חתול שנראה כמו היטלר – במדינת היהודים

קיטלרו 

באתר הזה מפורסמות תמונות של חתולים הדומים לצורר הנאצי. חתולים כאלה זוכים לעתים לכינוי קיטלר (Kitler) . האתר נחשב לבעל טעם גרוע במיוחד. נו שוין.חתול שקצת דומה להיטלר

עד כמה שידוע לי, זה החתול הראשון מסוגו שנצפה בישראל. לתשומת ליבה של הכוסית עם אובסיית שואה. החתול הזה נצפה בתל אביב, רמת אביב ליתר דיוק. הוא קצת יילל ורצה חברת בני אדם. לא נראה שהוא עומד לבצע פשעים נגד האנושות.

כאן הוא נראה יותר חמוד

חבש – מסעדה אתיופית – חריף וטעים

חבש מסעדה אתיופיתמסעדה אתיופית? לא ידעתי שיש דבר כזה. כבר שמעתי על האוכל האתיופי, וידעתי שהוא מאופיין בבישול בבירה (לא בלגית). אבל מסעדה אתיופית? בתל אביב?אז יש, ובמרכז העיר. בתחילת רחוב אלנבי, ממש על הים, נמצאת מסעדת חבש. היא קיימת רק ארבעה חודשים, ונראה שבאים בשעריה לא מעט אנשים. העיצוב הוא כמו בבית אתיופי (לא שהייתי באחד כזה). במבנה העשוי מעץ יש גם שולחנות רגילים וגם כורסאות מפנקות עם כריות ענקיות. לא נראה לי שבאדיס אבבה אפשר למצוא כאלה כריות סינטתיות, אבל כל השאר היה די משכנע. על הקירות תלויות תמונות ובובות מקוריות. גם המוזיקה באה רק מאתיופיה. זה הזכיר לי את הסרט פרחים שבורים, בו הגיבור שם את אותו הדיסק פעם אחר פעם, כשהוא נוסע לפגוש בחורה אחרת. טוב, השכן שלו אומר שזה בריא ללב.

חבש מסעדה אתיופיתלאוכל: הזמנו את המגש המעורב הבשרי. הגיעו 5 מנות שונות מונחות על מצע (ככה כותבים מבקרי מסעדות, לא?) של הלחם האתיופי – אינג’רה. לי הלחם הזכיר קצת את הלחוח התימני.ו  הדרך המקובלת היא לאכול עם הידיים, או לנגב בעזרת האינג’רה. לאכול עם הידיים לא היה פשוט לחברתי (טוב, גם לי), וחבל לאכול כל כך הרבה לחם, אז ביקשנו בבישנות מזלגות. זה בסדר, גם כשאני אוכל סושי, אני לא משתמש במקלות (אלא אוכל עם הידיים).

כל הדברים היו טעימים. חלקם היו מאוד חריפים. לי זה היה מצויין, אך חברתי (שהתמונות בזכותה) הורידה קנקן מים במהירות שיא, ונצמדה מהר לחלקים הפחות חריפים. המנה עלתה 67 שקלים. מכיוון שלזוגתי היה קשה עם חלק מהמנה, היא הזמינה מנה נוספת שגם היתה מצויית. נדמה לי שהיא עלתה פחות מארבעים שקלים. המנות גדולות, ואחרי כל זה, היינו מפוצצים.

חבש מסעדה אתיופיתהאוכל וגם השתייה זולים. רוב המנות העיקריות עולות בין 40 ל 50 שקלים. בקבוק גולדסטאר, למשל, עלה רק 12 שקלים. כל כך ניינטיז. בעלי הבית ניגשו אלינו לשאול לשלומנו, וסיפרו שהם מייבאים את כל התבלינים מהמולדת הישנה. אתיופיה גם שולחת את הקמח לאינג’רה.

בקיצור: היה מאוד טעים (לא לאשכנזים רגישים), האווירה היתה מאוד נעימה, וגם המחירים בהחלט זולים.

חבש, אלנבי 2 תל אביב, 0772100181

Will the tables turn?

America is going tomorrow to midterm elections. All of the seats in the Congress and a third of the seats in the Senate are to be voted upon. The commentary that I’ve heard suggests that the congress will be taken by the Democrats, while the Senate will see a close race between both parties.

I hope that the Democratic Party will win both houses. The reign of George W. Bush and his Republican party has been awful for America. I’m not involved in with internal American affairs, but I can definitely see that the US became more religious, the gaps between the rich and the poor have widened (Katrina) and it isn’t a place I want to live in anymore.

I do know much about their foreign policy, and it’s wrong.

The war in Iraq was the worst mistake. Saddam Hussein, just yesterday sentenced to death, was a cruel dictator. He was bad for his people. The result of the American invasion isn’t better. The United States blamed him of holding Weapons of Mass Destruction. Never found. The CIA accused his intelligence officers of collaboration with Al Queda. Bin Laden’s organization hardly had any presence there. Now they are all over Iraq, killing foreigners and recruiting people for more terror acts, also exported elsewhere. How did that help in the war against terror? Now, when a more real threat come from Iran, the US is weak. The military is won out, the very deep debt (caused largely by the Iraqi adventure) and the world won’t stand side by side with another campaign.

