באותה עיר בה אני גר, רק קצת דרומה, יש המון פליטים ממדינות אפריקה השונות. להם אין ביטוח רפואי, ואין כסף לתרופות. לרשות הפליטים והעובדים הזרים עמדה מרפאה של עמותת “רופאים לזכויות אדם”. המרפאה סיפקה טיפולים שגרתיים, חיסונים נגד מחלות מדבקות ואיתור מחלות קשות כמו צהבת ואיידס.
הכסף של המרפאה אזל. המרפאה נסגרה.
זה פוגע קודם כל בפליטים שלא יקבלו טיפול. אבל הם שקופים לרובנו. לא נספרים בסטטיסטיקה, לא מסתובבים איתנו במקומות הבילוי. אבל זה לא נגמר רק אצלם. אי טיפול במחלות מדבקות בקרב אוכלוסייה גדולה עלול להדביק גם אותנו – אדוני הארץ. כמו ששוקי כתב, זוהי פצצת זמן.
ומה העמותה רוצה? שהמדינה תיקח אחריות. העמותה לא רוצה כסף אליה, אלא שהכסף ישמש לתשלום עבור בתי החולים אליה העמותה שולחת את החולים.
הממשלה כבר מעורבת בנושא, ומחפשים את הכסף. גם הכנסת דנה בנושא. נקוה שהמודעות הגוברת לבעיה הקשה תסתיים במציאת השקלים ובפתרון הבעיה. אם לא תהיה מודעות ציבורית תקשורתית, גם המדינה תתעלם.
Comments are closed.