Category: מוזיקה

נעם אקוטונס (מימין)

נעם ואני למדנו באותו בית ספר תיכון ביחד, בעיר דרומית מסויימת. לאחרונה אני נתקל בו ברחבי תל אביב, ושמחתי להגיע להופעה שלו. כשזה בצוזאמן, בכלל כיף.

השירים במייספייס שלו ממש לא משקפים את אופי ההופעה שהייתי בה. הסגנון שם הוא של שירים רוקיסטיים יותר עם טקסטים פרובוקטיביים. חלק מהאנשים שהשמעתי להם את שיריו הרימו גבה או שתיים.

מנגד, להופעה בצוזאמן הוא בא עם גיטרה אקוסטית, מלווה בקלידן וכנרת. לצערי אני לא זוכר את שמם. אם מישהו יודע, אשמח לעדכן את הפוסט ולתת להם את הכבוד הראוי. לא רק הכלים היו שונים, אלא גם הסגנון.

השירים היו שקטים ברובם, ואפילו היה קטע אינסטרומנטלי אחד. היו לא מעט קטעי קישור וסולואים שקטים. הכלים והמוזיקה מאוד התאימו למקום החשוך, החמים והאינטימי, שלא לומר חורפי.

לצערי, התאורה החשוכה (והצלם הבינוני) השפיעו על איכות התמונות:

נעם וצבא הישע בצוזאמן

בקיצור, אם תיתקלו בהופעה שלו, ותרו על המייספייס ופשוט תהיו שם. לי זה עשה מאוד נעים…

ראיתי הופעה שלהם ביום חמישי האחרון בקולטורה. למרות מיעוט המשתתפים, מאוד נהניתי מההופעה, מריבוי השירים הטובים ומה”קרקס”.

השואו מתחיל מהלבוש של הזמרת, לירון רפאלי (לא, לא קוראים לה דולי). היא באה עם חצאית וגרביים ארוכות. בחלק מההופעה היא משחקת עם מקל, והיא לא מפסיקה להתנועע על הבמה. גם הנגנים האחרים לא מסתפקים בטישרט הפשוטה, אלא לבושים בחולצה מהודרת ועניבה עם גולגלות (לפחות הבסיסט, אסף לסרי).

חלק קטן מהשירים של הלהקה (אפשר לשמוע כאן) עמוסים בדיסטרשן, שירה צועקת, ובקיצור, סאונד כסחני. אבל לא רק חובבי הרוק הכבד יהנו בהופעה. לא מעט שירים הם מלודים, עדינים ונעימים גם לאזניים יותר רגישות.

הלהיט של הלהקה הוא השיר “שינקין” שיצא גם כסינגל. זה שיר נחמד ומשעשע, אבל לדעתי יש להם שירים יותר חזקים: מראה מראה, שגם מופיע במייספייס הוא החביב עליי מכולם. את השירים כתבה הזמרת. רבים מהם תל אביביים ועכשויים.

אחד הנושאים שעלו בהופעה היא שנאת “כוכב נולד”, האודישנים וצביקה הדר בפרט: הזמרת לבשה חולצה עם הכיתוב “צביקה הדר לכלא”. ואז הם עשו קטע דמוי אודישן, בו הבוחן מזלזל בחומר המקורי ומעודד קאברים. זאת היתה הקדמה ל”על הדבש ועל העוקץ” בגרסה חשמלית.

מסתבר שהלהקה התגבשה בבלום בר, במהלך ערב במה פתוחה. יפה לראות שמערב כזה, שמיועד למתחילים (או חובבנים) יצאה להקה עם רפרטואר עשיר של שירים, ועם שואו מרשים. הם גם למדו את רזי השיווק של הדור: יש להם פעילות עניפה בפייסבוק: דף ויוזר ללהקה, שמעודכנים באופן שוטף. הסינגל חולק לכל באי ההופעה.

בקיצור, “הקרקס של דולי” היא להקה אנרגטית ומגניבה שכדאי לכם לתפוס לפני שיהיו גדולים. מייספייס.

הלהקה: לירון רפאלי – שירה, אסף לסרי – בס, דרור דרונבאום – גיטרה חשמלית, דרור גולן – תופים,
קולטורה, 17.4.2008.
להופעה המדוברת קדמה הופעת חימום של להקת Solstice Coil. מהמעט מאוד ששמעתי, הם היו טובים, אבל צריך לשמוע עוד…

עוד תמונות של הקרקס של דולי.

לכל אמן יש שם “חדר” ובו ניתן לשמוע את שיריו, לצפות בפלאיירים של ההופעות שלו להגיב אליו וכו’. מה שאותי משך במיוחד הוא לוח ההופעות. הלוח בנוי היטב ומכיל את כל מה שחובב הופעות כמוני מחפש: פרטים מלאים על ההופעה (כולל כתובת), הפלאייר של ההופעה ואפשרות לשמוע את השירים באותו עמוד!

חלק מהאמנים כבר מוכרים לי, למשל דרך ניימן, אבל חלק הם בבחינת גילוי. יש שם כבר מסה קריטית של אמנים ושירים, כך שאפשר לצלול לתוך האתר לשעות ארוכות.

הערות למפעילי האתר: כשנוחתים באתר, הרדיו מיד מתחיל לנגן. זה די מעצבן. אם הגעתי לדף של שיר, אני מצפה שיתחיל לנגן, אבל בעמוד הבית אני נבהל כאשר המוזיקה מתחילה לנגן ללא התראה. וחבל שאין קישור ישיר ללוח ההופעות. בכלל, נראה שחסרה באתר עבודת SEO.

אבל מלבד ההערות האלה, נראה שהם עשו עבודה יפה מאוד למען מטרה נעלה מאוד. יאללה, בקרו באתר.

טיפ לפוסט: ליאור.

להורדה

זה שיר אהבה לא ציני, לא מתחכם, לא עוקצני, ומחובר באופן מלא לכותב השיר. (מצטער בנות, הוא תפוס)

אני מכיר שירים נוספים שלו, בסגנונות שונים, ועם אותו קול מצויין. אני מקוה שהוא יקליט גם אותם בקרוב, וישחרר גם אותם מחוץ למעגל החברים. לכל אלו שכותבים לגיטרה, לפסנתר ולמגירה, אני חייב להגיד שלהקליט שיר זה לא כל כך מסובך. ג’אסט דו איט.

חוץ מבפוסט הזה, השיר הועלה גם לאתר הישראלי UNR המקדם אמנים בראשית דרכם, ולאתרי הווב 2.0 המקובלים: מייספייס ויוטיוב.

מילות השיר לפניכם:

הגעגוע אליך
מילים ולחן : ליאור שיינקופ

הגעגוע אליך חזק כל כך
שזה כבר לא רגש , זה כאב
והראש מסתובב לי כל הזמן,
והלב …

אז אל תגידו לי , שזה בא ועובר
ואל תגידו לי , אתה עוד תשבר
כי כמו שריפה ביער , כמו חתך מתער
זה חזק ממני , אני מרגיש את זה
—–

אתם מוזמנים להגיב…