ה”מיוזיק רום” מתהדר במיקום איכותי, ובתדמית של מקום איכותי – בעליו מחזיקים גם ב”זאפה” ברמת החי”ל. הייתי השבוע פעמיים במקום. חוויה אחת היתה טובה, ואילו השניה היתה על טהרת ה suffering.
יוחאי בלום
ביום שני יצא לי סופסוף לראות את יוחאי בלום מופיע (מייספייס). הכרתי אותו במקרה בבאר לפני מספר חודשים, ותמיד איכשהו פספסתי הופעות שלו. הפעם התייצבתי במיוזיק רום. המזגן הנעים, הקהל הנאה והתאורה מהבר היו נעימים.
ההופעה, שהתחילה בזמן, היתה מעולה. יש לו הרבה שירים יפים. המלים האישיות והלחנים העדינים תפסו אותי. גם הסולואים שהוא הרביץ על הקלידים היו מוצלחים.
ליוו אותו צוק על הבס, ועופר לוי על התופים שהוסיפו אווירת רוק’נ’רול. השיר “ציפיות” היה חזק במיוחד, וביטא בצורה מצויינת התרבות של הדור שלנו. (אופס, קלישאות).
מרסדס בנד
ערב שבת קודש, הגענו חבורה גדולה לראות את המרסדס בנד. בנוסף על מחיר הכניסה (20 שקל, לא גבוה), היינו מחוייבים למינימום הזמנה. כבר משונה משהו: או שלוקחים כניסה, או cover charge, לא שניהם.
באופן רשמי, ההופעה היתה אמורה להתחיל ב 22:00. חלילה לא ציפיתי שתתחיל בזמן, אבל 00:45 זה ממש מוגזם.
בזמן ההמתנה אנשים זרמו פנימה והזרימו הרבה עשן סיגריות. הכל נשאר בפנים. אף ענן עשן לא יצא החוצה. אני לא רגיש לעשן סיגריות, ואף מתנגד לחוק העישון, אבל במרתף זה היה כבד מנשוא: לא רק שהיה קשה לנשום, העיניים צרבו עד מאוד.
לא נשארנו עד סוף ההופעה. למעשה, היינו רק בהתחלה. המרסדס בהחלט מנגנים היטב (מהמעט ששמעתי), אבל קשיי הנשימה הפריעו. בהופעה הבאה שלהם אני מקווה להנות מהמוזיקה.
לאחר ההיחלצות מהמקום, עשן המכוניות של אבן גבירול היה מענג. הלחות הדביקה של אוגוסט בתל אביב החזירה את העיניים לתפקוד. את סוף הלילה ביליתי בשפשופי עיניים ושיעול. רציתי להיכנס למכונת כביסה.
בקיצור, אם אתם הולכים למיוזיק רום, קחו מסיכת אב”כ.
וגם אני מופיע שוב!
ביום חמישי הקרוב, 21.8 ב 22:00, בבלום בר (שוב), אני עולה שוב עם ליאור שיינקופ להופעה שניה בהחלט (פייסובק). והפעם, זכינו בשחקן חיזוק: עמית בירן, חבר נוסף מבית הספר התיכון, יתופף בחלק מהשירים.
אשמח לראות את מי שלא היה וגם את מי שהיה, ואני מבטיח לחייך יותר הפעם!
