Things and stuff – Yohay Elam שטויות בשתי שפות – יוחאי עילם
××™×–×” קצב ×¤×¨×¡×•× ×¤×•×¡×˜×™× ×¨×¦×•×™ ×‘×¢×™× ×™×›×? ×”×× ×–×” משפיע על צירוף הבלוג ×œ×§×•×¨× ×” RSS ? ×× ×›×Ÿ, כמה ×–×” משפיע?
אני מתאר לעצמי שקצב של 30 פוסטים ביום מעיד על גרפומניה קשה ומרתיע כמעט כל אחד, ומנגד בלוג המתעדכן פעם בחודשיים הוא בגדר “האתר נפטר” עבור הרוב המוחץ. אלה דוגמאות קיצוניות ולא ממש ריאליות. גיליתי שאצלי הקצב הממוצע הוא 0.75 פוסטים ליום או 5 פוסטים בשבוע.
ברור שהתשובה היא אינדיבידואלית, שלכל אחד יש את הטווח שלו, ושזה תלוי גם באופי האתר. ואני לא מתייחס לבלוגים קבוצתיים. אני פשוט סקרן.
×חרי הביקור המוצלח במסעדת חבש, גיליתי שיש מסעדה ×תיופית × ×•×¡×¤×ª בתל ×ביב, ו×פילו די קרובה. ××™× ×’â€™×¨×” × ×ž×¦×ת בתחילת רחוב בן יהודה ומציעה חוויה מעט ×©×•× ×”. ××– ×”× ×” ×œ×›× ×‘×™×§×•×¨×ª מסעדה + ובסוף יש שיר ×œ×§×™× ×•×—!
במבט חטוף היא נראית כמו כל מסעדה אחרת: שולחנות, כסאות וקירות, בניגוד לחבש, שם המסעדה נראית כמו בקתה. במבט יותר מעמיק כבר כבר רואים לא מעט סממנים ייחודים: תמונות מקוריות, שום ופלפל משתלשלים מהתקרה ועוד.
ולאוכל: המסעדה מציעה מגוון מנות בשריות וצמחוניות המוגשות כולן על הלחם האתיופי – האינג’רה. הסגנון המוצהר הוא “מטבח אתיופי יצירתי עכשוי”. אני הרגשתי שזהו מטבח אתיופי עם קצת התאמה לחיך הישראלי. יש כבש, עוף, בקר במגוון רטבים עם שמות מקוריים. המנות שהזמנו היו הטיס וואט והמינצ’ה. שתי מנות הבקר האלה היו מאוד טעימות ולוו בשלל תוספות צמחוניות. רמת החריפות היתה סבירה. מחירי כל המנות העיקריות הן 40 שקלים. פשוט, לא?
מה שמצא חן בעיני הוא מגוון הבירות המקוריות מאתיופיה. מחירן היה זול באופן משמעותי מבירות מיובאות במקומות אחרים (לא זוכר מספרים). יש גם ערק אתיופי, אבל את זה אני אשאיר לפעם הבאה.
עדכון: המגיב דניאל מעדכן שבימי שישי יש במקום הופעות של זמרים אתיופים, או זמרים מתחילים ומוכשרים.
כמו כן, השירות היה מצויין ומהיר מאוד. המסעדה לא כשרה, ופתוחה גם בסופי שבוע.
אינג’רה: בן יהודה 9 תל אביב. טלפון: 0507822047. אתר
טוב, אני לא מצליח להימנע מהשוואה בין שתי המסעדות. אז ככה: בשתיהן האוכל היה מאוד טעים והמחירים זולים. חבש היא יותר אותנטית: מציעה תפאורה של בקתה, חריפות קטלנית (שאני אוהב) ויותר מסורתיות (וגם כשרות). אינג’רה היא יותר עדכנית ומותאמת, כאמור, לטעם הישראלי.
אז כדי להחליט איזו מהן מנצחת, איאלץ לחזור אל שתיהן.
ולסיום, קטע של מוזיקה אתיופית מאת אמן הג’אז מולטו אסטטקה (Mulatu Astatke). לקטע קוראים Yegelle Tezeta והוא לקוח מתוך הסרט פרחים שבורים. בפסקול הסרט יש עוד שני קטעים משובחים שלו.
[audio:http://yohayelam.com/wp-content/uploads/2007/04/02-mulatu-astatke-yegelle-tezeta.mp3]יאללה, לאתיופיה!
The frequency of dramatic news in Israel astonishes many Westerners. Headlines that fill one day here are sufficient for a whole month in Belgium, Norway or New Zealand..
Today was a good example. A member of parliament is accused of working for the enemy during the war. A report by the State Comptroller recommends to open a criminal probe against the leader of our country – PM Olmert. A senior general admits that the army knew that the war couldn’t return the kidnapped soldiers.
And last but not least: The biggest political “earthquake” could be on Monday: The Winograd committee, appointed by the government to investigate the war, will hand in its interim report. It is long awaited. This report will seriously affect the careers of many politicians, and will hopefully reveal how decisions were made during the war.
For those of you who are interested in the Middle East or still troubled by the stupid war we had last summer, Monday afternoon (morning in the USA) should be even more dramatic.
סייגים רבים: זה לא סקר מדעי כלל וכלל. חוץ מזה, על פי התגובות, ניתן לראות שהתשובות האפשריות לסקר לא היו כל כך ברורות. כמות המשתתפים היא אמנם מעל המינימום של 30 הנדרש בכל מיני הגדרות סטטיסטיות, אבל עדיין מעטה מאוד (47 נכון לעכשיו). וגם נראה לי שההקדמה לסקר היטתה מעט את התוצאות.
חשבתי לסגור את הסקר לתשובות כדי לפרסם תוצאות סופיות וחתומות. אבל לא נראה לי שכמה גולשים שיגיעו לכאן באקראי ישנו באופן מהותי את התוצאות. חוץ מזה, לפי התוצאות, המלחמה כבר “תסגור” את הסקר…
קריאה מומלצת בנושא: מאמר קטלני של אורית שוחט בהארץ.
Springtime in Israel is a great time to travel north. After an hour and a half of driving, you are in the green mountains of the Galilee. After some rain in the winter, and before the hot summer sun turns the green to brown, the time is right for a visit.
Springtime in Israel is a great time to travel north. After an hour and a half of driving, you are in the green mountains of the Galilee. After some rain in the winter, and before the hot summer sun turns the green to brown, the time is right for a visit.
My girlfriend and I took a short weekend vacation and traveled mostly around Mount Miron. Now, at the end of April, many flowers can be seen. The peak of the blossom was already behind us, but we could see lots of flowers.
For a change, this time we stayed at a Druze village called Beit Jan. The breakfast was special: typical Druze dishes replaced the regular Israeli breakfast. Another difference was the price, which was approximately 30% lower than our last vacation (at a Jewish “Zimmer”). Other than that, it was the same 4 walls, a bed, and a jaccuzi. Not something extremely “authentic”.
Anyway, we had a nice stay at Beit Jan and did some nice trips in the mountains (got my sunburn).