שלום לשלום עכשיו

ושוב הייתי בהפגנה נגד המלחמה.ו  אבל הפעם, סוף סוף, זה היה שונה. הנה כלו התמונות.

ו 

היום בבוקר, שלום עכשיו יצאה עם הודעה לתקשורת שהיא גם במחנה המתנגדים למלחמה. לקח להם חודש, וזה קצת חבל. לי זה לקח שלושה ימים לעבור מתמיכה בתגובה חריפה כנגד פעולה מלחמתית, לעבר ביקורת הולכת וגוברת על ההנהגה שלנו. הצטרפות שלום עכשיו היאו בשורה משמחת. אמנם הסיסמא “שלום עכשיו” לא ממש רלוונטית כרגע, אך המותג, המזוהה עם הפגנת ה 400,000 המפורסמת ומושרש עמוק בתודעה הישראלית, הוא בעל ערך עצום. בנוסף להימשכות ומחיר המלחמה, עכשיו יש גם סיכוי שמתנגדי המלחמה ימשכו בעצמם עוד מתנגדים. כבר עכשיו רואים איזשהו שינוי בסקרים.

ובהפגנה עצמה, כבר היה שינוי. במקום הדגלים האדומים, דגלי פלסטין, סמלי האנרכיסטים ועוד כל מיני מתחנגלים, היו הפעם דגלי ישראל לרוב. בלטו גם שלטים של שלום עכשיו ומרצ. ההפגנה היתה קטנה, והתפרסה על המדרכות הצרות של רחוב קפלן בתל אביב, מול הקריה. זה בסדר, זה היה יחסית ספונטני, והיתה מספיק תקשורת לסקר את זה. אני סומך על שלום עכשיו שיוכלו להפיק הפגנה הרבה יותר גדולה, אולי בכיכר רבין. אולי כבר לא נצטרך…

נדמה לי שזה כבר היום ה 31. מנין ההרוגים הכולל של אזרחים וחיילים כבר עבר את ה 100. בצד השני גם מדברים על זה שעברו את ה 1000 . התוצאות המדיניות של המלחמה די ידועות מראש: פריסת צבא לבנון ו/או כח בינלאומי בדרום לבנון, כולל חות שבעא / הר דב. בנוסף כנראה שתהיה עכשיו או אחר כך עסקת חילופי שבויים. כל מה שיקרה עד הפסקת האש היא הקזת דם מיותרת, ושריפת כסף מיותרת. המחיר הכלכלי, גם אם כרגע לא מורגש בהייטק באיזור המרכז, הוא כבד מאוד באיזור הצפון.

הדיווחים המדיניים השבוע היו נדנדה בין תקווה לייאוש.