המלצות אחרונות על בלגיה והולנד

ניל יאנג, רדיוהד, לני קראביץ, מובי, אר.אי.אם, קאונטינג קרואוז, האחים הכימיקלים ואפילו ניק קייב יהיו בפסטיבל אליו אני נוסע מחר בבלגיה. לגבי הפטיבל אני מסודר. אני פשוט אהיה שם.

אחרי הפסטיבל יהיו לנו עוד מספר ימים בבלגיה ובאמסטרדם. לרמן כבר ביקש המלצות ואף קיבל כמה רעיונות מצויינים בקשר למה אפשר לעשות שם עם הזמן הקצר שנהיה שם. אבל אולי אתם לא קוראים אותו, ויש לכם רעיונות נוספים ברגע האחרון?

מה שהכי מענין אותי לשמוע הן המלצות לא שגרתיות על אמסטרדם וסביבתה. זאת תהיה הפעם השלישית שלי בעיר, ואני לא מרגיש חובה לפקוד שוב את אותם אתרים מפורסמים. אז אני אשמח לכל המלצה מיוחדץ על אמסטרדם, וגם טיול יום מחוץ לעיר בהחלט יתקבל באהבה.

הנה ניק קייב במהדורה העדכנית:

Grinderman – Grinderman (Video) – Amazing videos are here

Dank U Well
(זה תודה בהולנדית)

ההופעה שהיתה

עשינו את זה! ליאור ואני עלינו על הבמה והופענו. היה ממש כיף. ככה זה נראה:

ליאור שיינקופ ויוחאי עילם בהופעה
קרדיט תמונה: יסמין.
לפני ההופעה הייתי נרגש. שעה לפני, הרגשתי את המתח עולה. כשהסתובבתי בתוך הבלום בר, והתחילו להגיע אנשים, לא הייתי מרוכז בכלל. הלב דפק והמחשבות קפצו מנושא לנושא. כשהסאונדמן המצויין אור אמר שאנחנו עולים עוד שלוש דקות, חששתי שאני יוצא מתפקוד.

אבל, כשעלינו על הבמה, עם התאורה עלינו, השתחררתי. הצלחתי לחייך לכל המצלמות והרגשתי מאוד בטוח בעצמי. הקהל הרב שבא היה מאוד מפרגן. אני מעריך שהיו כ 60 אנשים. הם הגיבו בחיוב לשירים המקוריים והיפים של ליאור וזה שימח אותי מאוד.

בהמשך, טעיתי באחד השירים. נראה שהקהל לא שם לב, אבל אני חזרתי להסתכל יותר על הגיטרה ופחות על הקהל. בחזרות זרקתי כל מיני שטויות בין השירים, אבל בהופעה די שתקתי. גם שכחתי לחייך, אז הנה חיוך 🙂

יוחאי
פה אני גם שר. קרדיט תמונה: יסמין.

ההופעה רצה הרבה יותר מהר ויותר כיף מבחזרות. כנראה שהרוח הגבית מהקהל הביתי עשתה נעים. חלק מהשירים נמצאים באתר של ליאור שיינקופ.

בסוף ההופעה הסתובבנו כמו טווסים (או חתני השמחה בחתונה אם תרצו) ומאוד נהנינו מהתגובות החיוביות של הקהל. כיף כיף כיף.

הצלחתי לספור מעל 10 אנשים די מקורבים שרצו לבוא להופעה, ולא הסתדר להם מסיבות שונות, אז אני מקוה שבקרוב נארגן הופעה נוספת…

אז: רוב תודות לכל מי שהגיע, פרגן, צילם ותמך. תודה לבלום בר ולסאונדמן אור, וכמובן תודה רבה למוזיקאי שהיה לצדי.

ליאור שיינקופ
קרדיט תמונה: טלטל.

הופעה שלא בתור קהל

אני כותב פה לא פעם על הופעות שהייתי בהן מעמדת הצופה. הפעם אני אהיה על הבמה. אמא’לה!

בעוד שבוע מהיום, חברי ליאור ואני נעלה על הבמה של הבלום בר. לא יהיה זמן לצילומים, קשקושים, מחיאות כפיים, ביקורת חיובית או ביקורת שלילית. חייב להיות מרוכז.

