איך להרוס הופעות

הייתי בשתי הופעות של להקות מצויינות, שנתנו הופעות מצויינות, אבל כשההפקה חלשה, זה יכול להרוסו  גם את המוסיקה הכי טובה…ו ו ו ו ו 

ההופעה של התפוחים, שקידמתי לפני שבועיים היתה מעולה. ההרכב הגדול נפליא לנגן, עם סולואים וירטואוזיים של כמעט כל הנגנים, כולל המתופף יוני הלוי, שנתן סולו ארוך ומשובח (סטייל מובי דיק של לד זפלין). גם הסאונד היה מצויין ב”לופט”.

התפוחים בהופעה

בעלי המקום פשוט רצו לעשות קופה גדולה. שעת ההופעה הרשמית היתה 23:00. לא ציפיתי שההופעה תתחיל בזמן, אבל פתחו את השערים רק לקראת חצות, כשקהל רב נאסף בקור. לא היה פשוט לצלוח את התור הראשון שהוביל לקופות. אחר כך היה תור נוסף. ההופעה התחילה רק לקראת אחת בלילה כאשר המקום היה מפוצץ עד אפס מקום.

אי אפשר היה לרקוד למוזיקה המקפיצה של התפוחים. למעשה, אני וחבריי היינו עסוקים בלהישאר במקום, ולאפשר לאנשים אחרים לעבור, במקום להנות מההופעה. אחרי שחברתי פרשה לצד, ועוד חברים התחילו להראות סימנים של חולשה, חתכנו באמצע ההופעה. כל ההמתנה והצפיפות הכריעו אותנו. 20% פחות אנשים והיה יכול להיות הרבה יותר כיף. אולי אפילו היינו מזמינים עוד שתייה.

Mad Bliss היא להקת רוק עצבנית ומצויינת. החבורה מנגנת רוק מלודי עם נטיות לגראנג’ נוסח סיאטל בשפה האנגלית. וחוץ מההגדרות המפוצצות, יש להם שירים טובים ואפילו מרגשים. הם נתנו את הנשמה על הבמה ביום ראשון שעבר. בקרוב הם יוציאו דיסק שלם (אחרי ה EP מ 2002). הרכב הלהקה: תומר ריוייטס (שירה), איציק בראל (גיטרות), רועי “רויאל” שבו (תופים) ואבי מרקוביץ’ (באס). יש עוד מלא מידע עליהם ברשת.

Mad Bliss

חבל שאברקסס, בר עם מוסיקה טובה ואווירה כיפית, לא יודעים לעשות סאונד. אני שמעתי בעיקר את הגיטרסיט והמתופף. ההרעדות של הבס היו חסרות מאוד. הזמר הכשרוני שהשתולל על המיקרופון כמעט ולא נשמע. חבל.

דווקא בקפה ביאליק הצנוע ההופעות הקטנות יוצאות טוב…