עוד מעט כולנו נצטרך הרבה תרופות

רק אתמול סיפרתי שהייתי חולה. הלכתי למרפאה, קיבלתי תרופות וימי מנוחה, והחלמתי לחלוטין.

באותה עיר בה אני גר, רק קצת דרומה, יש המון פליטים ממדינות אפריקה השונות. להם אין ביטוח רפואי, ואין כסף לתרופות. לרשות הפליטים והעובדים הזרים עמדה מרפאה של עמותת “רופאים לזכויות אדם”. המרפאה סיפקה טיפולים שגרתיים, חיסונים נגד מחלות מדבקות ואיתור מחלות קשות כמו צהבת ואיידס.

הכסף של המרפאה אזל. המרפאה נסגרה.

זה פוגע קודם כל בפליטים שלא יקבלו טיפול. אבל הם שקופים לרובנו. לא נספרים בסטטיסטיקה, לא מסתובבים איתנו במקומות הבילוי. אבל זה לא נגמר רק אצלם. אי טיפול במחלות מדבקות בקרב אוכלוסייה גדולה עלול להדביק גם אותנו – אדוני הארץ. כמו ששוקי כתב, זוהי פצצת זמן.

ומה העמותה רוצה? שהמדינה תיקח אחריות. העמותה לא רוצה כסף אליה, אלא שהכסף ישמש לתשלום עבור בתי החולים אליה העמותה שולחת את החולים.

הממשלה כבר מעורבת בנושא, ומחפשים את הכסף. גם הכנסת דנה בנושא. נקוה שהמודעות הגוברת לבעיה הקשה תסתיים במציאת השקלים ובפתרון הבעיה. אם לא תהיה מודעות ציבורית תקשורתית, גם המדינה תתעלם.

התרופות האמיתיות למחלה שלך

בשבוע שעבר הייתי חולה. חבורת חיידקים התנחלה אצלי בגרון ופתחה שם מושבה שגרמה לעליית החום ולהשבתה כללית. הרופאה בקופת חולים בשירותי בריאות כללית נתנה לי אנטיביוטיקה והמליצה על שתיית תה. היא גם אמרה לי לא לקחת משככי כאבים. אני מצאתי תרופות קצת יותר טובות:

קפה – עזבו אתכם מתה של פולנים זקנים. קפה מחזק את הגוף ומחדד את החושים שהתערפלו עקב החום הגבוה.
חומוס – המאכל הלאומי פשוט עושה טוב. תחושת הסיפוק וההיי הטבעי משפרים את המצב. יש הטוענים שחומוס גם אפקטיבי נגד מיגרנות.
אינטרנט בסלולר – לא תמיד מוצאים את הכוחות לשבת מול המחשב. אבל את הסלולר אפשר להכניס מתחת לשמיכה. הממשק הנייד של גוגל רידר + ויקיפדיה עוזרים להשכיח את הכאבים. זה גם מעייף את העיניים ועוזר להירדם.
אדויל – בכל זאת תרופה אחת סטנדרטית – הרופאה טענה שהיא גורמת לבחילות ולעוד תופעות לוואי. לי היא עושה רק טוב. לא רק מורידה את החום, אלא גם גורמת להיי, אפילו יותר מהחומוס! תוך חצי שעה יצאתי ממצב של מסכן בכיין לתחושה שאני יכול לכבוש את העולם. חבל שהאפקט לא נשמר לאורך זמן.

חוץ מזה, בזמן המחלה גיליתי שדיסק החדש של ניק קייב Dig Lazarus Dig ממש טוב, אם כי לא אפל כמו חלק מתקליטיו הקודמים.
ואחרי שחרשתי על הדיסקוגרפיה של בוב מארלי, הגעתי למסקנה ש Natty Dread הוא האלבום מספר אחת. חבל שההמונים מכירים את מארלי דרך האוסף הבינוני Legend.

שיר אהבה – אפס ציניות

ליאור, ידידי משכבר הימים מנגן ושר הרבה שנים כתחביב. בשבועות האחרונים הוא לקח את התחביב צעד אחד קדימה, והקליט את שירו “הגעגוע אלייך” כסינגל.

