מעשה במעסים

רוצים מסאז’? אין בעיה – יש סבסוד של כללית מושלם. אין משלים מושלם? לא נורא – 155 שקלץ והגב שלכם משופץ. ואחרי שהגב שלכם משוחרר, ואתם מרגישים טוב, יוצא לכם לחשוב לאן הולך הכסף?

ובכן, הכסף שלכם הולך לחברת “כללית משלימה” – חברת בת מופרדת של שירותי בריאות כללית. אבל רגע, מה עם הבחור או הגיברת שעמלו? אז זהו, שהם מקבלים הרבה הרבה פחות.

כמובן שהמתווך צריך לגזור עמלה, אבל לא לגזול. ואם ביטלתם בגלל משהו? לא נורא – לא תשלמו. אבל גם המעסה לא יקבל שקל על ביטול הזמן. הפסקות? על חשבנכם. וכך זה נמשך.

בקיצור, כללית משלימה דופקת את העובדים. אל תדאגו, זה התחיל לפני המיתון…

אבל הם לא חלשים לחוד, אלא חזקים כאיגוד. העובדים התאגדו ונכנסים למשא ומתן מול ההנהלה למען שיפור תנאיהם. הם התאגדו דרך ארגון העובדים הדמוקרטי כח לעובדים.

האתר המתחדש של כח לעובדים עודנו בפיתוח (בו גם אני מעורב), ובינתיים נרתמתי להקים להם בלוג שיתעד את מאבקם.

אז קבלו את

בידיים שלנו -ו בלוג איגוד עובדי/ות כללית רפואה משלימה

אם הכל יתנהל כשורה, הבלוג ישמש כזירה למאבק, יפרה אותו ויקדם אותו. מי ייתן ומאבקם יצליח והם יזכו לעבוד בכבוד.

מההיכרות האישית שלי איתם, מדובר באנשים ישרים והגונים שבסך הכל רוצים להתפרנס בצורה מכובדת – לא יותר.

בלוגרים – רוצים לעזור? תנו לינק.ו זה בידיים שלנו.

השפעת המלחמה על ההצבעה שלי

מלחמה לא מתקיימת בחלל ריק. אי אפשר באמת לעצור את קמפיין הבחירות כפי שהכריזו המפלגות. וגם אני, אזרח מהשורה מושפע מהמלחמה. ההשפעה ניכרת גם על כוונות ההצבעה שלי.

ובכן, מי שזוכה לנקודות הוא דב חנין, ומפלגתו, חד”ש. הם היחידים שהתנגדו למלחמה לפני פריצתה (יותר מפעם אחת), ומיד לאחר התחלתה.

מרצ

מי שמאבד נקודות הם מרצ וחיים אורון, שתומכים במלחמה. הם די מאכזבים. טוב, גם במלחמת לבנון השניה הם גמגמו, תמכו במלחמה, ושינו את דעתם רק לאחר שההסתבכות היתה עמוקה.ו 

לא חבל עוד פעם לחזור על אותו סיפור? ג’ומס תתעורר דחוף!

התנועה הירוקה-מימ”ד

ומה עם התנועה הירוקה-מימ”ד? תקנו אותי אם אני טועה, אבל בינתיים לא שמענו מהם כלום. אי אפשר לרוץ אך ורק על היטקטים הסביבתיים והחברתיים. הם חייבים להביע דעה בענין המלחמה בעזה. גם זה דחוף.ו 

ושוב, תקנו אותי אם כבר יש תגובה. בינתיים האתר שלהם נפרץ על ידי האויב.

ומה עם מפלגת העבודה. אין לי מה להגיד על השותף הבכיר למלחמת הספין, חוץ מלתמוך בשוקי, ולהצטרף לקריאה לרסק את מפלגת העבודה.

ו 

לא מנהיג על רקע מקום מגוריו
לא מנהיג על רקע מקום מגוריו

ו 

צוטטתי היום ב ynet, וזה עושה לי נעים לאגו. חבל שזה מביא לשטף תגובות נאצה בפוסט שלי מאתמול, על ההפגנה נגד המלחמה בעזה..ו 

למישהו יש עצה איך להתמודד עם התגובות העוינות? בינתיים אני נותן להן לזרום ולא מגיב.

