו לבלוגרים לתפוס מקום קצת יותר קרוב לקדמת הבמה של התקשורת בארץ. בניגוד לארה”ב,ו תוכן עצמאי הוא עדיין די בשוליים.