בחודש וחצי האחרונים שאני כאן, קשה למצוא סיבות להתלונן: הכל הולך יחסית חלק מבחינת כל הסידורים הראשונים. יש מערכת חברתית ראשונית וכל כך הרבה דברים לגלות בשכונה ובעיר. כיף כאן והחיים טובים! דבר אחד חסר לי: קפה מוצדק.
איכות הקפה בברצלונה טובה בדרך כלל. כמעט בכל מקום יש מכונת אספרסו, והם מסתדרים איתה לא רע. במקומות היותר טובים, ניתן למצוא אספרסו (הנקרא כאן solo) משובח. במקומות אחרים נוטים להגזים קצת עם כמות המים, כך שאספרסו קצר כאן הוא כמו ארוך בארץ. ביקשת אספרסו כפול? קיבלת ספל גדול. אבל זה לא נורא.
מה שנורא זה החלב. משתמשים כאן בחלב עמיד בבתי הקפה. תופת! זה ממש מחרב את הטעם. לעתים אני מבקש Cortado – תרגום מילולי – שבור. תרגום חופשי – סוג של מקיאטו שבור. לא מדבור בכתם קצף חלב אלא בקצת חלב עמיד (!) בתוך האספרסו. מתרגלים.
קפוצ’ינו אינו בדיוק קפה הפוך – יש עיטורי קקאו וזה מגיע בכוס קטנה. הכי קרוב להפוך זה Cafe con Leche – תרגום – קפה עם חלב עמיד (!). כשאתה חייב קפה גדול עם חלב על הבוקר, בולעים את הצפרדע. השלוק הראשון הוא מאתגר, אבל אחר כך מתרגלים.
אגב, גם במכולות ובסופר מרקטים, חלב טרי אינו נפוץ במיוחד. בפעם הראשונה ששאלתי איפה החלב, הפנו אותי למדף בפינה. לאט לאט מגלים איפה אפשר להשיג חלב טרי (שמחירו דומה למחיר בארץ). גם במקומות האלה, לעתים יש חלב טרי רק בבקבוקים גדולים, או שאין להם באחוזים שומן שונים.
נחמה קטנה
בחזרה לבתי הקפה – יש מקומות בהם מגישים קפה עם חלב טרי. הם מפרסמים את זה כגימיק שיווקי. זה נקרא leche fresca (חלב טרי) או leche fria (חלב קר). לא חייבת להיות קורלציה בין איכות הקפה להימצאות חלב טרי, גם באותה רשת.
Buenas Migas היא רשת קטנה ומקומית של בתי קפה “חמודים”. תרגום השם הוא “פירורים טובים”. פירורי לחם באמצע פסח. השם ירחם! ובכן, בסניף של הרשת בו Santa Clara ברובע הגותי של ברצלונה ניתן למצוא הפוך גדול במחיר של 2.40 יורו (בערך 12 שקלים) בטעם משובח מכל הבחינות. בסניפים אחרים האיכות טעונה שיפור.
לדעתי יש פה פוטנציאל אדיר בשביל רשתות קפה ישראליות – סניף של ארקפה לנדוור או קפה ג’ו היה מאוד מצליח כאן לעניות דעתי.
איפה ההפוך של בן עמי? או של שיח קפה? או למעשה כמעט כל בית קפה בתל אביב עולה באיכות הקפה על 99.9% מבתי הקפה כאן, והגעגועים חזקים…
Comments are closed.