כבר היינו שם, בערבי במה פתוחה. כל זמר או הרכב עולים עם שני שירים ויורדים. הקהל הופיע לפני או יופיע אחרי. לקראת הפעם הראשונה הייתי מאוד cool.
התאמנתי מספיק? כן.
הקהל מפרגן? כן.
אני במקום זר? לא.
אני בן אדם רגשן? לא.

אבל מה, רעדו לי הרגליים. התרגשתי בטירוף, הזעתי והלב דפק בדופק של 5 שוטים של אספרסו. ככה נראינו שם:

בבלום בר
תודה ליסמין על הצילום

שבוע אחרי, הגענו ל shock therapy עם שני שירים אחרים ועם נסיון (בערך). הפעם זה כבר הלך יותר חלק. למעט פיקים קטנים וטובים של אדרנלין, הבטחון העצמי עלה עד מאוד.

מאז המשכנו לעשות חזרות בקצב מואץ, ואני מקוה שיהיה בסדר. חודשים שאנחנו מתאמנים, וזה כיף לאללה, ואני מקוה שגם נהנה כאשר אחרים מסתכלים עלינו.

אז ביום שלישי הבא, 24.6 בשעה 22:00, נופיע בבלום בר (קינג ג’ורג’ 2, פינת שינקין ואלנבי). הפעם זאת הופעה מלאה. נבצע מהשירים המקוריים של ליאור ומעט הקאברים. כן, גם הסינגל שלו הגעגוע אלייך יהיה בהופעה. אני מלווה בגיטרה באס וקצת קולות.

אפשר לשמוע שירים נוספים של ליאור שיינקופ כאן.
יש גם אירוע בפייסבוק. כולם מוזמנים לבוא ולמחוא כפיים (גם כשאני אפספס איזה תו 🙂 )

Vote for my picture on JPG Magazine

Last October I’ve posted a short post featuring a homeless man sleeping on a bench beside a shiny globe. The globe was part of an exhibition that celebrated globalization in the heart of Tel Aviv.
Here’s a reminder:

Globalization

Anyway, I’ve submitted it to the JPG Magazine site. It’s up for votes in the Democracy theme. If it wins, it will be published on print, and I’ll be famous.

Well, I won’t be famous, but I’ll be happy if it wins, and I’ll be very happy to get your “Yeah” votes for it.

So, just click here and click on “Yeah”. You’ll be asked to register (not for lazy people!).

Thanks!

בועת נדל”ן – יבוא מאמריקה

בבנין בו אני גר מוצעת דירה למכירה ב 2,600,000 שקלים. אין שם ברזים מזהב או ציורים מהמאה ה 15. שלושה חדרים + מרפסת בקומה חמישית. הדירה נמצאת במרכז תל אביב, אז אולי חצי מליון יורו או שלושת רבעי מיליון דולר זה מחיר שאמריקאים עשירים או צרפתים משועממים מוכנים לשלם.

אבל כשדירה בפתח תקוה עולה 4,500,000 זה כבר בהחלט טירוף. פתח תקוה בכלל לא קיימת, ומן הסתם גם הדירה עוד לא קיימת. מענין מי יהיה מוכן לשלם סכום כזה על דירה שלא קיימת בעיר שלא קיימת. לופט גשעפט!

בארצות הברית יש כבר מזמן משבר נדל”ן חמור. כל הכתובות היו על הקיר. דירות החליפו לעתים שש ידיים על הנייר. יש היום הרבה דירות ששוות הרבה פחות מגובה המשכנתא שנותר לקונה הלא מאושר לשלם. הוא עבר לרחוב.

ובישראל, כל משבר שקורה באמריקה מגיע לפה באיחור. פיצוץ בועת ההייטק הגדולה של תחילת העשור הגיעה לכאן באיחור של כשנה. גם בועת הנדל”ן שהתפוצצה כבר באמריקה תגיע גם לפה.

גם בהייטק האמריקאי המצב קצת פחות טוב: המשכורות התחילו לרדת. הצל הכבד כבר איתנו.

תוספת: גם ההייטק הישראלי צפוי לספוג גל פיטורים.