לפני מספר ימים קיבלתי במייל הזמנה למסיבת יום העצמאות. אין כמו מסיבה פרטית ביום העצמאות או בסילבסטר. כולם יודעים שהמועדנים מפוצצים, הגניסה יקרה והסבל מובטח. מחיר הכניסה למסיבה היה זול, והיא התקיימה על גג של בנין, אז למה לא?
הגענו ב 1:30 בבוקר לאיזור וראינו תור גדול של “מקורבים” שהגיעו למסיבה ה”פרטית”. מסתבר שהמיתוג “פרטי” עושה יחסי ציבור טובים.
לשמחתנו, התור לא היה ארוך, ובפנים לא היה צפוף. המיקום המרשים (גג באמצע העיר, מוקף בנינים גבוהים) ומחירי השתיה הזולים נראו מבטיחים. גם הסאונד היה לא רע בכלל. חבל שהדיג’ייז שהיו שם היו גרועים. רוב השירים היו גרועים, לא היה רצף, וכל שיר חצי טוב נקטע מוקדם מדי. פוטנציאל מבוזבז.
למזלי, זכיתי עוד לפני המסיבה ה”פרטית” להיות אצל חברים. אלכוהול, בשר משובח (הוטל צו איסור פרסום על הקצביה כדי למנוע התנפלות) ואנשים מענינים עשו את האירוע למשמח ומהנה. אבל במקום לקרוא לזה “על האש אצל חברים” אני יכול לספר שהייתי במסיבה פרטית ואקסלוסיבית…
