משחקים תופסת בבלוגוספרה

סומנתי על ידי מרג’ במשחק ה tagging של הבלוגוספרה. עכשיו מוטל עליי לכתוב חמישה דברים שלא ידעתם עליי ו”לתייג” 5 אנשים נוספים. אני אתחיל מהמוטיב של מרג’:ו ו ו ו ו ו ו 

  1. בכיתה י”א חבר שלי ואני הורחקנו לצמיתות משיעורי ספרות, אחרי שהפרענו באופן סדרתי. ההחלטה בוטלה תוך שבוע (אולי כי היינו מיודדים עם הבת של המורה).
  2. עדר של כבשים התנפל עליי בעת מילוי משימה צבאית. המשימה היתה להאכיל אותן.
  3. כבר לפני כשנתיים פתחתי בלוג בישראבלוג די מדכא, אבל הוא לא נמשך יותר מחמישה פוסטים, ונטשתי אותו.
  4. אני אוכל כמעט הכל. יש דברים שאני אוהב יותר (חיות וחריף)ו ואוהב פחות, אבל הכל נכנס לפה.
  5. אני תל אביבי מלידה (זן נדיר), אבל לא ממש גדלתי כאן (מאוד לא פשוט).

ועכשיו אעביר את הלפיד: יונית, עופרניקוס, עידן דורפמן, גיא ווסט, עידן גזית.

זאת בחירה אקראית מתוך הבלוגים שאני קורא, ושלא ידוע לי ש”תויגו”.

ועוד משהו קטן: אתמול הטפתי לשימוש בפלאגין תגובות למייל, והוא ממש לא עובד, וזה מדכא אותי. גם אחת מתוכנות הסטטיסטיקה לא עובדות, וה FTP זוחל.ו גם החיים לא משהו! בקיצור, אני מתכוון להכניס את הבלוג למוסך, לעבור ספק, לשדרג את גרסת הוורדפרס, להחליף עיצוב, ועוד שינויים. אז אם בימים הקרובים דברים פה לא יעבדו, אז זה בכוונה!

פלאגין תגובות למייל – חשוב שיהיה בוורדפרס

RSS זה דבר נפלא לעקוב אחרי בלוגים. אני מוסיף את הבלוגים שאני קורא בקביעות לקורא הרסס שלי, וככה מתעדכן על הנעשה בבבלוגים אחריהם אני עוקב.ו ו ו ו ו ו 

אבל תגובות? זה כבר לא מתאים למרסס שלי. לא כל תגובה בכל פוסט מענינית אותי. מתי התגובות מענינות? כשאני מגיב לפוסט. אם הגבתי, כנראה שהפוסט ענין אותי, ואני מעונין לקרוא תגובות נוספות.

בשביל זה יש את תוסף התגובות למייל. אני הוספתי את התוסף מזמן (לא שיש כאן יותר מדי תגובות). אני נהנה ממנו לדוגמא בבלוג החומוס הטעים. מאידך גיסא,ו בבלוג הכיפי שלו שרון, אני מוצא את עצמי מרפרש את הדף שוב ושובו בציפיה לתגובה משעשעת.

הפלאגין מוסיף צ’קבוקס (תיבת סימון)ו מתחת למנגנון התגובות. סימון שלו יאמר למערכת לשלוח לכותב התגובה אימייל כשמגיעות תגובות חדשות. כמובן שאפשר להסיר את עצמך מרשימת התפוצה של התגובות לפוסט. אגב, זה קיים בישראבלוג.

בקיצור, אני מוצא אותו מאוד שימושי ויעיל גם לבלוגר וגם לקוראיו.

הפלאגין האורגינל

הגרסה העבריתו , אותה תרגמה אח”י דקר.

וממש בזמן כתיבת שורות אלו קיבלתי אימייל על תגובה חדשה ומענינתו אצל אח”י דקר. גרייט סאקסס!

מדורת השבט הבלוגוספרית

בימים האחרונים אני מוצא את עצמי נשאב יותר ויותר לבלוגים חברה’תיים. תוכן הפוסט הוא רק טריגר לשיחה קולחת, משעשעת וכיפית בין המשתתפים. מתקשקשים שם על כל מה שמענין: סקס, אלכוהול, דייטים, חוסר המשמעות בחיים, ומה לא. יש עוד המון נושאים, אבל בחרתי את אלה.ו 

המוקד העיקרי הוא אצל מרג’, המתגרה ומאתגרת את מגיביה, ומגיבה בכל הבלוגים השכנים. השכונה היא בעיקר בלוגלי, אבל לא רק. בין המשתתפים הערים (או המלנקקים): מרסלו, נתי, אתון, ליאור, דוד אבוטבול, עידית, לוטה בערפל, אח”י דקר, הכלכלן המתוסכל, ליאור, שיןו ובטח שכחתי עוד כמה. דוגמא בולטת לאקשן נמצאת בפוסט הזה.

מדורת השבט

למה אני נמשך למדורה השבט ? פעם הייתי מבלה את עיקר זמני באיזורים אחרים של הבלוגוספרה: בבלוגים פוליטיים. כנראה שכשהמצב כל כך מדכא, אני מעדיף לברוח מהפוליטיקה. בנוסף, השיחות בתגובות מהנות, כנראה בזכות איכותם של המשתתפים, תחומי הענין המשותפים שלהם, וטווח הגילאים התואם.

בלוג החבר’ה המקורי הוא הגלוב של יובל דרור ושלושת שותפיו. יש שם המון פוסטים מענינים ודיונים ערים בתגובות. לי אין שם את תחשות הנוחות שיש לי אצל מרג’. החבר’ה שם יותר סגורים לטעמי.

בלוג החבר’ה, מדורת השבט או Stammtisch בגרמנית הוא תופעה מענינת שאני חושב שפספסנו באל-כנס הבלוגרים.

אם בבלוגי חבר’ה שכאלה המשתתפים מתרחקים במהירות מנושא הפוסט, מפטפטים על כל מיני דברים, ויוצרים חברותא, אז יש רק הבדל דק בלוג חבר’ה לבין פורום. אולי לדוקטור בלוג ישו תשובות…