זוגתי ואני היינו ביום חמישי האחרון בפסטיבל. מוזיקת הבלוז-ג’אז שנוגנה מול ה”טרקלין” משכה אותנו אליו. המקום הנחמד (היינו בו בעבר והתרשמנו לטובה) מתמחה ביינות, אז פצחנו ביין. מכל מגוון היינות, היה לי את הכשרון לבחור דווקא ביין די בינוני. לא נורא. מנת הקבאב שלהם היתה טעימה, והמוזיקה היתה טובה. הופתעתי לטובה מהסאונד המוצלח. היתה שם אווירה טובה, ולא היה צפוף מדי.
זוגתי לא היתה בפביאנה, אז הלכנו לבדוק את האיטלקיה החלבית. אכלנו חונקי כמרים שהיה ממש טעים, ושתינו יין ארגנטינאי די מוצלח בשם אסטיקה. המקום היה יותר שקט.
לסיום, הלכנו על בטוח, ונכנסנו לתהל. טראפלס השוקולד היה משובח, וגם ביין, חזרנו על ההצלחה עם הארגנטינאי, ומילאנו את הכוס הנודדת.
בסך הכל נהנינו מהאוכל, המשקאות והמזויקה. השטח המצומצם בו מתקיים הפסטיבל עושה את הנדידה ממקום למקום לקלה, ואת האווירה לטובה. חבל שהמחירים, הנמוכים מהרגיל, עדיין לא יותר מדי זולים. בנוסף, ניתן היה לסגור לתנועה את קטע הרחוב בו מתקיים הפסטיבל. אבל גם ככה, אנשים הסתובבו על הכביש…
הפסטיבל, שגם לרמן הזכיר, נמשך עד יום חמישי הקרוב. כדאי לעשות סיבוב לפני שייגמר. אני עוד אחזור לשם בימים הקרובים.
