ציוני טס לציון

רבות דובר על טענותיה של שלי יחימוביץ’ נגד דב חנין על כך שאינו ציוני. אני התאכזבתי מהשטויות שהיא קשקשה, ואני, ישראלי ציוני, ממשיך להיות תומך נלהב בדב חנין הציוני לראשות העיר הציונית הראשונה, והעיר היחידה בארץ – תל אביב.

אבל על זה כתבתי כבר יותר מדי. יש גם ציון אחרת – אתיופיה. על פי התנועה הראסטפארית, לוחות הברית הובאו לשם על ידי מנליק הראשון, בנם של שלמה המלך ומלכת שבא. על פי דתם, זוהי המולדת האמיתית, בה עם הסגולה הוא שחור.

וחוץ מלוחות הברית (נחמד), יש דברים הרבה יותר מלהיבים באתיופיה: הרים גבוהים, מקורות הנילוס, איים עם מנזרים, שבטים מיוחדים, וקפה כמובן. הקפה התגלה שם, והכיבוש האיטלקי בשנות השלושים הביא את מכונות האספרסו למולדת הקפה.

אני גם מתכוון להשוות בין האוכל האתיופי באתיופיה, ולבין המסעדות האיתיופיות בתל אביב (חבש, אינג’רה)

בקיצור, יש לי כרטיס טיסה ל 26.9 לאתיופיה. כבר פרסמתי מודעת “מחפשים שותפים” בלמטייל ודיברתי עם הרבה שותפים פוטנציאלים. יש כמה אפשרויות ריאליות וטובות לטיול, אבל אף אחד מהם לא טס איתי על אותה טיסה.

אז אני בודק את כוחו של הבלוג במציאת שותף/ה שטס על אותה טיסה, ויעזור לנחיתה רכה…

תמונה מטיסה
כך נראית טיסה – צילום מעל אירופה מלפני חודשיים

מעבירים כתובות לתל אביב – לקראת הבחירות החמות

מערכת הבחירות היתה מנומנמת עד כה: המתמודדים מול חולדאי היו מועמדים לא ריאלים, או חברים בקואליציה שלו שלא ממש מתחרים מולו. פאר ויסנר, שעושה נזק אדיר לענין הירוק, רץ בבחירות לראשות העיר אבל ישוב לחיקו החם של רון חולדאי ולתפקיד סגן ראש העיר מייד לאחר מכן.

ופתאום, באמצע אוגוסט, גם תנועת עיר לכולנו העמידה מועמד ראוי בהחלט: דב חנין. כתבתי כבר שאני תומך נלהב.

למרות קמפיינים חוזרים ונשנים וחוזרים, יש עדיין תושבים צעירים רבים הגרים בעיר אבל לא רשומים כתושבים, ולא יכולים להצביע!

המועד האחרון הוא 1.10.2008, 40 יום לפני הבחירות. לצערנו, משרד הפנים הקשה את התהליך, אבל מנגד, מערכת הבחירות שהתחממה תניע אנשים להעביר את הכתובת.

אז ביום שישי הקרוב, 12.9.2008 החל מ 14:30, לרמן ואני יוצאים לשדרות רוטשילד, בין נחמני למאז”ה עם השלט למוד הקרבות: “לא תושב – לא נחשב” כדי להניע אתכם להעביר את הכתובת ולהצביע בבחירות.

פרטים על העברת כתובת

מעבירים כתובת לתל אביב
תמונה בכירה מאחד המבצעים הקודמים

Out of the shadows

I haven’t been writing too much lately. The main reason was that my site was declared by Google as a “Reported Attack Site”. Well, this was removed after 12 dark days.

This wasn’t due to a political post they didn’t like or something that criticizes them. As I figured it out, it was probably a spam comment that I didn’t delete promptly.This contained some malicious script that pointed to evil sites. After removing the spam comment, I saw that Google visited my site every day, and since the day of being darkened, the malicious script wasn’t found again.

This had an effect on site visitors from Google. According to my statistics (Google Analytics, yep, Google again), about 50% of my visitors come search engines, mostly from Google. It also had an effect on visitors from Firefox who saw a scary message instead of seeing my humble blog.

In terms of traffic, I used to receive about 100 to 120 visitors every day on days that had no posts published on them, and when Google banned me, it got down to around 20 visitors a day. The numbers went up again immediately after the ban was lifted, before I wrote a new post.

You can see below my visitor statistics for August.

