קצת פרגון לא יזיק

נכון, אומרים שיחד עם המשבר הכלכלי העולמי, גם הווב שתיים אפס שוקע. אבל בתוך ענני האבק העולים מכל הכתבות על הפיטורים, וה Layoff Tracker-ים למינהם, עולה אתר סושיאל בוקמארקינג חדש.

פרגן, הוא אתר שיתוף קישורים חדש, מאוד חיובי ומאוד חמוד. בניגוד לאתרים דומים אחרים עם שמות יותר חותכים כמו שווה או חדש-הוט, עצם השם “פרגן” הוא מאוד חיובי בעיני, וגם העיצוב משובב נפש.

אני מכיר את הבחור שעומד מאחורי הקלעים. זאת יוזמה ברוכה שלו, אותה הוא הרים בשתי ידיו, ואני שמח לפרגן לו.

פרגנו גם אתם, בקרו באתר.

פרגן

שנה טובה פלוס פלוס

כמה דברים קטנים ולא קשורים לפני השנה החדשה:

  • ספאם בבלוג: בזמן האחרון אני מוחק יותר מדי ספאם שפורץ את המסנן. סליחה בפני כל הקוראים שמקבלים על כך עדכון במייל. אחרי החגים אשדרג את וורדפרס בזהירות, ואני מקוה שזה יסתדר. אני מתכוון למנוע מתגובות להופיע באופן אוטומטי בזמן שאני בניכר.

  • משרות חדשות במטהקפה: כן, עדיין מגייסים: מפתח PHP, מפתח Flash, איש סיסטם Lynux ואיש QA. כל הפרטים כאן.

  • ביום שישי, החל מ 12:30, תיערך בגן מאיר בתל אביב מסיבת גן של דב חנין ועיר לכולנו. אני כבר לא אהיה בסביבה, אבל כולם מוזמנים.

מסיבת גן עם דב חנין

הלכתי לארוז את עצמי.

שנה טובה!

נורה ירוקה לא תאיר את הבלוג שלי

קיבלתי פניה לכתוב על נורות ירוקות ומגניבות, ובתמורה לזכות בשתיים כאלה. אין לי בעיה שיפנו אליי עם הצעות שונות ומשונות דרך טופס יצירת הקשר. אם אני לא מעונין, אני פשוט מתעלם. התעלמות היא פתרון נפלא להרבה בעיות בחיים.

מה שהפריע לי במיוחד, היא תגובה בעמוד האודות, שם הופיע כל החומר הפרסומי. מדובר בספאם לשמו. מה ההבדל בין פרסומות לויאגרה, משכנתאות או אתרי פורנו, לבין ההודעה על הנורות הירוקות?

חבל שאותו משרד יחסי ציבור פונה באופן כה אגרסיבי. יש לי מודעות ירוקה, ואני כותב על ענינים ירוקים לא פעם. ייתכן שהייתי נותן במה חיובית לנורות האלה. לספאמרים לא מגיעות נורות ירוקות. אני מעדיף שהם יישבו בחושך בתוך קופסת לוף.

אתם לא יודעים על איזה קמפיין אני מדבר? שרון כתבה עליו יפה:
כמה בלוגרים צריך בשביל להחליף נורה?

סיכום הסטטיסטיקות בבלוג ב 2007

סיכום אישי כבר עשיתי אתמול כאן. כמוני עשו עוד המונים. אחרי שקראתם את הסיכומים של כולם, והתאריך היום הוא כבר אחד בינואר, אני מצמצם הבוקר במלים. להלן כמה נתונים שגוגל אנליטיקס צבר במהלך השנה האחרונה על הכניסות לבלוג, הדפים הנצפים, הדפים הפופולארים וכו’:

זהו. מספיק לבוקר שאחרי. אני לא מפרשן את הנתונים, ולא מתבייש או מתפאר בהם. אין לי כוונות מסחריות בכתיבת הבלוג. כמובן שסטטיסטיקות תמיד מענינות אותי, ולא רק אותי 🙂

את הפרשנות אני משאיר לכם, אם תרצו.
יש עוד נתונים שמענינים אתכם?
מישהו ראה סיכום דומה במקום אחר?

כמה פוסטים אפשר לקרוא?

השכלול האחרון מבית גוגל איים להטביע אותי סופית. אני בקושי מספיק לקרוא או לרפרף בבלוגים אליהם אני מנוי דרך הרידר. כעת מצטברים לי פוסטים של חברים שמשתפים.

אני לא מתלונן על האיכות, במיוחד לא על הפוסטים המענינים ששרון משתפת. הכמות היא הבעיה. למזלי, נתי גילה לי את הספרידר: מכונת קסמים שמגבירה את מהירות הקריאה. בנוסף להגברת מהירות הקריאה, היא גם מצליחה להחזיק אותי מרוכז.

ועדיין, יש יותר מדי חומר. אני צרכן בלוגים כבד, אבל לא מכור. יש לי גם חיים. אם עוברים כמה ימים בלי קריאת בלוגים, אני לא מרגיש בחוסר. רק כשאני חוזר ורואה 439 פריטים שלא נקראו, אני מרגש עול גדול.

אז מהי כמות הפוסטים היומית הסבירה? על כמה בלוגים אתם מנויים? איפה מותחים את הקו בחול?