גם הלב שלי עם לב

כמנוי של קולנוע לב, וכתושב לשעבר של רמת אביב, גם אני לא יכולתי לשתוק על סגירת הקולנוע בשכונה. אמש השתתפתי בהפגנה שנערכה מול קניון רמת אביב. עם שלטים ולפידים, עמדנו מול הכניסה לקניון:

הפגנה נגד סגירת קולנוע לב

הקולנוע דווקא רווחי, ומשלם דמי שכירות נאים. אפריקה ישראל, בראשות לב לבייב, רוצה להרוויח יותר. עוד חנויות בגדים = עוד הרבה כסף. תושבי השכונה, בראשות ערן נויפלד התארגנו למניעת סגירת הקולנוע.

קולנוע לב ברמת אביב הוא בית הקולנוע האחרון בצפון תל אביב. הוא משמש בני נוער נטולי מכונית שלא יכולים להגיע לסינמה סיטי. הוא משמש סטודנטים צעירים. והוא גם משמש אוכלוסיה מבוגרת רבה. אחד הדוברים אמר שבשביל הגמלאים, ההתארגנות לסרט, ההליכה לקולנוע, הצפיה בסרט, וכמובן השיחות של אחרי, הן בעלות ערך רב לאוכלוסיה המבוגרת. אירוע התרבות הזה שובר את שגרת יומם.

לאחר כמה נאומים וקריאת סיסמאות, כיבינו את הלפידים וניסינו להיכנס לקניון. המאבטחים התארגנו לחסום את הכניסה. חלק מהמפגינים הצליחו להסתנן למרות שהמאבטחים דחפו ורמסו אותם. מרגיז שהמאבטחים, עובדי חברת שמירה שלא זוכים לשעות נוספות, פנסיה או חלילה לעבודה רצופה שתאפשר פיצויים, הם הכלבים המשוסים של בעלי ההון.

ניסינו להיכנס לקניון דרך כניסה אחרת, אבל לא נתנו לנו. זהו. סימנו אותי. אין יותר קניות בקניון רמת אביב. אבוי! השוטרים שהגיעו לבדוק את המצב הסבירו לנו שכמות האנשים מהווה “התקהלות בלתי חוקית” ומפרה את הסדר. הם הציעו שנבקש רשיון להפגנה הבאה ואז נזכה לאבטחה. יש לציין שהם היו מנומסים.

בעיות

אני מקוה שעם קשר, או בלי קשר לבלגאן שהיה בסוף, התקשורת תיתן מספיק במה לנושא. כמות המפגינים לא חשובה. אופן הסיקור התקשורתי חשוב ביותר, ויכול להשפיע על ההכרעה בענין הקולנוע. אני מקוה שלא מאוחר מדי.

אחרי התפזרות ההפגנה, עלינו כולנו במעלה הרחוב לקופי טו גו. לפחות שם, המלצרים טענו שהם מרוצים מהישגי השביתה. חבל שהשירות היה אטי…

Comments are closed.