עדכון: הכתבה בה אני מוזכר ירדה מהעמוד הראשי בווינט. קצב התגובות העוינות בירידה…

שבעה דברים שלא ידעתם עליי

מזמן לא היתה משחקיאדה בבלוגוספירה. הנה השטויות שכתבתי במשחק הראשון בו השתתפתי. הפעם תוייגתי על ידי מיכל, לכתוב שבעה דברים שלא ידעתם עליי, ולהעביר את השרביט הלאה לעוד שבעה אנשים.

אז ככה:

  1. סעיף אחד: אני מופיע שוב, באחד בינואר! והפעם זה יהיה בפרילנד, אלנבי 47. עמית המתופף יתופף בכל השירים, שעברו עיבודים. הקאברים גם הוחלפו, והפעם אני גם שר אחד מהם! על כל שאר השירים ינצח ליאור, שכתב את כל החומר המקורי המשובח. אני עוד אקדיש פוסט לפני המאורע + אירוע פייסבוק + ניג’וסים.
  2. בדרך כלל אני הולך לישון לקולות קרייני ה BBC World Service. הקריינים הבריטים הרגועים מחליפים לי את המחשבות ועוזרים להירדם. אין כמו דיווח על כשלון שיחות הפיוס בזימבאבווה כדי להכניס אותי לתוך השינה.
  3. השבוע התחלתי קורס בישול בירה ביתית. היה כיף גדול! כל הפרטים כאן.
  4. יש לי אוסף שנקלים מאוד מכובד. כמעט אספתי 100 מטבעות! כשמכספי הפנסיה שלכם ייותרו רק תדפיסים, אני אוכל לקרוע את העיר עם אוסף השנקלים הבכיר שלי.
  5. נכשלתי בלהחליף נורה. כן, ככה זה גברים מודרניים. שברתי אתו נורת ההלוגןו כשניסיתי להכניס אותה לבית המנורה. עבר שבוע מאז, וטרם קניתי נורה חדשה. אני מתמודד. זה פוגש אותי במקום מאוד לא פשוט.
  6. ולחיזוק האגו הגיקי שלי: אם תכנסו ל google.com ותקישו את האותיות יוח, גוגל כבר יציע לכם את שמי המלא (דפיקות גאות על החזה). מנגד, אם מקישים יוחאי בגוגל ישראל, הוא לא מציע את השם שלי. יש עוד לאן לשאוף…
  7. בום! אההה, זה משחק אחר. אני אוותר על אייטם שביעי. זה ייצא משעמם. אני מקוה שששת האייטמים מספיק מענינים…

ועכשיו אעביר את השרביט הלאה, ותסלחו לי אם כבר קיבלתם אותה ממישהו אחר (ערכתי בדיקה שטחית בלבד)ו :

שרון, ואנדר, הוטרינרית המשוגעת, האופנן, עירא, רואה שחורות, ונדב.

עוד כמה משחקי עבר:

בטח היו עוד. יאללה, שחקו!

בלוגים זה כל כך 2007

קצב הכתיבה ירד,ו על קורא ה RSS איבדתי שליטה מזמן, ולבלוגים החביבים עלי אני פשוט נכנס באופן ישיר, ומגיב שם פחות. רק אני ככה? או שגם אתם?

ההסבר הכי מתקבל הוא שהמדיום הזה היה באופנה, ועכשיו יש עייפות מסויימת ממנו. לדעתי זאת לאו דווקא עייפות מהטרנד הזה, אלא עלייה של פעילויות רשת אחרות, שדורשות הרבה פחות זמן ומאפשרות סיפוק מהיר.

אני נהייתי Facebookally Active. תמיד טענתי שפייסבוק הוא אתר מצוייןו בשביל אירועים: לדעת עליהם, לראות מי בא ואף לארגן. גם נושא תיוג התמונות שם תמיד היה להיט. השימוש שלי היה משמעותי, אבל לא מטורף.

מאז שאנשי הבוקפייס הוסיפו את האפשרות להגיב לסטאטוסים, הפעילות שלי (ולא רק שלי) גברה שם מאוד. זה אשכרה מאפשר לשמור על קשר עם אנשים! אני לא מדבר על חברים קרובים, שאיתם הטלפון שימושי, ואף נפגשים פנים אל פנים (!), אלא על המעגל השני (שםו מדברים ונפגשים פחות)ו ובעיקר על המעגל השלישי.