Banned by Google

The days between August 17 to August 26 are dramatically lower than the rest of the month.

So, I got to see, on my flesh, how Google effectively polices the Internet.

My definition of Endurance

Running 10,000 meters isn’t easy. It takes a long time to complete and demands a lot from the body. Adding Tel Aviv’s humidity and a stupid race strategy, endurance and suffering are mixed together.

I had trained for the Tel Aviv night run for over a month. My final result in the lab (aka the air conditioned gym) was 53 minutes. I usually started with 4-5 minutes of a slower race, and then accelerate to a steady pace. This allows the body to make an easy transit from anaerobic effort to aerobic effort.

I expected to score the same result also in the field. I assumed that the adrenaline rush would compensate for the strong humidity. Well, I can blame the humidity, but I can mostly blame my bad running strategy.

Seeing about 10K runners and lots of noise, I started the race at a very strong speed, forgetting all my training experience. I finished the first 2K at a pace of 45 minutes per race. I was talking to the people around me, waving to the bystanders and running far away from the pacers that ran at 55 minutes per race.

My race
My race metrics (very nice graph)

After about 3K, I began feeling tired. At such an early stage in the race, the rest became a struggle. I struggled not to walk, struggled not to go to bathroom, and struggled to keep up with so many runners that left me behind.

Well, I passed the test of endurance, and completed the race at 57 minutes sharp. After it was over, I felt great satisfaction and I regained my physical strength.

Tel Aviv Night Run
Finishing the race (I’m in the middle) – video capture

Both images taken from here.
Next time I’ll save my strength and I’ll break the 50 minute mark!

אני דב תל אביב

אני תומך במועמד הבכיר דב חנין לראשות עיריית תל אביב. אני מקוה שבבחירות שתתקיימנה ב 11.11 דב חנין ינצח את רון חולדאי, ויביא לשינוי מגמה משמעותי בעיר היחידה בארץ – העיר הציונית הראשונה.

אני דב תל אביב

הנושא שהכי מפריע לי הוא תחבורה. גם לפני שהאוטו שלי נדם, לא הייתי מזיז אותו בתל אביב. בגלל בעיות חניה ופקקים. אבל, התחבורה הציבורית בהחלט טעונה שיפור דרמטי. רפורמות שהוכנו עוד ב 2005 מתייבשות במגירה, וחולדאי רק בונה עוד חניונים שתורמים לפקקים ולמשיכת עוד מכוניות מזהמות לעיר.

לדב חנין יש אג’נדה אמיצה ביותר – צמצום החניה בתל אביב. אני תומך נלהב בצמצום כמות המכוניות בעיר ומתן העדפה לתחבורה ציבורית. לא חייבים רכבת קלה, רכבת תחתית או מס גודש. הרבה יותר פשוט לשפר את התחבורה הציבורית ולצמצם חניות.

מדיניות של תחבורה ציבורית במקום מדיניות המעודדת מכוניות. זהו שינוי מגמה דרמטי שאני מייחל לו.

גם בנושא הדיור, ניתן לנווט את השוק החופשי בצורה שונה. גם היום, העירייה איננה מתבטלת מול כוחות השוק: יש בנינים המיועדים לשימור, ויש אישורים למגדלים. העירייה מתערבת כבר היום בשוק הדירות בכיוון מסויים, והייתי רוצה לראות כיוון אחר: רנט קונטרול, דיור מסובסד ופחות אישורים למגדלי יוקרה.

אני לא מצפה למהפכות גדולות, אבל שינוי מגמה בהחלט יעזור. אתמול שילמתי לראשונה שכר דירה בשקלים – ים של שקלים! וזה לא כיף. מילא אם זה היה מתומחר בשנקלים…

ומי זה בכלל דב חנין? הוא אחד מחברי הכנסת המוצדקים במשכן, בין הבודדים. פעילותו עניפה במיוחד בתחום החקיקה הסביבתית, והוא יו”ר השדולה הסביבתית בכנסת. הוא זוכה להערכה לא רק ממני, אלא מחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית על יושרתו, מסירותו ועבודתו המעשית והפוריה במשכן.

אפשר להרחיב בהבדלים האידאולוגיים והמעשיים בין המועמדים, אבל הכל כבר כתוב באתר התמיכה בדב חנין.
אני קורא לבולגרים נוספים התומכים בחנין לכתוב פוסט דומה ולקשר לאתר התמיכה.

יאללה, אני רץ להשיג חולצה בכירה