למחרת, שזה היום, קיבלתי טלפונים משלוש חברות שונות. לחברה אחת לא הצלחתי לחזור אבל שתי חברות אחרות קבעו לי ראיון. אחת מהם ברגעים אלה ממש (שזה סימן רע שהם עובדים בשבע בערב).
כנראה שהתהיה המופיעה כאן איננה נכונה, לפחות לא בהייטק.
כנראה ששני הראיונות האלה “יישרפו”. כמו שאני מכיר את עצמי, כשאני מתחיל סבב ראיונות, זה מתחיל חלש. אני מדבר בשקט, מצטנעו ומשעמם את עצמי בראיון. ככה לא מגיעים לשום מקום, אבל אולי טוב שכך. עוד לא מיציתי את החופש.
בנוסף, עברו מעל לשלושה חודשים מאז עבדתי לאחרונה. אני לא זוכראת השגרה של עבודה, משהו שלא נדרש כרגע. מה שאני גם לא ממש זוכר, זה את החומר המקצועי. מצד אחד, כדאי להתחיל להתכונן לראיונות, לחזור על החומר ולהפסיק לכתוב שטויות בבלוג. אבל הצד העצל שבי אומר לי שאני אשתפר תוך כדי תנועה. זה בסדר אם יישרפו כמה ראיונות. מהם אני אלמד לפעמים הבאות. אפשר להמשיך להתעסק עם בלוגים הקשורים למלחמה, עם שתיית עוד כוס קפה, ביקורים ביםו ובעיקר עם מנוחה ברוכה.
מה שכנראה לא יזרז את הענינים היא 