העלאת שווי השימוש של רכבי הליסינג – צעד בכיוון הנכון

בימים אלה נידון במשרד האוצר הנושא של העלאת שווי השימוש ברכבי הליסינג. כרגע מדובר על העלאה בינואר מ 1330 ש”ח ל 2000 ש”ח. כלומר, יותר מ 300 שקלים בנטו. העלאת שווי השימוש לא התחילה היום, ולא תסתיים באחד בינואר. לפני 3 שנים אני זוכר ששווי השימוש היה 980 שקלים (קבוצה 2). שר האוצר אברהם הירשזון, באמצעות ועדת הכספים של הכנסת, מתכנן להעלות את שווי הרכב למלוא עלות הליסינג – 3300 ש”ח – פגיעה של 1000 ש”ח בנטו, יחסית למצב היום.

כעובד הייטק, התגובה הראשונה שלי היתה התנגדות לרעיון וחתימה על העצומה. גם ככה הסעיף שווי רכב עולה כל הזמן. עוד פגיעה במעמד הבינוני? עוד פגיעה בשכיר משלם המסים, זה שהכי קל להכניס יד לכיס שלו? אני אעבור על ההתנגדויות ואסביר מדוע שיניתי את דעתי.

לקחת רכב חברה נהיה כבר היום מאוד לא משתלם. בתעשיית ההייטק מקובל לנכות כ 3000 – שקלים מהשכר ברוטו של העובד. ההטבה הזאת כבר מורידה את השכר נטו בכ 1500 ש”ח. בנוסף, ברוב המקומות, נותנים תנאים סוציאליים: ביטוח מנהלים וקרן השתלמות על 80% מהשכר. כאשר לוקחים רכב, המעביד והעובד לא מפרישים עבור השכר שיורד עבור האוטו. אז גם הכספים המופרשים לטווח ארוך נפגעים בכ 700 ש”ח. עכשיו מגיע תורו של “שווי מס”: כאילו העובד קיבל 1330 ש”ח – ומזה מורידים מס הכנסה, מס בריאות וביטוח לאומי, כלומר עוד איזה 600 ש”ח *. אפשר לחשב הכל כאן.

לקיחת רכב חברה היום עולה בתרחיש סביר 2800 ש”ח נטו.

האם אחזקת רכב פרטי עולה כך? אם לא מדובר במונית, או בעבודה מרוחקת במיוחד, אז קשה מאוד להוציא כל כך הרבה על רכב פרטי – כולל ירידת הערך על הקניה. מה שקורה עם רכבי החברה (ליסינג), הוא שעובדים רבים רוצים “להעלות את המשכורת”, נוסעים המון, הופכים להיות הנהגים של החבר’ה, נוסעים בשטח**, ושורפים ים דלק (שבדרך כלל ניתן על ידי החברה ללא הגבלה). אין לכבות את המזגן ברכב חברה! גם לא ביום אביבי מקסים.

אבל כמה אפשר לנהוג? לרוב האנשים, שלא קורעים את הכביש, זה ממש לא משתלם. בשנה האחרונה, אני ועוד 3 חברים העובדים בתעשייה החזרנו את רכבי החברה (או לא לקחנו מכונית בעבודה החדשה). העלאת שווי השימוש תפגע עוד יותר במי שעוד יש לו רכב חברה.

אז למה אני בעד העלאת שווי השימוש?

הבום הגדול של עסקי הליסינג (למרות שלטעמי זה לא משתלם כבר היום), הביא לכך שרוב הרכבים העולים היום על הכביש הם רכבים של ציי החברות. כלומר, מי שלא עובד בהייטק – לא יכול להנות מההטבה הזאת – חוסר שוויון חברתי.

ולחזק: היבואנים מוכרים את רכביהם לחברות הליסינג בהנחות עצומות. כדי לפצות על כך, הן מעלות את המחיר ללקוחות פרטיים. למה זה גורם? זה גורם לכך שפחות אנשים קונים מכוניות חדשות. הגיל הממוצע של מכונית הנוסעת היום על כבישי ישראל היתה 5.9 ב 1997, ו 6.8 ב 2005. זה מפריך לחלוטין את הטענה כי העלאת שווי שימוש יגרום לצמצום תופעת הליסינג ובכך להזדקנות המכוניות על הכביש. תופעת הליסינג כבר הזקינה אותן.