Policy in the Middle East? This administration is very supportive of Israel. Wow, Great!

It only does us a lot of damage. The US has lost it’s role as a fair broker between the Arabs and ourselves. The distrust that the Arabs have towards the Americans, and our snubbing of European efforts make peace look very distant. Another problem is the settlements.

Contrary to previous administrations, this one is the most permissive of them all. Legal and illegal settlement are flourishing in the West Bank. President Bush’s letter to Ariel Sharon in 2004 gave strengthened our right to build there. It puts a burden on peace negotiations, as well as on the Israeli budget. These funds could well help old age pensioners, the decadent education system, or the sick health system.

The latest effect of American policy on Israel, is it’s refusal to permit talks with Syria. After putting Syria in the bad guys section, the only possible policy seems isolation. They never thought of trying to pull Syria out of it’s pact with Iran, and bringing them back to the guys. For us, the start of talks with Syria could be a very positive step towards peace, and a very big problem for Hizballah. It’s an Israeli interest to give peace a chance when Assad makes a proposal. He could be cheating, but we’ll never know if we won’t try, if we keep obeying to our American allies.

I could go on for hours about why Bush is bad. A change in Congress and Senate could make a big difference in American policy. The situation inside the US will be better, and I do hope that also foreign policy will change.

סיבה טובה לחכות שעות למזוודות

אני אוהב לטוס לחו”ל. מאוד אוהב. וכשאני חוזר ארצה עייף מהטיסה, אני רוצה להגיע הביתה כמה שיותר מהר. מי שחזר ארצה בימים האחרונים חיכה שעות למזוודות, בגלל שביתה של העובדים הזמניים ברשות שדות התעופה.ו 

אני שמח מאוד שהם שובתים. השביתה מוצדקת לחלוטין. אלעד הן, מיסו”ד מסביר:

בנתב”ג מצאו שיטה למאבק בעבודה המאורגנת. מאחר שלעובדים המאורגנים יש כוח ניכר, דואגת ההנהלה לכך ששורותיו של ועד העובדים לא יתרחבו.

בימים אלה שובתים 500 העובדים הזמניים בנתב”ג. על מה ולמה?

כחצי מהמועסקים היום ברשות שדות התעופה הם עובדים ארעיים, שאין להם קביעות וניתן, למעשה, לפטרם בכל עת. התנאי בהסכם הקיבוצי לקבלת קביעות הוא העסקה רצופה של חמש שנים, לכן דואגת ההנהלה לא להעסיק, חלילה, חלק גדול מהעובדים למשך זמן זה. כך מדי שנה מפוטרים מאות עובדים רק כדי העסיקם מחדש כעבור זמן קצר מאוד.

אך השבוע, עם הגיעם של 120 מכתבי פיטורים בלתי מוסברים לעובדים ארעיים שכולם ותיקים למדי, אמרו הארעיים “לא עוד”. הם ארגנו ועד ופתחו בשביתה שמטרתה להחזיר את המפוטרים לעבודה, ולשאת ולתת מחדש על תנאי העסקתם.

אל השביתה הצטרפו גם ועדי העובדים המאוגדים שפתחו ב”שביתה איטלקית”, ועיכבו את ההתנהלות הסדירה של נמל התעופה.

השביתה הזאת, שיצאה מאחת העמדות החלשות בחברה הישראלית, עמדתם של עובדים ארעיים, שאיש אינו מחוייב להם, במקום לזכות לתמיכתו הנלהבת של הציבור, זוכה לקיטונות בוז ושנאה. מה שנקרא הציבור הרחב, כפי שהוא מוצג באמצעי התקשורת, כועס על השובתים ג€“ הרי הם מפרים את שלוותו ומפריעים להתנהלות התקינה של המדינה. כך, רוב האנשים שומרים את עצמם במקום שהתקשורת וההון מיעדים להם: צרכנים חד מימדיים. כלומר, צרכנים ששוכחים שהם גם עובדים. במקום לתאר לעצמם את מצבם שלהם, בתור מועסקים חסרי כוח מול הנהלה, מצב המוכר לרוב הציבור הישראלי מכלי ראשון, הם רק רואים את מצבם כלקוח שנפגע מתפקוד לקוי של נמל התעופה, או לחלופין, אם אינם טסים ונפגעים באופן ישיר, כלקוח שעלול היה להיפגע ממצב זה.

גם שלי יחימוביץ’ מסבירה היטב את הנושא במאמר בווינט. למרות פסיקת בית המשפט במוצ”ש, המאבק נמשך.

יסו”ד (ישראל סוציאל דמוקרטית) נרתמו לעניין, בניסיון לעורר מודעות ציבורית, ולחזק את השובתים. לפרטים נוספים, אנא פנו לאלעד הן, 0525348554.