כחובב הפגנות מושבע, נאלצתי להסתפק בהפגנות נגד גיורש ילדי העובדים הזרים בגינת לוינסקי בחודשים האחרונים. מה לעשות, השמאל ישן חזק בארץ, אז מסתפקים במה שיש. לשמחתי, זכיתי להיות בברצלונה בתקופה יחסית סוערת, ועכשיו ההפגנות הגיעו לכיכר המרכזית. יש!
אנחנו גרים סמוך לציר מרכזי בשם Via Laietana. ברחוב הזה מתקיימות צעדות, בדרך כלל בשבת בצהריים. אם זה רציני, שומעים את המתופפים עד הבית. ההפגנות היו בעיקר נגד הקיצוצים שהממשלה המרכזית כופה על הציבור, וספציפית היתה נוכחות למפגינים נגד הקיצוצים בשירותי הבריאות.
אבל עכשיו עלינו מדרגה. הפגנות שהתחילו במדריר ביום ראשון, הגיעו לכ 20 ערים בספרד. המפגינים רוצים דמוקרטיה אמיתית. הם מרגישים שהמפלגות לא מייצגות אותן (קצת מוכר, לא?). הם רוצים שינוי של שיטת הבחירות, החלשת הבנקים ששולטים בכל (גם זה מוכר קצת), קץ לשטיפת המוח של הטלוויזיה ועוד דברים רבים.
הרקע להתפרדצות דווקא עכשיו – ביום ראשון, ה 22.5, מתקיימות בחירות למועצות הערים בכל המדינה, ולמוסדות האיזוריים (comunidades) ב 13 מתוך 17 המחוזות של ספרד. ההפגנות התחממו אחרי שוועדת הבחירות המרכזית אסרה להפגין בשבת ובראשון, על פי חוק הקובע day of reflection לקראת הבחירות. המפגינים טענו שיש להם זכות להפגנה שקטה ולא מפלגתית על פי החוקה. הדיונים נמשכים בבית המשפט העליון, ובינתיים הממשלה הודיעה שמהמשטרה תתערב רק במקרה של אלימות או הפרת הסדר הציבורי.
למפגינים אין הנהגה. חלק מהדרישות באות בסתירה אחת עם השניה. אבל מתקיים דיון ציבורי בכיכר העיר. בדוכן הבינלאומי, הסבירו לי באנגלית רצוצה שכאן נמצאת הדמוקרטיה האמיתית – הרשתות החברתיות באינטרנט הן רק לצרכי תיאום, הטלוויזיה שוטפת את המוח, ובכיכר מתקיים דיון.
אכן, בכל ערב יש לו”ז מסודר, הכולל אסיפה כללית החל מ 22:30. כיוון שההגברה חלשה, יש סימנים עם הידיים (הם מוסברים בהתחלה) על איך לעודד, איך להתנגד (מעין שריקת בוז שקטה) ואיך לבקש חילוף. כן, זה כמו בכדורגל…
המפגינים שואבים המון השראה מכיכר תחריר בקהיר. בנוסף לדיון הציבורי, יש ועדות נקיון, העסקים מסביב תורמים דברים, ויש עוד הרבה התארגנויות מלבד הדוכן הבינלאומי. הכיכר, פלאסה קטלוניה, מחולקת לאיזורים: האיזור האיסלנדי, איזור תחריר, ופלסטין. הממממ
לגבי איסלנד, האיססלנדים סירבו לקבל את צרות הבנקים על ראשם, והצליחו להתאושש אחרי פשיטת הרגל של הבנקים. לאירים היה גורל אחר. וגם בספרד, האזרחים עלולם לשלם את המחיר על הפעולות הבלתי אחראיות של הבנקים.
לגבי פלסטין, אני התרשמתי שמדובר בסנטימנט אנטי אמריקאי, אנטי אימפריאליסטי ופחות אנטישמי.
גם למקומיים יש קטע לאומי: חלקם בעד עצמאות קטלוניה, ונראה לי שקצת מוזר להם להצטרף ליוזמה שהתחילה במדריד. כששאלתי אם יש קשר לרצון לעצמאות (בו תומכים כמחצית התושבים על פי סקרים) הם קצת התקשו להשיב. בינתיים אין הנהגה מרכזית, אלא ברור שיש לעשות שינוי משמעותי בשיטה. הענין הלאומי קצת נדחק הצידה בינתיים.
לא מצאתי אזכור הפגנות האלה, המתקיימות בערים רבות ואשר מקבלות הד בערים אחרות באירופה בתקשורת הישראלית. אז כמו שאומרים אצלנו, Por eso, estamos aqui
ועוד תמונה מהפגנה ב Via Laietana
Comments are closed.