[audio:http://yohayelam.com/recordings/Hagagua-Eliayich.mp3]

להורדה

זה שיר אהבה לא ציני, לא מתחכם, לא עוקצני, ומחובר באופן מלא לכותב השיר. (מצטער בנות, הוא תפוס)

אני מכיר שירים נוספים שלו, בסגנונות שונים, ועם אותו קול מצויין. אני מקוה שהוא יקליט גם אותם בקרוב, וישחרר גם אותם מחוץ למעגל החברים. לכל אלו שכותבים לגיטרה, לפסנתר ולמגירה, אני חייב להגיד שלהקליט שיר זה לא כל כך מסובך. ג’אסט דו איט.

חוץ מבפוסט הזה, השיר הועלה גם לאתר הישראלי UNR המקדם אמנים בראשית דרכם, ולאתרי הווב 2.0 המקובלים: מייספייס ויוטיוב.

מילות השיר לפניכם:

הגעגוע אליך
מילים ולחן : ליאור שיינקופ


הגעגוע אליך חזק כל כך
שזה כבר לא רגש , זה כאב
והראש מסתובב לי כל הזמן,
והלב …

כשאני לא עושה עצמי ישן
אז מצייר אותך בדמיון
אולי יתן לי לגעת
אולי יתן לי לגעת

אז אל תגידו לי , שזה בא ועובר
ואל תגידו לי , אתה עוד תשבר
כי כמו שריפה ביער , כמו חתך מתער
זה חזק ממני , אני מרגיש את זה

עכשיו הכל ברור
אני מכור אליך
ואין סיבה לדאוג
כי זה נעים ומגונן

כמו ריח פרדס תפוז חורפי
ליטוף הרוח ליד הים
אני אוהב אותך נעימה
מעניקה לי השראה

אז אל תגידו לי , שזה בא ועובר
ואל תגידו לי , אתה עוד תשבר
כי כמו שריפה ביער , כמו חתך מתער
זה חזק ממני , אני מרגיש את זה

—–

אתם מוזמנים להגיב…

Purim Street Party – Best Event in Town

The annual Purim street party was held last night in the southern neighborhood of Floretin, Tel Aviv. And when I write “in the neighborhood”, I mean all of it. The party didn’t concentrate in one junction, one avenue or one square, but in lots of streets.

Florentin Party

There were thousands of people with costumes, as expected from the Purim tradition. I’ve noted the “Super Geek” costume (a girl with a red cape and a huge calculator), a guy with his Facebook profile attached to his clothes, and lots of angels and satans.

Facebook Costume

They were hanging out in many areas. Some places had live music: rock, punk, jazz, funk. Others just placed a sound system with a good vibration to rock the nation. Beer was sold here and there, but not something commercially organized.

Talking about organization, the unorganized, half-spontaneous nature of the street party was great. One thing was missing: the streets weren’t closed. At the beginning of the evening, more than a few cars tried to pass through, and it was somewhat annoying. Later on, the streets were effectively closed by the masses.

And what was my costume? I was a German tourist:

Yohay

My costume wasn’t too hard to make…

Here are more pictures from the Florentin Street Party.

יומן רשת ברשת ב’

למי שתוהה למה אני מתכוון כשאני מספר שאני “עושה פעילות פוליטית ברשת”, ואין לו סבלנות לקרוא הרבה מלים, מוזמן להקשיב לראיון הבא:

[audio:http://yohayelam.com/recordings/reshetb20080310.mp3]

טל וולפסון, חבר עבודה שחורה, התראיין אצל ירון דקל ברשת ב’ וסיפר במיומנות רבה על הפעילות של עבודה שחורה לה אני שותף.

כל הכבוד לטל על הראיון המוצלח!

אם בא לכם לפעול מהמקלדת ולא רק לקטר על המצב בשיחות סלון (כמו פולנים טובים), אתם מוזמנים לגלוש לאתר, להתרשם מהדמוקרטיה הישירה, ולפעול.