אז מי מנצח? אף אחד. הדבר היחיד שיכול להיחשב לנצחון שלנו הוא פגיעה בנאסראללה. הארגון עדיין ימשיך בשלו, אבל מבחינת דעת הקהל הישראלית זאת תהיה חגיגה גדולה. גם החזרת החיילים הביתה יכולה להיחשב לנצחון, אבל הרבה ביקורת על עסקת החילופים תלווה את חזרתם, וזה יקהה את הנצחון. מה יכול להיחשב מבחינת החיזבאללה כנצחון? אולי פגיעה בתל אביב או בכור בדימונה. הם בכל מקרה יציגו את זה כנצחון למרות שמדינתם הרוסה.
בעקבות הסטיקר הלאומני של בנק לאומי: “אנחנו ננצח!” (גם אנחנו פטריוטים – שלמו לנו עמלות !), יצאו כמה סטודנטים ביוזמה עם הסטיקר “נסתפק בתיקו!”. עם הנזק שכבר נעשה, נצחון אמיתי לא יהיה לאף צד. כמו שנאמר, “במלחמה אין מנצחים, רק מפסידים”. אז די, תגמרו עם זה. פרטים על היוזמה בטיימאוט, עמוד 10.
הערב נודע שבקרוב תהיה החלטה של מועצת הבטחון של האו”ם הקוראת (באופן קצת רופס אמנם) להפסקת אש. אולי זה יזרז את הענינים.
מה שכנראה לא יזרז את הענינים היא הפגנת השמאל הערב נגד המלחמה. הנה התמונות.ו כמו לפני שבועיים נכחתי בהפגנה.ו אני נגד המלחמה ונגד הרג אזרחים ולכן באתי, אבל שוב לא הרגשתי שייך. אותם קבוצות שוליים ואותם מסרים לא ממוקדים. אולי בשבת הבאה, בדיוק חודש אחרי תחילת המלחמה, יהיו יותר אנשים, ארגון יותר טוב, פחות דגלים אדומים וקצת יותר דגלי כחול לבן.
חוץ מזה, בתל אביב כמו בתל אביב. הייתי בשני אירועים חברתיים בסוף השבוע. חוץ מכמה שיחות קצרות על צווי 8 שאולי יגיעו, לא השתתפתי ולא שמעתי שיחות הקשורות במלחמה. כלום. זה לא רלוונטי. שנסראללה יאיים.