המס המנוכה עדיין רחוק מלכסות את העלות האמיתית של רכבי הליסינג לחברה. כאשר החברה מעניקה רכב לעובד במקום משכורת, היא חוסכת עליו די הרבה כסף – למה שירוויחו עלינו?

במקביל, הממשלה מורידה את מס הקניה על מכוניות חדשות. המס כבר הורד ממרום 95% ל 89%, בינואר ל 84% ובסוף הרפורמה ל 72%. בנוסף, קבוצות הרישוי מתעדכנות כלפי מטה – מה שגם צפוי להוזיל את מחירי המכוניות החדשות. באופן הזה, יהיה יותר שוויון בין אלה שעובדים בחברות הייטק לבין אלה שלא עובדים בחברות הייטק. לכל הדואגים שצמצום כמות הרכבים בליסינג תגרום לאובדן הכנסות למדינה, אני יכול להרגיע – אנשים ימשיכו לנסוע במכוניות ויקנו מכוניות חדשות.

המדיניות של ייקור הליסינג והורדת המס על קניית מכוניות היא צעד בכיוון הנכון.

חשוב כמובן שזה יהיה הדרגתי. אבל זה לא מספיק. אפשר להשתמש בכלי המיסוי כדי לבצע מדיניות יותר סוציאלית: חוץ מקבוצות הרישוי, ניתן גם לעשות דיפרנציאציה במס הקניה כך שמכוניות עממיות וצנועות יהיו זולות במיוחד, והאחרות יותר יקרות. גם בשווי השימוש צריך לעשות בידול דרמטי בין מכונית מקבוצה 1 ו 2, המשמשות את עובדי המעמד הבינוני, לבים מכוניות בקבצות 3-7, שם צריך להעלות את שווי המס אפילו מעבר לעלות הליסינג – לחלוב את העשירים ולא את המעמד הבינוני.

בטיחות: בנוסף ניתן להשתמש בכלי המיסוי כדי לקדם את בטיחות המכוניות. מס יותר נמוך על מכוניות העומדות בתקני בטיחות מחמירים, ומס קניה דרקוני על מכוניות לא בטיחותיות. זה יכול לחסוך הרבה כסף למערכת הבריאות וגם לצמצם את מספר הנפגעים בתאונות דרכים.

איכות הסביבה: מכוניות היברדיות (כפי שמייצרים באיראן אויבתנו) ומכוניות דיזל קטנות (הנפוצות באירופה) הן הרבה יותר חסכוניות בדלק, ומזהמות את האוויר הרבה פחות. גם כאן, אפשר להבדיל בין מכוניות כאלה שיזכו לקידום על ידי מסים נמוכים, לעומת מכוניות הבנזין הרגילות, שימוסו באופן כבד יותר. זה יצמצם את זיהום האוויר וישפר את איכותו. זה גם יחסוך המון המון כסף למערכת הבריאות, אך ניתן יהיה לראות את התוצאות המבורכות רק בעוד הרבה שנים (טווח שפוליטיקאים כמו הירשזון לא ממש חושבים עליו).

כמובן שכל הדיון הזה היה מיותר אם היתה תחבורה ציבורית נורמלית בארץ הזאת.

ולסיום, תופעת הליסינג במיטבה: 3 מכוניות מדגם יונדאי גטס שהסתדרו יפה מול ביתי:

היה לי יונדאי גטס (מהעבודה כמובן) בצבע תכלת שענה לשם “גידי”. הוא היה חמוד אבל די חלש. כל הזמן רצה לאכול דלק… (לא מומלץ).

* הנתונים שהבאתי מבוססים על היכרותי עם שוק ההייטק. יש הבדלים בעלות הרכב, ההפרשות לתנאים הסוציאליים ועד. לצורך הפוסט לקחתי שכר של 15000 פלוס רכב מול 18000 ללא רכב, סתם בשביל החישוב.

** איזה רכב 4X4 הכי טוב? רכב חברה…