אני לפעמים כותב מה אני עושה עכשיו, מצטט משירים ובעיקר כותב שטויות. הסטאטוס האחרון שלי הוא Saturday is the Queen and I’m the joker. תרגום לביטו בכיר בעברית 🙂 אני רואהו בקרב חוג ה”חברים” שליו עדכוני סטאטוס שונים ומשונים. אני כל פעם מופתע לגלות גילויים אישיים ורגשיים מכמה ממכריי.

מאז שיש את הפיצ’ר הזה, הקשקושים בפייסבוק באים גם על חשבון הבליגה. פייסבוק זה 2008.

ומה יהיה ב 2009? אני מהמר ש LinkedIn – הרשת לקשרים מקצועיים, תתפוס מקום הרבה יותר נרחב. כבר עכשיו אני מקבל יותר בקשות חברות שם וכן בקשות להמלצות – Endorsements. עם התגברות המשבר הכלכלי, לינקדאין הזה יתפוס יותר ויותר. זה ההימור שלי.

ומה עם הבלוגים? אני מאמין שאני עוד אכתוב שנים רבות, ושבלוגים ימשיכו להיות בענינים עוד זמן רב. אמנם עכשיו הם לא תחת הזרקור, אבל יש להם ויהיה להם מקום נכבד בתקשורת האישית, הפוליטית וכו’.

רגע, שכחתי את טוויטר: אני לא משתמש בזה, אבל יש לי תחושה שהשימוש גובר. גם זה כלי למסרים מיידיים בתפוצה רחבה. זה עובד?

קצת לייט בלוגינג על וורדקאמפ 2008

אני כנראה האחרון שכותב על כנס וורדקאמפ 2008, מזמן. אז אני בלייט בלוגינג ולא בלייב. לייב זה החיים. טוב נו, אין לי לאפטופ…

אז קודם רוב תודות למארגנים ובראשם נעה וטל. הכנס תקתק בצורה מרשימה. ההרצאות היו מגוונות ומענינות, והאורחים השונים שהם משכו לאירוע אפשרו מינגלינג מהנה – וזוהי בעצם המטרה המשנית שהופכת לעיקרית בכנס בלוגרים…

הפעם נטלתי חלק יותר פעיל באירוע. בשעות הבוקר, בהרצאתו המענינת של צביקה ג’רבי, גיליתי המון דברים על סטטיסטיקות. אני מאוד אוהב סטטיסטיקות, וזה כיף במיוחד שאיש מקצוע מדגים את הדברים האלה על הבלוג שלי! עכשיו נותר רק לכתוב יותר ולהעלות את הטראפיק.

קרדיט תמונה: עירא אברמוב

ואחרי ארוחת הצהריים, השתתפתי בפאנל בנושא בלוגינג ופוליטיקה שהנחה יהונתן קלינגר. לצדי בפאנל היו מר לרמן, צביקה בשור (סיטידב) וח”כ מיקי איתן מהליכוד (רחמנא ליצלן). ו אחרי שהתפקדתי לקדימה, לשבת לצד ח”כ מהליכוד כבר לא נראה לי מזעזע במיוחד. השלב הבא הוא הצטרפות לנער הגבעות. בכל מקרה, אני הוזמנתי כאיש עבודה שחורה.

בהתחלה היו יותר מדי הסכמות על הבמה. אמנם העברנו מסרים מעודדים על מעורבות חברתית באמצעות הרשת, אבל היתה חסרה קצת מחלוקת. בהמשך נהיה בהחלט מענין, והשאלות של הקהל הסקרן הותירו טעם של עוד.

בסך הכל הפאנל היה מאוד כיף וגם מעשיר. שמחתי לקבל תגובות חיוביות לפעילות העניפה של עבודה שחורה, בה אני בורג קטן.

המשך הכנס היה בעיקר מינגלינג בשבילי. כרגיל, היה כיף לפגוש אנשים יקרים מהקהילה, ומסתבר שעדיין יש כאלה שפגשתי בפעם הראשונה. כיף גדול!

הרשת מלאה בסיכומים יותר מעמיקים. זה הסיכום האישי שלי. אני מקוה שהמסורת המבורכת תמשיך.