Category: עברית

לקראת יום הכיפורים הבא עלינו דווקא בסוף השבוע, מצאתי לנכון לבקש כמה סליחות:

• סליחה אם פגעתי בכם כאן בבית הוירטואלי שלי, הן בפוסטים והן בתגובות. אני מקוה שזה נדיר. אני דווקא חושש מסגנון חנפני לעתים.
• סליחה אם העלבתי אתכם בתגובות בבלוגים שלכם. שם אני לעתים קצת יותר מתפרע, אבל אני מקוה שזה מתון.
• סליחה אם לא ראיתם את התגובות שלכם. מנוע האנטיספאם גנב אותם. זה קרה הרבה בזמן האחרון. מעכשיו אני מקפיד לעקוב אחריו.
• סליחה אם לא נתתי קרדיט בלינק על כל מיני דברים. זה קורה לי לעתים. אנא העירו לי, ומייד אתקן.

נראה לי שזה מספיק לחג הזה. האם אני צריך להתנצל על דברים נוספים? האם באופן כללי, בלוגר צריך להתנצל על דברים נוספים?

בכל מקרה, אני לא אוהב את האווירה של יום כיפור, ומקפיד שלא להיות בארץ בזמן החג הזה. השנה אהיה עם זוגתי ברודוס שביוון לנופש קצר. לפני כן הייתי (בסדר יורד) ב: הונגריה, נפאל, ישראל (תקלה), מצרים (סיני), טורקיה, הלונד, גרמניה, ויוון (קוס).

יאללה, הלכתי לארוז!

הופעה של עמיר לב תמיד מענגת. בסגנונו המלנכולי והשקט הוא מצליח לחמם את הלב בחורף. רגע, אבל עדיין קיץ וחם נורא! כמה רשמים מהופעה של עמיר לב ואמיר צורף מהופעה בלבונטין 7, ב 9.9.

חוץ מתמונת ה”כחול ואדום” שלמעלה, יש עוד תמונות מההופעה של עמיר לב ואמיר צורף.

אני מכיר בעיקר את עמיר לב דרך תקליט ההופעה בבארבי, שם הוא אירח אמנים נוספים. בתחילת ההופעה הוא לא ניגן שירים מאותו אלבום, וכך נחשפתי לשירים חדשים שלא הכרתי. אהבתי מאוד את מה ששמעתי. שילוב שתי הגיטרות האקוסטיות נשמע מצויין. שניהם עשו סולואים כאשר הנגן השני מלווה אותם. יצא טוב. למרות הכלים האקוסטים וההרכב המצומצם, היה גם שימוש באפקטים (ווה ווה ודיסטורשן).

ערב ראש השנה, שר עמיר לב ואומר שעוד מעט תהיה מלחמה. טוב, הוא לא ממש אומר את זה. אלה חלק ממילות שיריו העצובים. את השיר עננים שחורים, שם מופיע איום המלחמה, עמיר לב כבר לא אוהב לנגן. התרשמתי שהוא רק רצה לצאת ידי חובה. בשיר “מחכה” אותו אני מכיר בביצוע המשותף עם אביתר בנאי, הוא נתן לקהל לשיר את החלק של אביתר בנאי, והשילוב יצא מוצלח. הוא גם שילב קטע משיר של אביתר בנאי באחד משיריו.

הקול העמוק-נמוך-צרוד של לב והשירים האיטיים והעצובים משרים אווירה של חורף והתכרבלות בתוך הפוך. זה השתלב היטב עם התאורה שהיתה מאוד חשוכה, חולצותיהם השחורות של עמיר ואמיר והרקע השחור של הבמה. לקראת הסוף, הם ניגנו את השיר חוף הג’ינג’יות. בהתחלה רק אמיר צורף (מהג’ינג’יות) שר. בהמשך השתלב עמיר לב בשירה. אל מול קולו הדק של צורף, קולו הנמוך של לב עוד יותר בולט.

בסך הכל היתה הופעה מצויינת, עם שירים יפים וביצועים יפים. הופעותיו תמיד עושות נעים.

חבל רק שמועדון לבונטין 7, שמצהיר בבירור שאסור לעשן באולם ההופעות (במקלט), ממש לא מקפיד על כך. זה מאוד הפריע ל Islay שהיתה אתי בהופעה, וניגשה להתלונן לבעלי הבית בסוף ההופעה.