שרון הולצמן, לשעבר מלהקת אבטיפוס, בא להופיע בפאב הלילנבלומי צוזאמן. למרות רפרטואר שירים מוצלח וגיטריסט מוכשר, הרגשתי לא שייך ולא הצלחתי להתלהב.
ההתחלה נראתה מבטיחה: הפאב קטן, חמוד ומואר יפה. בזמן ההמתנה להופעה נוגנו ברקע שירים של ניל יאנג. המקום לבטח יזכה בביקורים רבים במהלך החורף. חבל רק שאין מגוון של בירה מהחבית, אבל אני מסתדר גם עם גולדסטאר.
ההופעה התחילה עם כמה שירים לא רעים מהאלבום החדש שעומד לצאת. שירים לא רעים בכלל. הבעיה היתה בין השירים. הוא התחיל לקשקש הרבה עם חברים שלו בקהל. Islay ואני חשבנו לקגע שאנחנו היחידים ששלימו עבור הכניסה להופעה (20 שקלים, אם שאלתם). אני הרגשתי גם חוסר צניעות לא מידתי בהתנהגות שלו. או בשתי מלים: מתלהב מעצמו. זה היה מאוד מנוגד לרוח המקום. קשה לי להיפתח למוזיקה שאני לא מכיר כשאני מרגיש שהאמן מעט ראוותן.
על הקשקושים חיפו בסולואים של הגיטריסט יהל דורון. הוא הרביץ קטעים מאוד יפים על הגיטרה האקוסטית. הוא גם לא קשקש בכלל.
בהמשך ההופעה היו גם שירים מתקופת אבטיפוס. לא הייתי מעריץ שלהם אז בניינטיז, אבל בהחלט היה להם רפרטואר מוצלח שנשמע לא רע בכלל בהופעה. כשהולצמן שאל אילו שירים הקהל רוצה, התחלתי לשיר “העכבר מרחוב אילת שש” מתוך השיר מועקה. אבל, אין מבצעין את השיר הזה. מישהו אחר מהלהקה כתב את השיר. כן, גם עכשיו, עשור אחרי פירוק הלהקה, כנראה שנותרו משקעים.
את הדברים הטובים והרעים אמרנו לשרון הולצמן וליהל דורון ביציאה. הם הוחמאו מהביקורת החיובית על המוזיקה. מנגד, הם טענו שהם לא הכירו את רוב הקהל, ושהם מצטערים שהרגשנו שההופעה היא למקורבים בלבד.
אני מקוה שהביקורת תופנם, ושהשירים הטובים והנגינה המוצלחת יגברו על כל המסביב שפגע בחוויה.
שרון הולצמן בהופעה, עם יהל דורון 23.10.2007
צוזאמן, לילנבלום 25, תל אביב.
עוד תמונות מההופעה.
